סיציליה חלק 4
....׳את טועמת כמו הים׳ אמר, הרים בעדינות את שולי החולצה וצלל עם שפתיו בביטני הרכה, מגשש בלשונו אחר שקע הטבור, וטועם ממנו עוד ועוד, כאילו אינו יודע שובע.
לשונו יורדת משקע הטבור לאט לאט בלשון לחה בקו ישר עד תלולית השיער, תוך שהוא מושך בעדינות את המכנס כלפי מטה, ומלטף בידיו את צידי גופי ואת הירכיים.
רטט עובר בהן ככול שהוא מתכופף ויורד כלפי מטה.
המכנס כמעט מחליק ממני, טיפה שנקווית בתוכי גולשת לה במורד הדפנות וניצבת בפתח השפתיים. התחושה שלה כשהיא נעה בתוכי מציפה אותי בחמימות ואני מרגישה שאני מרחפת מעל ומביטה כלפי מטה על הסצנה היפה הזו, במבט נוגה.
בלי משים ידיי מלטפות את ראשו, משחקות בקצוות שערו, והוא מכוון אותי לעבר הדלפק הקטן של המטבחון, מושך את המכנס באחת במורד רגליי, מושיב אותי על פיסת השיש הקטנה, ויורד על ברכיו בין רגלי שמתקפלות ומפושקות כשהוא מייצב את כפות רגלי משני צידי ראשו על השיש.
עכשיו הוא מביט בגופי שנפתח מולו, שואף את ריחו עמוק ושוב שואף, ושולח את קצה לשונו מחודדת כלפי השפתיים שלי.
לשונו נדחקת בעדינות ברווח שבין שפתי ומתחיל לטייל עם לשונו לתוך הלוע הפעור מעט, טועם, מחפש, מגשש אחר הנקודות שמעבירות בי גלים של חום וקור, גלים של ים רכים שמתנפצים פתאום בסערת התשוקה.
הלשון שלו נעה בתוכי עכשיו בקצב גובר, שפתיו נעות על שפתי ונצמדות בכוח לדגדגן שלי שפועם בחוזקה ושולח בי מכות חשמל קטנות. הוא מרוכז כולו, לופת את ירכי בכפות ידיו הגדולות, כמבקש לנטוע אותי במקומי וקולות קצובים וגרוניים חומקים ממני ומנחים אותו בפעולת הבעילה הזו, מתווים את הקצב.
לרגע קט, אני משתאה האם הם שלי הקולות האלה?
האם אני היא זו שמגרגרת כחתולה תאוותנית או שמא מיללת כמו תן, אך המחשבות מתרחקות ממני, מתערפלות, ואני הופכת בהדרגה למשהו מרוכז ודחוס, לנקודה אחת פנימית שמתכווצת מעצמה ומניעה את אבריה מסביבה במעגל של קשתות ופירכוסים.
אני גונחת ורועדת ומגירה נוזלים מגופי, והוא נעמד בבת אחת, כשאיברו מתוח ומלא, וחודר לתוכי בעוצמה מפתיעה, משקיע עצמו בתוכי עמוק ככל הניתן, משתהה למספר שניות של רעד פנימי שמתכווץ עליו וגניחות הדדיות ואז יוצא ממני במהירות, מתנשף, מתאפק שלא להשתחרר ומנסה להסדיר נשימה ולהרגע.
אני מרחפת, צפה בספרה אחרת, מתפזרת לכל הכיוונים, והוא מתאושש קצת, מרים אותי מהשיש בכוח זרועותיו ומשליך אותי למיטה הדבוקה למטבחון.
הכוח שלו והעוצמה הפתיעו אותי, הגוף שלי נבלע לרגע במזרן הרך, והוא מזנק אחרי, נלהב, מרוגש, מציב אותי על 6 ותוך כדי אחיזה איתנה בפלחי הישבן שלי נדחק לתוכי ונשלף החוצה, לא ממהר, יודע את הקצב שנכון לו, ונכון לי, שולט בעוצמה, שולט במהירות, וכל פעם חזקה ומפתיעה אותי מקודמתה.
התנועה שלו פנימה והחוצה מלווה בקולות שבוקעים מגרוני, חזרתיים, מונוטוניים, כמו בוכנה של מכונה שצריך לשמן, וככל שהמהירות עולה גם הווליום עולה, וחום הגוף עולה גם הוא בהתאמה, והדם פועם והזין מקשיח והקוס נרטב והרעד גובר...
היד שלו איתנה על הדגדגן והשניה חופנת ולוחצת ומועכת וכותשת
אני שוקעת במערבולת של חושים
מתישהוא הפך אותי
פתאום יש לי זין בפה
ולשון בקוס
אני שוב צוללת
אין לי אויר בריאות
הוא מטלטל אותי
הוא הופך שוב,
מעלה
אחר כך מוריד
אני בסחרחורת
אני מתמסרת
אני שלו
אני בועטת
אני נושכת
אני למעלה והגוף שלי נע מעצמו
הוא כל הזמן מפמפם אותי
ואני משתוללת
אני סימפוניה של קולות
אוסף של תנועות
ושוב מתפרקת לרסיסים
מתמוטטת
מסופקת.
כן! מסופקת,
מחייכת
מרוחה לו על החזה
הוא רועד
אני נרגעת
הוא מלטף
אני נושמת
אני מחובקת
יד אלמונית משחקת לי בשיער
מלטפת את לחיי
אני שוקעת
אט
אט
בשינה
מתוקה
....׳את טועמת כמו הים׳ אמר, הרים בעדינות את שולי החולצה וצלל עם שפתיו בביטני הרכה, מגשש בלשונו אחר שקע הטבור, וטועם ממנו עוד ועוד, כאילו אינו יודע שובע.
לשונו יורדת משקע הטבור לאט לאט בלשון לחה בקו ישר עד תלולית השיער, תוך שהוא מושך בעדינות את המכנס כלפי מטה, ומלטף בידיו את צידי גופי ואת הירכיים.
רטט עובר בהן ככול שהוא מתכופף ויורד כלפי מטה.
המכנס כמעט מחליק ממני, טיפה שנקווית בתוכי גולשת לה במורד הדפנות וניצבת בפתח השפתיים. התחושה שלה כשהיא נעה בתוכי מציפה אותי בחמימות ואני מרגישה שאני מרחפת מעל ומביטה כלפי מטה על הסצנה היפה הזו, במבט נוגה.
בלי משים ידיי מלטפות את ראשו, משחקות בקצוות שערו, והוא מכוון אותי לעבר הדלפק הקטן של המטבחון, מושך את המכנס באחת במורד רגליי, מושיב אותי על פיסת השיש הקטנה, ויורד על ברכיו בין רגלי שמתקפלות ומפושקות כשהוא מייצב את כפות רגלי משני צידי ראשו על השיש.
עכשיו הוא מביט בגופי שנפתח מולו, שואף את ריחו עמוק ושוב שואף, ושולח את קצה לשונו מחודדת כלפי השפתיים שלי.
לשונו נדחקת בעדינות ברווח שבין שפתי ומתחיל לטייל עם לשונו לתוך הלוע הפעור מעט, טועם, מחפש, מגשש אחר הנקודות שמעבירות בי גלים של חום וקור, גלים של ים רכים שמתנפצים פתאום בסערת התשוקה.
הלשון שלו נעה בתוכי עכשיו בקצב גובר, שפתיו נעות על שפתי ונצמדות בכוח לדגדגן שלי שפועם בחוזקה ושולח בי מכות חשמל קטנות. הוא מרוכז כולו, לופת את ירכי בכפות ידיו הגדולות, כמבקש לנטוע אותי במקומי וקולות קצובים וגרוניים חומקים ממני ומנחים אותו בפעולת הבעילה הזו, מתווים את הקצב.
לרגע קט, אני משתאה האם הם שלי הקולות האלה?
האם אני היא זו שמגרגרת כחתולה תאוותנית או שמא מיללת כמו תן, אך המחשבות מתרחקות ממני, מתערפלות, ואני הופכת בהדרגה למשהו מרוכז ודחוס, לנקודה אחת פנימית שמתכווצת מעצמה ומניעה את אבריה מסביבה במעגל של קשתות ופירכוסים.
אני גונחת ורועדת ומגירה נוזלים מגופי, והוא נעמד בבת אחת, כשאיברו מתוח ומלא, וחודר לתוכי בעוצמה מפתיעה, משקיע עצמו בתוכי עמוק ככל הניתן, משתהה למספר שניות של רעד פנימי שמתכווץ עליו וגניחות הדדיות ואז יוצא ממני במהירות, מתנשף, מתאפק שלא להשתחרר ומנסה להסדיר נשימה ולהרגע.
אני מרחפת, צפה בספרה אחרת, מתפזרת לכל הכיוונים, והוא מתאושש קצת, מרים אותי מהשיש בכוח זרועותיו ומשליך אותי למיטה הדבוקה למטבחון.
הכוח שלו והעוצמה הפתיעו אותי, הגוף שלי נבלע לרגע במזרן הרך, והוא מזנק אחרי, נלהב, מרוגש, מציב אותי על 6 ותוך כדי אחיזה איתנה בפלחי הישבן שלי נדחק לתוכי ונשלף החוצה, לא ממהר, יודע את הקצב שנכון לו, ונכון לי, שולט בעוצמה, שולט במהירות, וכל פעם חזקה ומפתיעה אותי מקודמתה.
התנועה שלו פנימה והחוצה מלווה בקולות שבוקעים מגרוני, חזרתיים, מונוטוניים, כמו בוכנה של מכונה שצריך לשמן, וככל שהמהירות עולה גם הווליום עולה, וחום הגוף עולה גם הוא בהתאמה, והדם פועם והזין מקשיח והקוס נרטב והרעד גובר...
היד שלו איתנה על הדגדגן והשניה חופנת ולוחצת ומועכת וכותשת
אני שוקעת במערבולת של חושים
מתישהוא הפך אותי
פתאום יש לי זין בפה
ולשון בקוס
אני שוב צוללת
אין לי אויר בריאות
הוא מטלטל אותי
הוא הופך שוב,
מעלה
אחר כך מוריד
אני בסחרחורת
אני מתמסרת
אני שלו
אני בועטת
אני נושכת
אני למעלה והגוף שלי נע מעצמו
הוא כל הזמן מפמפם אותי
ואני משתוללת
אני סימפוניה של קולות
אוסף של תנועות
ושוב מתפרקת לרסיסים
מתמוטטת
מסופקת.
כן! מסופקת,
מחייכת
מרוחה לו על החזה
הוא רועד
אני נרגעת
הוא מלטף
אני נושמת
אני מחובקת
יד אלמונית משחקת לי בשיער
מלטפת את לחיי
אני שוקעת
אט
אט
בשינה
מתוקה
