דעתי...
א. מטרות: אני חושבת שאם ננסה להתחיל מיד לתפוס את כל התחומים לא נתפוס שום דבר, ונמצא את עצמנו עם אינתיפאדה פנימית שתיסוב על מטרת המאבק... ולכן, מאחר ונושא בוער במיוחד הוא נושא העונש לאנסים, שמגיע כל פעם מחדש לאבסורדים בלתי רגילים, ובנוסף זהו נושא שקל יותר לחדור איתו לתודעת הציבור, כי לכולם ברור שאונס זה רע, כדאי להתחיל את המאבק בהעלאת המודעות לעונשים המגוחכים הניתנים לאנסים. בצ´אט עלתה השאלה האם להאבק על העלאת עונשי המינימום, האם העלאת העונשים בתוך המקסימום הקיים או עוד אפשרות שאני לא מצליחה להזכר בה כרגע. מאחר ושינוי בחקיקה לגבי עונשי המינימום הוא תהליך ארוך, בירוקרטי ומייגע כדאי לפעול לשינוי מיידי של מה שקורה עכשיו, כדי שלא נראה עוד עסקאות טיעון דוגמת השנה וחצי המזעזעת שניתנו לשני אנסים של ילדה בת 13. במקביל, צריך לפעול לשינוי החקיקה. ב. באיזה אופן. כן כן וכן... פעולה בשלבים. שיא מסויים יהיה מן הסתם בהפגנה גדולה, אבל קודם לכן יש צורך בפעילות מכינה, החתמה על עצומה היא דוגמה לכך, פירסום, דחיפת הרעיון במקומות בעלי השפעה ג. עם מי? לבד לגמרי אולי לא כדאי, כי אין לנו תשתית. אפשר לחבור ל-1202קו חרום ארצי לסיוע לנפגעי/נפגעות תקיפה מינית שמזוהים עם הנושא, ואולי עם תאים פמיניסטיים אחרים. ולקראת ההפגנה לשתף גורמים גדולים יותר כמו מפלגות וחברות כנסת עם תודעה חברתית (ולא תודעה חברתי תכמו של ש"ס...). כמו שהציעה טל, במקביל ובהמשך לפעול בשיתוף וגם לבד למען נושאים נוספים. אני חושבת שכדאי ליצור תנועה פמיניסטית חדשה, שלא ממקדת את עצמה דווקא לנושא אחד (כמו פרופיל חדש למשל שמתמקדים באיזרוח החברה הישראלית) אלא מנסה לפעול בו זמנית בכמה מישורים. חשוב מאוד, לדעתי, להעלות את המודעות בקרב הציבור לחומרת המצב.