פילוסוף רוחני33
Well-known member
"ילה לה לה לה, הכול בזבל", אמרה זונה אחת ברחוב. "נכון, הכול חרא, נשפך ועובר מהר", אמרה זונה אחרת. "או!", קראה השלישית, "יש קלייאנטים". הגיע גבר צעיר, חצי עירום ושמן, כולו שעיר ורץ אליהם בקפיצות כשהוא צועק: "כל העולם הזה דפוק! בא לי לחסל הכול ולהיות האיש הכי חזק בעולם!". כשהגיע, מיד התנפל על הזונות ברחוב והתחיל לבעול אותן. כך היה כל בוקר, במשך כל הבוקר.
כעבור כמה ימים התחיל להשתעמם מהמנהג, ופתאום ראה כמה יפה המשגל: גוף נשי של הרים וגבעות ללוש בהנאה. הוא הלך לחפש אהבה אמתית.
הוא פגש איש ברחוב שאמר לו: "המשפחה שלי זה משהו טוב". ענה שהוא רוצה להכיר את משפחתו, והלכו. במשפחה הילדים היו אוכלים הרבה גבינה כדי להתחזק, וההורים אמרו להם כל הזמן שצריך להיות חזקים כדי לאהוב בני זוג. הוא היה מנסה לשכנע אותם שזה לא נכון, שהם הרי כל כך אוהבים כמשפחה גם בלי להיות חזקים בשרירים.
הילדה עמדה ברחוב בערב וחשבה מהי אהבה. אחר כך נכנסה הביתה ושאלה את הדודה מהי אהבה. הדודה ענתה בחיוך: "אני יודעת מהי אהבה", ושתקה. אז האיש הלך ברחוב וראה אישה יפה כציור הולכת בערב בין עלים וסיגריות זרוקים על הכביש. הוא ניגש אליה וקד לה קידה. היא חייכה חיוך מקסים, שאלה לשמו ונתנה לו נשיקה.
הגיע הסתיו, והם הלכו כל ערב במורד שדה צהוב. בזמן האחרון התחיל אביה להרגיש יותר ויותר רע, והיא בכתה ופחות דיברה עם אנשים. הוא היה הולך אחריה ואומר לה שיהיה טוב. בתחילת האביב האב הבריא. זוג האוהבים ישבו על דשא גדול, והוא ניגן לה בגיטרה. באופק נשמעה תיבת נגינה. פתאום נבהלה וקראה: "אולי אתה מרמה אותי?". הוא שתק ואחר כך אמר: "לעולם לא ארמה אותך ולא אבגוד בך, תראי את זה כשבועה". הם החזיקו אגרופים ונשבעו, ואלוהים חייך דרך הטבע היפה.
הוא ישב בספרייה וקרא, אחרי כמה זמן התעניין בספרי דת ובתורה ואור זרח מהספרים אל פניו ומפניו אל העולם. הם התחתנו וגרו כדתיים בבית גדול ויפה בירושלים. הוא היה צוחק ואומר כמה יפים החיים ובמיוחד חיי הנישואין, והיו מספרים בדיחות זה לזה וצוחקים ביחד. נולדו להם ילדים. הם נקשרו לילדים מאוד והיו מניפים אותם בידיהם באושר.
יום אחד הלכו לטייל ביערות ירושלים. הרבה זמן הלכו בדשא גדול עד שהגיעו למעיין החוכמה. הם היו צמאים מאוד מההליכה ולכן התנפלו על המעיין ושתו הרבה. הם החכימו ולמדו לחזות את העתיד. אור גדול זרח בפניהם. כשהגיעו הביתה עייפים, ראו חיזיון האומר שבעוד מאה שנה תהיה מלחמת עולם שתהרוג הרבה מאוד אנשים. הם שרו תפילה לאלוהים שיבטל את המלחמה. השירה עלתה ועלתה עד שפתחה את כל השמיים הענקיים והכבדים. בסוף נענה אלוהים ואמר להם בבת קול גדולה מהשמיים, שאם יחבקו את ילדיהם באהבה כל ערב לפני השינה, ימנע את המלחמה. הם חיבקו את ילדיהם כל ערב בכל האהבה הקיימת בליבם, והשכיבו אותם לישון בשמיכות חמות ונעימות. כך עשו כל חייהם, עד שמתו ועלו לשמיים. אחרי מאה שנה, במקום מלחמת עולם היה שלום עולמי, ואנשים היו מאושרים. ועדיין נשמעת נעימת שיר תפילתם בין הבתים, בתי הכנסת והמנזרים עד בוא המשיח באחרית הימים.
כעבור כמה ימים התחיל להשתעמם מהמנהג, ופתאום ראה כמה יפה המשגל: גוף נשי של הרים וגבעות ללוש בהנאה. הוא הלך לחפש אהבה אמתית.
הוא פגש איש ברחוב שאמר לו: "המשפחה שלי זה משהו טוב". ענה שהוא רוצה להכיר את משפחתו, והלכו. במשפחה הילדים היו אוכלים הרבה גבינה כדי להתחזק, וההורים אמרו להם כל הזמן שצריך להיות חזקים כדי לאהוב בני זוג. הוא היה מנסה לשכנע אותם שזה לא נכון, שהם הרי כל כך אוהבים כמשפחה גם בלי להיות חזקים בשרירים.
הילדה עמדה ברחוב בערב וחשבה מהי אהבה. אחר כך נכנסה הביתה ושאלה את הדודה מהי אהבה. הדודה ענתה בחיוך: "אני יודעת מהי אהבה", ושתקה. אז האיש הלך ברחוב וראה אישה יפה כציור הולכת בערב בין עלים וסיגריות זרוקים על הכביש. הוא ניגש אליה וקד לה קידה. היא חייכה חיוך מקסים, שאלה לשמו ונתנה לו נשיקה.
הגיע הסתיו, והם הלכו כל ערב במורד שדה צהוב. בזמן האחרון התחיל אביה להרגיש יותר ויותר רע, והיא בכתה ופחות דיברה עם אנשים. הוא היה הולך אחריה ואומר לה שיהיה טוב. בתחילת האביב האב הבריא. זוג האוהבים ישבו על דשא גדול, והוא ניגן לה בגיטרה. באופק נשמעה תיבת נגינה. פתאום נבהלה וקראה: "אולי אתה מרמה אותי?". הוא שתק ואחר כך אמר: "לעולם לא ארמה אותך ולא אבגוד בך, תראי את זה כשבועה". הם החזיקו אגרופים ונשבעו, ואלוהים חייך דרך הטבע היפה.
הוא ישב בספרייה וקרא, אחרי כמה זמן התעניין בספרי דת ובתורה ואור זרח מהספרים אל פניו ומפניו אל העולם. הם התחתנו וגרו כדתיים בבית גדול ויפה בירושלים. הוא היה צוחק ואומר כמה יפים החיים ובמיוחד חיי הנישואין, והיו מספרים בדיחות זה לזה וצוחקים ביחד. נולדו להם ילדים. הם נקשרו לילדים מאוד והיו מניפים אותם בידיהם באושר.
יום אחד הלכו לטייל ביערות ירושלים. הרבה זמן הלכו בדשא גדול עד שהגיעו למעיין החוכמה. הם היו צמאים מאוד מההליכה ולכן התנפלו על המעיין ושתו הרבה. הם החכימו ולמדו לחזות את העתיד. אור גדול זרח בפניהם. כשהגיעו הביתה עייפים, ראו חיזיון האומר שבעוד מאה שנה תהיה מלחמת עולם שתהרוג הרבה מאוד אנשים. הם שרו תפילה לאלוהים שיבטל את המלחמה. השירה עלתה ועלתה עד שפתחה את כל השמיים הענקיים והכבדים. בסוף נענה אלוהים ואמר להם בבת קול גדולה מהשמיים, שאם יחבקו את ילדיהם באהבה כל ערב לפני השינה, ימנע את המלחמה. הם חיבקו את ילדיהם כל ערב בכל האהבה הקיימת בליבם, והשכיבו אותם לישון בשמיכות חמות ונעימות. כך עשו כל חייהם, עד שמתו ועלו לשמיים. אחרי מאה שנה, במקום מלחמת עולם היה שלום עולמי, ואנשים היו מאושרים. ועדיין נשמעת נעימת שיר תפילתם בין הבתים, בתי הכנסת והמנזרים עד בוא המשיח באחרית הימים.