אז ככה, יש דעות לכאן ולכאן
מדובר בסכין "אחרת" שלכאורה נחשבת לבריאה כי היא עשויה מקרמיקה איכותית, אינה מחלידה, אינה מחמצנת את המזון, אינה משאירה שאריות מתכת במזון, היא נשארת חדה לאורך זמן פי עשר מסכין פלדה, אינה זקוקה להשחזה, חזקה במיוחד, אך יחד עם כל אלו הם מאוד רגישות להשברה וחוסר היכולת להשחיז את הסכין כראוי באמצעים ביתיים. כשהסכין מאבדת את חודה, אתה צריך לשלוח אותה ליצרן להשחזה. או לנסות את מזלך ולהשחיז אותה על אבן יהלום, לכן הפרקטיות שלה בעיניי קצת מוטלת בספק. לכל אלו שיש להם אחת כזאת אומרים שזאת חוויה, אבל יחד עם זאת אני בעד סכין פלדה מחוזקת מאיכות טובה (אני בעד הגרמניות) ואז בכל מקרה של צורך בהשחזה יש שטול שעושה את העבודה נפלא. אבל שוב- זה לטעמי האישי.