סי אף ועישון ?!

judita

New member
סי אף ועישון ?!

אני זקוקה לעזרה ועצה טובה איך להגיב לסי.אפניק חמוד ומתבגר שמחליט לעשן?! למזלו הוא מוגדר "מקרה קל" ("צרות של עשירים"), אז הוא אינו חש שהעניין מפריע לו, ואני מבינה שזה חשוב מאוד להיות בעניינים עם כל החבר'ה מסביב כשכולם מעשנים. חוצמזה, הוא רואה שהשמיים לא נופלים אם מזייפים קצת בטיפולים ("שוכחים" אינהלציות ותרופות, לא ממש מקפידים של פיזיו), והוא נראה טוב ומרגיש סבבה ("טפו, טפו, טפו"), אז למה לא להיות כמו כולם וגם לעשן? האם להגיב קשה? סנקציות, יד קשה, וכל הכרוך בכך... האם רק לדבר? את זה עשינו לא מעט, וזה עוזר לכמה ימים קרובים, אבל כשנפגשים עם החבר'ה..... אשמח לקבל מגוון עצות מניסיונכם האישי. תודה.
 

sporTV

New member
עסק מסריח

אתחיל בשאלה רפואית....האם הוכח נזק גדול יותר לסיאפניק שמעשן מאשר לאדם בריא המעשן? אני מניח שכן........ הייתי מנסה להרביץ לו עם אלה ע"י גורם זר. כלומר, לערב איש צוות רפואי שהנער מרגיש קרוב אליו ורואה בו דמות סמכותית. לאותו אדם יהיה סיכוי טוב בהרבה להשפיע על הנער. לפעמים אנחנו נוטים להקשיב דווקא לזרים במקום לאנשים הקרובים אלינו - משפחה. או ללכת על כיוון שונה לחלוטין - בעזרת החברים להשפיע עליו הפוך. אם החברים מודעים למצב שלו אז לחדד להם את הצורך בכך שהוא לא יעשן ואולי הם יתמכו בו ויגרמו לו לוותר על החוויה. מקווה שתצליחו במשימה !! רק בריאות וטוב
 

falashmura

New member
אפרופו אלה..

אפשר פשוט להכניס לו סיגריה (דולקת) לעין ולהגיד שמה שהוא מרגיש שם זה מה שיקרה בריאות שלו, שכנראה לא יחלימו בצורה הכי טובה מהנזק, אפילו הזמני, שייגרם. כמו כן, הייתי ממליץ לו ללכת לתערוכת bodies (איפשהו בעולם). יש שם אחלה ריאות שחורות, מנופחות ומגעילות של חבר שעישן את עצמו למוות.. בכלל, אני תמיד בעד התנייה פבלובית כזו או אחרת. גם אני במצב ריאתי "קל" - בייחוד בימים הצעירים יותר שלי (עכשיו אני בן 25) - אבל אף פעם לא חשבתי לעשן. אם הייתי מעשן אני בטוח ב 100% שמצבי היום היה הרבה הרבה יותר גרוע. מצד שני - אם הוא רוצה לדעת מה הטעם של סיגריה - מצידי שייטעם. אני בטוח שזה יהיה מגעיל ומקווה שזה יבטל את ה"צורך" לעשן. ואם לא - אז נא לחזור לתחילת התגובה...
 
בעיה

לפעמים אין ברירה אלא ללמקוד את הלקח בעצמך ולשלם ביוקר על שטויות שעשית כשהיית צעיר אני מקווה שהנזק יהיה מינימלי שמעתי כבר בעבר על סיאנפניקים שעישנו לא חושבת שהם התמידו בזה הרעיון הכי טוב זה באמת של ספורטיבי במידה והמחלה אינה סוד כמוס (מומלץ מאוד שזה יהיה המצב) לדבר עם החברים שלו "שיקחו אחריות, ויתנו לו כאפה בכל פעם שהם רואים אותו מעשן.
 
"להלשין לרופא"

כמו שאמרו כאן זה גם רעיון מעולה שיפחיד אותו קצת, לא יזיק.... בקיצור, אין שום רעיון מקורי משל עצמי...
 

vikvik

New member
וואו ממש בעייתי

אין לי מושג מה יכולה להיות הדרך להתמודד עם זה , אבל אני חושבת שהכי חשוב להתאים אותה לאופי הספציפי של הבן שלכם. לכן זה כן מצריך מאמץ משותף. יש כאלה שלדבר איתם בהגיון רק יצור אנטי ויש כאלה שלהפך. יש כאלה שלערב רופא יצור התנגדות ויש כאלה שלא , יש כאלה שימשכו עוד יותר לפרי האסור ויש כאלה שלא. זה ממש בעייתי ובתור אחת שזוכרת את עצמי נערה מתבגרת , לא מקנאה במצבכם. לא חושבת שהיה משהו אז שהיה עוצר אותי מלעשות משהו וההורים , רק שיעיזו להגיד משהו... למזלי , לפחות במובן הזה הייתי ילדה טובה. כולם עישנו סביבי ולא רק סיגריות... היתה תקופה נגיד בגיל 16 שהיינו יוצאות לדיסקוטקים והייתי מבקשת מחברות שלי שידליקו לי סיגריה (כי כדי להדליק צריך לקחת לריאות) וכדי להיות "מגניבה" בדיסקוטק ושהבנים יתחילו איתי פשוט הייתי מחזיקה את הסיגריה ביד או אפילו בפה. אף פעם לא לקחתי לריאות...כולן היו מעשנות סביבי וזה באמת היה לא פשוט , בגיל הזה מאוד חשוב הדימוי , מאוד חשוב למרוד באיזשהו שלב מצאתי צרה פחות פוגענית , תמיד הסתובבתי עם בקבוק בירה וזה כבר הפך לסימן הכר שלי. עכשיו שאני כותבת , זה אמנם נשמע מצחיק , אבל אז זה היה אחד הדברים החשובים. מאוד חשוב להבין מה עומד מאחורי הצורך הזה בסיגריה ועוד יותר חשוב לכבד את זה , ורק אחר כך אולי לנסות ביחד למצוא תחליף. אנשים מבוגרים קשה להם עם זה , למתבגר זה קשה פי כמה וכמה. בהצלחה :\
 
למעלה