סירוס כלב לאחר זיווג
לשכנתי יש כלב שאינו מסורס, בן כשנה, מאוד מאוד מתוסכל. הכלב עולה על כל מה שזז, רודף אחרי נקבות כמו מטורף. הבעלים מחפשים לו זיווג כדי שיירגע, "ואז נסרס". רציתי לדעת האם זה נכון רפואית לומר להם שלאחר הזיווג הסירוס הרבה פחות אפקטיבי? כלומר, אני יודעת שיש מגדלים שאומרים את זה (שכלב שזיווג רק נהיה יותר דומיננטי), אבל אני רוצה לדעת האם גם מבחינה רפואית זה מבוסס כדי שאם הם יבררו עם וטרינר הם יקבלו את אותה תשובה.
לשכנתי יש כלב שאינו מסורס, בן כשנה, מאוד מאוד מתוסכל. הכלב עולה על כל מה שזז, רודף אחרי נקבות כמו מטורף. הבעלים מחפשים לו זיווג כדי שיירגע, "ואז נסרס". רציתי לדעת האם זה נכון רפואית לומר להם שלאחר הזיווג הסירוס הרבה פחות אפקטיבי? כלומר, אני יודעת שיש מגדלים שאומרים את זה (שכלב שזיווג רק נהיה יותר דומיננטי), אבל אני רוצה לדעת האם גם מבחינה רפואית זה מבוסס כדי שאם הם יבררו עם וטרינר הם יקבלו את אותה תשובה.