סיפרו לכם כבר

אף אחד1

New member
לדעתי, אכן אך תמימות היא

או היתממות, לומר ש-תום, דין, דניאל (בת) ודומיהם, אין מקורם במחשבה אחת קדימה, אל חופי הארץ המובטחת... ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נו!

"תום" קיים בארץ הרבה לפני שאנשים פזלו כ"כ חזק לחו"ל (30 שנה ויותר). בגילי אני מכירה גמה "תומים" וגם כאלה שמבוגרים ממני. "דניאל" הוא שם תנכ"י, וככזה, הוא רץ (שנים!) גם בישראל וגם בארצות מעבר לים. כמוהו גם דוד, רות, יוסף, יונתן והרשימה עוד ארוכה. הורים קראו לילדיהם דניאל כי זה פשוט שם יפה. כשאני חושבת על זה, יש לי אפילו קרוב משפחה בשם דניאל, בדר"כ קוראים לו דני, ואם היית מכיר את ההורים שלו היית מבין עד כמה הם לא חשבו על שום ארץ אחרת כשהם נתנו לו את השם. ההבדל הוא שפעם היו מוסיפים לבנות את ה-ה' בסוף, להבדיל, וכך דניאל היה הופך דניאלה, מיכאל-מיכאלה וכו'. היום האופנה היא להוריד את ה-ה' גם אצל בנות, וזה נשמע יותר צעיר ונחמד. למישהו יש בעיה עם זה? יופי, אל תקראו לילדים שלכם כך... לגבי "דין" - זה באמת שם שאני לא אוהבת, גם לא מבחינת מצלול, וגם בשל העובדה שהוא תמיד מתקשר לי לבנים צפונבונים סנובים (אולי כי הוא כיכב ב"רמת אביב ג'").
 

אטיוד5

Active member
אעדכן אותך בעינייני פזילה

אנשים פזלו מאז ומתמיד אל מעבר לים. גם לפני 50 שנים, וגם לפני קום המדינה. ולא פחות חזק. אין שום בעיה עם השם דניאל לבן. הפזילה החוצה מתקשרת לשם danielle לבת. מי צריך אופנות בעינייני שמות? שם זה בגד שזורקים אותו? קחי אותי לדוגמא. שמי ע"ש סבי ע"ש סבו ע"ש סבו. ושם בני הבכור - גם. זה נראה לי יפה. הרבה יותר יפה מאשל. שכה אחיה, ככה קראה בת בן דודי לילדה שלה שזה עתה נולדה. שאלתי אותה אם הילדה נולדה במכולת במדף מוצרי החלב. ובמשפט הבא כבר מילמלתי משהו בדבר הוצאות לינה. תהיו לי בריאים, הצעירים העזוזים. העיקר הבריאות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מה שהיה הוא שיהיה לעד?

זה בעצם מה שאתה אומר? רק שמות שזכו לאישורם של חכמי קדם ראויים לבני/בנות ישראל? למה באופן טבעי אתה מקבל שם שהומצא לפני אלפי שנים, ופוסל שמות חדשים יותר? גם הם, בשלב כלשהו, המציאו שמות, נכון? למה להם מותר ולנו אסור? אם העברית זכתה לעדנה מחודשת במאה האחרונה, מה רע בקצת יצירתיות וחדשנות גם בתחום השמות? למה אתה כזה סגור ומקובע ופוסל הכל? למה צריך אופנה בשמות? כי כל העולם (חוץ מחברות מסויימות) מתנהל באופן אופנתי. לא היו אלה חז"ל שאמרו "ישן מפני חדש תוציאו"? זה לא רע. זה פשוט אומר שאנשים לא תמיד מתנהגים כמו לפני 100 שנה, משתמשים בסלנג אחר, אוהבים מוסיקה אחרת... וחלקם לא. חלקם דווקא כן אוהבים את מה שהיה פעם ומאמצים אותו בחום, ומדי פעם יש "רטרו" מה שמוכיח שהאופנה לעולם חוזרת והגלגל מסתובב. דרכו של עולם... שם זה לא משהו ש"זורקים" אותו, אל תהיה אובר-דרמתי. תמיד יהיו הורים שימשיכו לקרוא לילדיהם אלישע (למשל יובל בנאי, אאל"ט), יששכר וראובן. לצידם יש הורים שיקראו לבנות ורד, ענבר וליהיא. אותה אופנה גרמה לבנות בשם דניאלה להוריד את ה-ה'. לא כי הן פזלו למקומות רחוקים, אלא כי הן ראו שבישראל, זה מצלצל יותר צעיר ונחמד. אני מכירה כמה דניאלות כאלה, אחת עברה את התקופה וחזרה לדניאלה (וכל הזמן הזה נשארה בארץ). אני רוצה להגיד לך שבגיל 17 חשבתי שזה שם מדהים, ולא היתה לי בעיה להעניק אותו לבתי לעתיד...
אתה חושב שכשהחברות שלי ואני דיברנו על שמות יפים יותר או פחות וזה עלה כשם יפה, מישהי מאיתנו אפילו קלטה שזה שם שהולך בחו"ל? מצטערת לנפץ לך את תיאוריית ה"קונספירציה" שבנית לך, אבל ממש ממש לא. גם הדניאל שראיתי, אייתו פשוט Daniel וזה הכל. בארץ היו תקופות ששם לבנות שנשמע כמו לבנים זה איום ונורא, ולכן דודתי אריאל, צרפתיה מלידה שזהו שמה המקורי, היא אריאלה בתעודת זהות. למה? כי אני מניחה שהפקיד במשרד הפנים לא הצליח להתמודד עם הזעזוע שלבת יקראו "אריאל", אפרופו אופנה... אין לי מושג איך זה היה כשהיא היתה יותר צעירה, אבל מאז שאני מכירה אותה לא שמעתי אף אחד שקורא לה "אריאלה". האם קצת פתיחות למשהו שונה באמת פוצעת אנשים מסויימים מבפנים? האופנה גם גורמת לאנשים לרצות להיות מקוריים ויצירתיים. גם כדי לבטא את עצמם, גם כדי שלילד שלהם יהיה שם יותר ייחודי. לפעמים זה מצליח, לפעמים הוא אח"כ מוצא את עצמו בכיתה עם עוד כמה עם שם כמו שלו... ומהו שם, אם לא סוג של הגדרת זהות? הרבה יותר נחמד להיות היחיד בקבוצה עם השם שלך, בלי שיהיה צורך להוסיף לך שם משפחה, כינוי או קיצור כלשהו. מבאס להיות אחת מ-3 מאיות (כמו שהיו לי בכיתה) או אחד מ-5 ערן (כך מספר ידיד שלי). ערן, "דווקא" שם תנכ"י למהדרין (ואחלה שם), היה משום מה פופולרי מאד לפני 30 שנה בערך, כי איכשהו יוצא שאפילו אני הכרתי בחיי (והם אל מאד ארוכים) איזה 6 ערנים, וזה לא קרה לי עם אף שם אחר. אני יכולה להבין למה "אשל" מפריע לך, אבל את זה שלפת פתאום, כשעד עכשיו התווכחת איתי על שמות שהם באמת קלאסיים ובלב הקונצנזוס כמו ורד למשל. מעניין שהטיעונים שהצגת נגד 'אשל' לא היו שהוא שם 'זכרי' אלא שהוא בקונוטציה בעייתית - הוא מזכיר לך את הלבן ואת הוצאות הלינה, ולא את העץ על שמו קראו לה, אני מניחה. זה טיעון לגמרי שונה, ואני אפילו יכולה להסכים איתו. אם שמת לב, כבר בהודעתי הראשונה אמרתי לך שאתה לא מתווכח איתי על השמות המאד חדשים ויצירתיים של העשור האחרון (כי במקרה הזה אני עוד יכולה להבין), אלא על קלאסיקות (וזה מה שהתמיה אותי). ברור שכשלשם יש כל מיני קונוטציות בעייתיות מעין אלה, הוא יציק לך וסביר שגם לעוד אנשים. מצד שני (בוא נסתכל רגע על הצד החיובי), בני גילה מן הסתם לא יודעים ולא ידעו מה זה אשל (גם אם כן, אני מהמרת שייקח להם הרבה שנים לגלות) וגם להוצאות אשל (אני אפילו לא זוכרת את הר"ת) הם יגיעו בעוד מספיק שנים. אני אוהבת שמות תנכיים. יש בתנ"ך לא מעט שמות יפים בעיני כמו נׁעה, מֵרב, אחינועם, נעמה, תמר, יעל, נעמי, יהונתן, דניאל (לשני המינים מבחינתי), ערן, עודד (כן, אני אוהבת שמות עם ע') ואלה רק משליפה כרגע, יש עוד. אבל יש גם הרבה שמות "מודרניים" (אויה!) שאני אוהבת והם לא פחות יפים בעיני - ענבל, ליהיא, יערה, נטע... אה, וגם עינת
חבל שבעולם שלך רק רבקה, שושנה ושרה זה בסדר. מזל שבעולם שלי זה לא כך. אם היו קוראים לי על שמות אבותי המנוחים, אני חוששת שלא רק הייתי נראית פולניה, הייתי גם אוחזת באיזה שם פולני למהדרין...
 

אטיוד5

Active member
ארוחות שינה לינה, משהו כזה

חו"ח רק שמות תנכיים הם בסדר. אני לא כ"כ יוצא כנגד השמות החדשים כמו שאני יוצא כנגד ההעלמות המוחלטת של השמות ששימשו אותנו אלפי שנים. מה שבאמת כואב לי זה ה"דודתיות-פולניות" שאת מוצאת בשמות האלה. לטעמי, זאת מסורת עברית יפה מאוד לשמר את זכר הסבא-סבתא. וזאת לא מסורת עברית בלבד. ע"ע junior. דודתיות-פולניות היא במקרה הזה יופמיזם ל - בואי נקרא לילד בשמו - גלותיות. יש פה רתיעה מגלותיות, ויותר מזה - זילזול שאינני מוכן להסכים לו. באים להדגיש את התקומה של עם ישראל, זה בסדר. רק מה, באופן אוטומטי זורקים את כל מה שהיה באותו הינף יד. במקרה הזה, לדעתי, זורקים את התינוק עם המים, או ליתר דיוק, עם השם. בקשר לפזילה - מה תאמרי על אחד שקרא לבתו אלינוער? נו, ברור. עכשיו הם בקנדה וקוראים לה אלינור. דרך אגב, בתור הוכחה שאין פה אנטי-שמות-תנ"כיים אלא אנטי_שמות-גלותיים -מה מותר עודד, ישי, תמר ומיכל מחוה, רבקה, יעקב, יצחק וחיים?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
שינה ולינה זה קצת אותו הדבר, לא?

לא משנה. מה זה חו"ח? המסורת לשמר את האבות היא לא עברית דווקא (כפי שציינת), אבל למה חייבים לעשות זאת דווקא בשמות? יש עוד דרכים רבות אחרות. אני בטוחה שרבים מאלה שנותנים לילדיהם שמות שונים משל אבותיהם זוכרים ומוכירים את אבותיהם, הם פשוט בוחרים להביע זאת בדרכים אחרות. אגב, גם בשמות יש יותר מדרך אחת לעשות זאת - בן דודי נקרא נתנאל (וביומיום נתי) ע"ש סבי נתן; אחי קיבל שם יותר מודרני, ו"נתן" הוא השם השני שלו (מופיע בת"ז) ג'וניור לדעתי זה נורא ואיום; לי זה תמיד העביר תחושה שאתה מן גירסה מוקטנת של אבא שלך, ההורים לא טרחו לחשוב על שם במיוחד בשבילך, ואבא שלך קרה לך בשמו שלו (מה שגם קצת מביע בעלות לדעתי). אני מוצאת את זה קצת משפיל שכולם קוראים לך "ג'וניור" ושלשם שלך אתה כל חייך צריך להצמיד את התואר הזה, כדי שלא יתבלבלו חלילה. אגב, קראתי איפשהו שיש גם פסיכולוגים בארה"ב שיוצאים נגד התופעה מסיבות די דומות (הגדרת הזהות העצמית של הילד, ועוד). מי אמר שאנשים זורקים? רתיעה מגלותיות? תלוי אצל מי אתה מחפש... נראה לי שאתה מאשים את האנשים הלא נכונים. אגב, לא אתה היית זה שפסל עד לפני רגע שמות לא עבריים? באופן אישי לא הייתי רוצה שם פולני כי שם עברי נראה לי הרבה יותר הולם, וחוצמזה המצלול של השמות האלה הוא ממש לא לטעמי (אם נתנסח בעדינות). אלינור הוא שם עברי קדום - ידוע שבכותבו את השיר "אלינור רגבי" הושפע מקרטני משירו האלמותי של זוהר ארגוב (תשאלו את דני רובס). חוצמזה אלינוער שם ממש לא משהו לדעתי; אלינור בהחלט עדיף... זה שאנשים שעוברים למדינה אחרת משנים קצת את השם נראה לי לגיטימי. כמה זמן אתה יכול לסבול את זה שאנשים משבשים לך את השם וכל פעם מחדש אתה צריך לתקן אותם? הרבה יותר נחמד שאנשים מבינים ישר איך קוראים לך ע"ס איות השם בלבד. תשאל את אחינועם ניני, שאחרי שגדלה כל חייה בניו-יורק וסבלה מהשם (טוב, ח' זה באמת עיצור קשה) החליטה שלקריירה הבינלאומית שלה היא מקצרת ל"נועה". למה להיות צבועים? הרי עד לא מזמן, לא יכולנו לסבול את השמות הגלותיים של העולים שבאו לארץ, ובכוח עברתו לרבים מהם את השמות. כמה אתיופים באמת נולדו עם השם "משה"? למה לאריאל מצרפת חייבים להוסיף את ה-ה' בסוף? למה אנה הרוסיה שהגיעה לכיתה שלי נרשמה (לא על ידה) בשם "חנה" (למורת רוחה)? שנים משרד הפנים/הסוכנות/מערכת הקליטה בארץ אנסה עולים חדשים לעברת את השם. חלקם, אגב, עשו את זה מרצון. אני מכירה מישהי שעלתה מברית המועצות לשעבר בגיל 13 בערך, ומהר מאד הגיעה למסקנה שכדי להיות ישראלית לכל דבר היא רוצה להחליף את השם, ובחרה ב"שני". כשאני הכרתי אותה (לפני כשנתיים) לא האמנתי שהיא לא ישראלית - אין לה מבטא, אין לה שם... היא רצתה להיות אחת כמו כולם, והצליחה. הרצון של ישראלים שמגיעים לחו"ל לשנות מעט את השם כדי להקל על הגייתו בידי הסביבה נראה לי הגיוני ומתבקש. זה שם שלהם, זכותם! למה שמות תנ"כים מסויימים כן הולכים היום בחברה החילונית ואחרים לא? אני יכולה לענות לך שמבחינתי, זה קשור לאסוציאציות, למצלול, למה שהשם מעביר לי, ולטעם אישי (וגם זה דבר שמשתנה עם הזמן - בילדותי היתה תקופה בה חשבתי שהשם "שלהבת" הוא נפלא, לא יודעת מה נפל עלי). בגדול, הסיבה העיקרית, אותה ציינתי שוב ושוב: אופנה. מעבר לכך, שמות מסויימים מצלצלים זקנים ומיושנים, בעוד אנשים אוהבים להרגיש צעירים וחדשניים. אז אתה לא אוהב את המגמה הזו? נו, מה לעשות. זו דרכו של עולם, תתרגל. בעיני כל שם הוא לגיטימי כל עוד הוא סביר (כלומר לא מורכב מכמה מילים/משפט או רצף הברות בלתי ניתן להגיה), לא מביך את הילד (מתגלגלת שמועה על ילדה שהוריה רצו לקרוא לה "אכזבה") ולא כזה שאפשר "להסתלבט" עליו בחריזה או בכל דרך אחרת (חובה לבדוק שהם לא מתחרז עם מילים משפילות).
 

hillelg

New member
ושוב, הערות לא ענייניות:

אש"ל - אכילה, שתייה, לינה (נ"א: ליווי/לוויה [לא במשמעות המודרנית, חו"ח!]) חו"ח - חס וחלילה. הביטוי המקורי, אגב, היה 'חס ושלום', או סתם 'חלילה'. הצירוף בין שניהם הוא מימי הביניים, לפי אבן שושן, עד כמה שזכור לי.
 

אטיוד5

Active member
אוףףףף, לא השתגר לי ...

שלחתי מוקדם בערב. שב ושולח עכשיו. חו"ח = חס וחלילה. במשפחה שלי לא מוכירים אלא מוקירים. לא קורים לתינוקות אלא קוראים להם. ומהו מצלול השם? התכוונת לצלילו של השם, אני מניח, לאיך שהוא נשמע לך. ולא לאיכות צלילו. אבל את יודעת מה? מצלול באמת מילה יפה לאנשים אינטליגנטים. הלאה, שינה ולינה אינם היינו הך. אפשר לישון תחת כיפת השמיים, למשל, ללון אי אפשר שם. ללון הוא לשהות במקום מסוים, אצל מישהו. לאו דווקא לישון. נו, עם הרגישות המופלאה הזאת לשפה העברית, מה פלא שאת בעד "מצלולים ונחמדים". ועכשיו לפרסומות. הולך לי לאכול ללון ולישון - נזכרתי. ... חזרת? טוב, אז בקשר ל "תתרגל, זו דרכו של עולם" את מוזמנת להביט בכרטיס האישי שלי. מסעיף הגיל כבר תביני שהתרגלתי מזמן. וזה שהתרגלתי לא מכתיב עלי לקבל ולאהוב כל עיניין ודבר בעולמנו כמות שהוא. ג'וניור נורא גם לדעתי. רק ציינתי בתור דוגמא להעברת שמות בין הדורות. אינני פוסל שמות עבריים לגויים. שיעשו מה בראש שלהם. אני בעד שמות זימבבוים לזימבבוים ושמות עבריים לעברים. ומי לא יכל לסבול את השמות של העולים החדשים? את? השכנה שלך? מי בדיוק? אין לי שום בעיה עם לב, אלכס, סרגיי וסשה. ככה הם נולדו וזה שמם. רוצים, יעברתו. לא רוצים, גם טוב. מאיפה הגיח הדיון שלך בעינייני שמות עולים חדשים - לא אדע. זה לא מן העיניין, ואין לי איתך ויכוח בקטע הזה. כתבתי על אנשים שמראש נותנים לילדיהם שמות שצלילם רב-לאומי מתוך מחשבה שיהיו מהגרים. לא על אלו שמשנים שמותיהם לאחר הגירה, שזאת, איך אמרת, זכותם. בעיניין זכויות אינני מתערב. הרשות נתונה. כמו שציין פה אפחד1 - תמימות לחשוב שהשם תום ניתן בתמימות. לאחר שהפציע, ניתלו בו עוד כמה מתוך בורות, ולאחר מכן הכל היסטוריה, הוא כבר כאילו עיברי אסלי, ממש כמו שירלי, שפתאום נזכרו שאפשר לכתוב אותו גם בחיריק. ותחשבי פעם נוספת אם ה"זקן ומיושן" שלך אינו "גלותי" בעצם, כי כמו שאמרת, ה"בעיה" לכאורה, איננה במקור התנכ"י. אוי, אני ממהר לפגישה עם האדריכלית. צריך לצחצח שיניים. צריך לעשות שיעורים. צריך לגמור 'תחביתה. צריך לסדר את החדר. מכירה את זה?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה עונשי על שלא למדתי מטעויות

גם במשפחה שלי קוראים ומוקירים, אבל קורה שאדם מקליד הרבה מילים ומבלי משים נוצרות שגיאות כתיב שהוא לא תמיד ער להן באותו רגע. אני מודה שלא שמתי לב שכתבתי מוקירים ב-כ' (חוסר תשומת לב רגעית); ל"קרה" במקום קרא דווקא שמתי לב (לאחר השליחה) והגעתי למסקנה שמן הסתם תבין את הכוונה וגם תבין שמדובר בטעות תמימה ולא בבחורה אנאלפאבתית. לפעמים ההגהה שלי לא מושלמת, לפעמים יש גם מצב של קוצר זמן... נראה היה לי מיותר להוסיף עוד הודעת תיקון לשגיאה פעוטה. מובן שזו היתה טעות - הרי כבר נכוותי בעבר מטעות כתיב תמימה ששקלתי אם לתקן (בתגובה נוספת משורשרת) או לותר, וגם אז חטפתי קיטונות צוננים. שכחתי שבפורום תרבות עברית מצווה היא להתנשא על אלה ששגיאת כתיב העזה לצאת ממקלדתם (והם לא עלו עליה בזמן, עילגים שכמותם!
). את ראשי התיבות 'חו"ח' לא הכרתי, לא נתקלתי הרבה בביטוי הכתוב, וגם אם כן, זה היה במלואו. קורה. בעניין ה"שינה והלינה" - תודה שהחמאת לרגישות שלי, אבל אני באמת יודעת שזה לא אותו הדבר. פספסת את הנימה בה נכתבו הדברים. הכותרת שלי לא היתה שאלה, אלא הערה לכבודו - לא הגיוני שאש"ל יכיל גם שינה וגם לינה, כי למרות שאלה לא מילים זהות, משמעותן דומה מדי מכדי לכלול אותן יחד בר"ת הנ"ל (ואכן, הילל הביא את המשמעות הנכונה בהודעתו). באשר ל'מצלול' - זו מילה שנתקלתי בה לא פעם בהקשר הזה, המשמעות שלה נכונה, אז למה סתם ללעוג? כמה נקודות אחרונות לסיום: כן ציינת באופן שלילי את אלינוער שהפכה לאלינור, ולפיכך אני מוצאת את הדוגמאות שלי (עם העולים החדשים) רלוונטיות. מי לא יכול היה לסבול את השמות הלועזיים? החברה דאז, ונציגיה (מערכת הקליטה, על מוסדותיה השונים) וכך כתבתי בתגובתי הקודמת. אתה אומר שאני תמימה? שיהיה, אני יכולה לחיות עם זה. נשאר באי ההסכמה. אפילו אאמץ לרגע את הגישה שלך שזה נעשה מתוך תכנון מחושב - אדם יכול לבחור לילדו שם בינ"ל מתוך ראיה גלובלית שיבוא יום וזה הקטן יעשה עסקים עם אנשים גם מעבר לים (העולם נהיה מקום קטן במאה העשרים) ולאו דווקא במחשבה שירצה להגר. באופן פרדוקסלי, דווקא שמות כמו יונתן, יוסף, דוד ועוד, יוצאים לא פחות בינלאומיים (ולא מתוך מחשבה תחילה בכיוון). האם סבתי קראה לאבי דוד (מאייתים David ולכן גם הוגים את שמו בחו"ל דיויד, כמו הברוזה) מתוך מחשבה שאולי ירצה להגר וטוב שיש לו שם שמוכר גם מעבר לים? דומני שלא, אבל אני, כידוע, תמימה (ובעלת רגישות מופלאה לשפה העברית!
)
 

אטיוד5

Active member
קיתונות

או שהתכוונת לחדרים קטנים שכל תכולתם צוננים? באשר למצלול - חפשי במילון. שא"ל -לא זכרתי בעצמי בדיוק. הלל בא אח"כ ונתן תשובה מדויקת. סבתך כנראה, גם זה לא בטוח, לא חשבה על david. אבל הדברים ידועים ומתועדים וכל אחד בגילי מכיר את זה או זו שאכן קרא לילדו בשם המצטלצל היטב מעבר לים, ולא מהשיקולים שציינת. מצד שני, אם באמת מתוך מחשבה שיהגר - גם טוב. מי אני שאעמוד בדרכו. רק קצת מופלא בעיני שהשמות הללו פלשו לשפתנו, התנחלו בתוכה, ועכשיו נשמעים כאילו טבעיים. וכי מי יקרא היום תיגר על תום? לא שכל כך נורא שתום הוא שם מן השורה כיום. אבל גם אי אפשר להתכחש למוצאו. דרך אגב, תום הוא בן או בת? וכל השאר, בסדר בסדר, פיספסתי כמה נימות, נא להרגע וסליחה. גם אצלי נופלות לעיתים שגיאות הקלדס מהבוג הזה, אבל מאולם לו מהסוג עזה.
 

hillelg

New member
לא היו אלה חז"ל שאמרו

"ישן מפני חדש תוציאו"? לא. ויקרא כו, י: "ואכלתם ישן נושן, וישן מפני חדש תוציאו". כמובן, הקשר בין זה לבין המסר שרצית להעביר, הוא כמו הקשר בין המשמעות המקורית של הביטוי 'חדש אסור מן התורה' לזו שהעניק לה החת"ם סופר, ובעקבותיו רבים מן הציבור החרדי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני רק מכירה את הביטוי כיום...

ובעולם בו אני חיה, זה השימוש וזו הכוונה שיוצקים לתוכו. כיוון שאת האנלוגיה שנתת לא הצלחתי להבין, אשמח אם תאיר את עיני בנושא.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כי ורד נשמע קצר וחמוד ושושנה מיושן

חוצמזה, אני חושבת שורד הוא הפרח המושלם, ושושנים לא עושות לי את זה. אפילו מבחינה בוטאנית אין דבר כזה שושנה בכלל, יש שושן (צחור). אם אתה פוסל את ורד, תפסול גם את תמר בבקשה. למה להפלות? ממתי שירלי הוא שם עברי? המממ... לא יודעת, 40 שנה בערך? באנגלית בכלל מבטאים שֵרלי (ולא מאייתים אותו הדבר כמו שהישראליות שאני מכירה מאייתות שירלי) שירלי = שיר לי כמו שאורלי = אור לי (ויש גם ליאור) אלפיים שנה שימשו את העם היהודי שמות עבריים? וואלה בסדר, ומה עם השלושת-אלפים שלא?
כי הדודות שלי (מאד נחמדות, רק קצת זקנות. וצובטות בלחי) חזרו מפולין ושאר התפוצות עם שמות לא עבריים במיוחד.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כי ורד נשמע קצר וחמוד ושושנה מיושן

חוצמזה, אני חושבת שורד הוא הפרח המושלם, ושושנים לא עושות לי את זה. אפילו מבחינה בוטאנית אין דבר כזה שושנה בכלל, יש שושן (צחור). אם אתה פוסל את ורד, תפסול גם את תמר בבקשה. למה להפלות? ממתי שירלי הוא שם עברי? המממ... לא יודעת, 40 שנה בערך? באנגלית בכלל מבטאים שֵרלי (ולא מאייתים אותו הדבר כמו שהישראליות שאני מכירה מאייתות שירלי) שירלי = שיר לי כמו שאורלי = אור לי (ויש גם ליאור) אלפיים שנה שימשו את העם היהודי שמות עבריים? וואלה בסדר, ומה עם השלושת-אלפים שלא?
כי הדודות שלי (מאד נחמדות, רק קצת זקנות. וצובטות בלחי) חזרו מפולין ושאר התפוצות עם שמות לא עבריים במיוחד.
 
למעלה