כמות שמות הבנות ה"זכריים" היא עצומה
טל, גל, מעין, שחר, משי (היו עוד כמה לפני הקליינשטיינית), ענבל, ענבר, חן, שני, לבי, ליאור, נטע, סיון, סמדר, הדס... הרשימה עוד ארוכה. חלקם אמנם יוניסקס, אבל לא כולם, רבים מהם שמות נשיים קלאסיים. כל אלה שמניתי הם שמות ותיקים, אפשר למצוא נשים בגיל 30 (אם לא יותר) שמחזיקות בהם. נשאלת השאלה, למה זה רע? 'ורד' מאז ומעולם היה שם של בת מהסיבה שפרחים מתקשרים לשמות נשיים, גם אם השם הזה ספציפית הוא דווקא לא נקבה. שם יפה, מה נטפלת אליו? למה אתה לא נטפל ל'תמר', למשל? גם הוא בזכר, בדיוק כמו ורד. אז הוא מקבל הנחות בגלל שהיסטורית, הוא היה שם נשי כבר בתנ"ך? (ואפילו פופולרי - אני ספרתי לפחות 3 פעמים) אז אנחנו לא היינו בתקופת התנ"ך, ואת ה"היסטוריה" שלנו אנחנו עושים עכשיו. מה רע בהעשרת אוצר השמות? האם אנחנו צריכים "לזרוק" שמות עבריים כמו תום, שירלי, דנה, לי וכו' רק כיוון שהם מוכרים גם בארצות דוברות אנגלית? "תום", אגב, זו מילה בעברית, והיא לא זהה לשם הלועזי 'טום' (כמו טום קרוז למשל). ל-Tom אין משמעות באנגלית, זו לא מילה. התכוונת אולי לשמות שהם גם לועזיים, ולא דו-לשוניים. למה פסו חיה ורבקה? כי אלה שמות מיושנים, זו התדמית שלהם... במגזר החילוני לפחות, שמות מעין אלה גורמים (לחלקינו לפחות) לחשוב על "דודות"...
באופן אישי, גם המצלול של השמות האלה לא משהו לטעמי. ברור שזה עניין של אופנה - שמות אחדים יוצאים מהאופנה, אחרים נכנסים, ויש כאלה שעושים קאמבק וחוזרים להיות אופנתיים שוב. הייתי עוד איכשהו מבינה את הטענה שלך (אולי לא לגמרי מקבלת, אבל לפחות מבינה) אם היא היתה מתייחסת לשמות החדשים לבנות כמו ים, מטר, חושן, קאיה, צדף וכו'. אבל הייתי אומרת שנסחפת קשות ב"מסע הצלב" הזה.