סיכום שלי נטול סטטיסטיקה
במשחק עונה מספר 40, היתה כאן הזדמנות לדנוור לעלות כיתה במקום זה היא נשארה כיתה, ואולי אפילו ירדה - עוד נראה איזו השפעה מנטלית תהיה למחצית השניה עליה היחידים שניסו לעצור את המפולת היו קמבי (שחטף הרחקה בסוף) עם הגנה וסלים, וגיי אר סמית כולל שלושה מהלכי שלוש נקודות old fashioned. מה שהחזיר מיידית את פיניקס לתמונה היה מבול השלשות של בל את נאש ברבע השלישי. הסטטיסטיקה התיישרה לעומת החצי הראשון. כאשר ההפרש ירד מספיק, הם גם היו חכמים מספיק לא להמשיך באותו קצב לידות את הכדור מעבר לקשת כמו איזו קבוצת מכללות נואשת במיוחד, אלא התחילו לכתוש פנימה שם לדנוור העייפה כבר לא היתה תשובה לאמארה הכל יכול והמרחב העצום ששאק תופס, מה שהביא לדאנקים עמוסי מומנטום בדיוק מחצית-מראה למחצית הראשונה. פתאום כל הזריקות של דנוור לא נכנסו, וברגע שהיא איבדה את היתרון - התפרקה לרסיסים! שוב, מנטלי נאש בתצוגת mvp התעורר אחרי עבירה מכוערת של אנתוני גונסון שזכתה להתעלמות מצד השופטים. הוא נראה משוחרר. שאק חזר להיראות כמו בימיו הטובים עם דומיננטיות שאין שני לה מתחת לסל כמו גם יעילות קטלנית. מתי ראינו אותו דופק כל כך הרבה דאנקים ולייאפים? אמארה בכושר מצוין ואי אפשר לעצור אותו הוא גם קולע טוב מהקו, ובשלב מסוים פיניקס היתה 22 מ 22 מה שאותי בכל זאת מטריד הוא התלות בשלישיה הזו, והרוטציה הקצרה. גיריצק לא עשה הרבה, יש ברבוסה ודיאו, גרנט היל אבל הוא לא תמיד זמין. בכל מקרה, נשכח מכך לעת עתה, זה הזמן לחגיגות בחוצות אריזונה, מחצית שניה ענקית של משחק כמו-פלייאוף, כמה מהלכים שייכנסו ל טופ 10, פיניקס מוכיחה לעצמה ולכל הליגה שהיא מסוגלת לחזור מפיגור גדול ולנצח בכוח ובסטייל
