סיפור

סיפור

ויקרא האיש אל אלהים ויאמר לו איכה י ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא יא ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת יב ויאמר אלהים האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל יג ויאמר האיש לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל יד ויאמר האיש אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך טו ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב טז אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך יז ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך יח וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה יט בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב כ ויקרא אלהים שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי כא ויעש האיש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם כב ויאמר האיש הן אלהים היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם כג וישלחהו האיש מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם כד ויגרש את אלהים וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים
 
למעלה