סיפור ששמעתי מאמא

[perhay]

סיפור ששמעתי מאמא

"זה סופה של מכשפה", הוא אחד הסיפורים שאמא השמיעה לנו יותר פעמים. בקובץ הנספח - הסיפור המלא, וגם סוף אחר לאותו סיפור.

 

[שחרזדה האחת]

פרי יקרה, זה מזכיר לי...

סיפור על שתי כובסות מהיהדות, עם אליהו הנביא, שברך האחת והשכנה ראתה וגם רצתה.. מכירה? אם לא ארשום.

 

[perhay]

לא מכירה, אכן כנראה יש כמה

גרסאות של אותו מוטיב (כמו שבהרבה סיפורי עם). הסוף השני שהבאתי, הוא מאגדה אסטונית. אמי נולדה בבסרביה, והפולקלור שהיא ספרה לנו שייך לאזור הזה. טוב, עכשיו יהיו לנו כמה גרסאות וכמה סופים, וכל מספר יוכל להרכיב לעצמו "תכנית כשבקשתו".

 

[י מ י ת 2]

סיפורים מהספרות

מנסיון של כמה וכמה שנים של סיפור סיפורים מהספרות, אני מאד אוהבת סיפורים מהספרות זה מחייב אותי לסרוק עשרות ואולי יותר של סיפורים עד שאני מוצאת סיפור שמדבר ללבי ושאפשר להעביר אותו לסיפור בע"פ בפני קהל. ואז מתחילה העבודה האמיתית. של עיבוד או בעיקר קיצור הסיפור.אני מאד מכבדת את שפת הסופר ומשתדלת במידת האפשר לתת לו את הכבוד הראוי. כמובן שאני לומדת בע"פ. אין זה אומר שאי אפשר להכניס לפעמים דברי קישור, או הערות בהתאם להתרחשות במפגש. כשאני מספרת סיפור מהספרות,או סיפור-עם אני מכניסה מוטיבים של משחק, של תיאטרון-סיפור, ללא שום אביזרים. מנסיוני,יש קהלים שמאד אוהבים סוג כזה של סיפורים ומזדהים אתם. יש מפגשים שאני מספרת רק סיפורים מהספרות ויש מפגשים שאני משלבת עם סיפורי עם. ויש מפגשים שאני מספרת רק ספורי עם. לפי הקהל, והמסגרת. כמו שציינו לפני, יש קהלים יותר משכילים שמזדהים עם ספורים מהספרות. יש סיפורים קצרים ויש סיפורים יותר ארוכים אפילו 20-25 דק'. אם הסיפור הוא טוב והמספר מצליח לרתק את קהל, אין מניעה.ובקיצור, המספר לא צריך לצמצם את עצמו לסוג מסוים של סיפורים. כמובן שצריך לשמור על כמה כללים יסודיים, אך בסופו של דבר, אם החומר המסופר הוא על רמה והמספר מצליח ליצור קשר עם הקהל. השמים הם הגבול. תודה לכל מגישי הסיפורים. הם מאד יפים.

 

[בינקיס]

שאלה לי אלייך:

כאשר את, (כמו אחרים בפורום) כותבת: "קהלים יותר משכילים", למה את מתכוונת? האם הכוונה ל"קהלים החושבים עצמם למשכילים", לקהלים שמנת המשכל של חבריהם עולה על זו של אלו המאזינים רק לסיפורי-עם (במידה ומישהו מדד), או מה בדיוק? כי אני אישית לא ממש רואה קשר ישיר בין ההשכלה של המאזין להעדפתו.

 

[י מ י ת 2]

בינקיס

קהלים משכילים, פשוטו כמשמעו. אלה לאו דוקא קהלים בעלי תארים, אולי הגדרה קוראים ספרים יותר נכונה. קהלים כאלה אוהבים גם ספורי עם, אבל יכולים ליהנות גם מספורים מהספרות שלעתים הם קצת יותר מתוחכמים. כאשר אני מבררת בפני מי אני עומדת להופיע, המזמינים אוהבים ונוהגים לציין "קהל טוב", ביקורתי, רגיל לרמה גבוהה וכו',זה מעיד על ההערכה העצמית שלהם ועוזר להכין את התכנית. אם כי אני חייבת לציין בסוגרים לא תמיד בשטח זה נראה אותו דבר. כל קהל כמו שכבר ציינתי, עשוי ליהנות מכל תכנית, במידה והמספר מצליח לרתק אותו. אני גם יוצאת מהנחה שכתנאי ראשון כל מספר מספר רק סיפורים הקרובים ללבו, ואהובים עליו, מהספרות או ספורי עם ואז קרוב לודאי יקנו גם את לב המאזינים.

 

[בינקיס]

אני מתחברת

לדברים שכתבת בסיום: "כל מספר מספר רק סיפורים קרובים לליבו". נכון שהם יכולים להיות מכל ז'אנר, ושלא צריך להיסגר על ז'אנר אחד בלבד, כפי שאמרת, אבל אם זהו הצורך של המספר- לספר, למשל, רק סיפורי עם, ורק בנושא מסוים, זהו התנאי הראשון, גם לדעתי. משם יבוא גם ההמשך, כך אני מאמינה, גם הקהל יתחבר. לכן אני שואלת שאלות בקשר לשיבוץ בקשות הקהל בתוכנית, ואם אני בוחרת לבד, אין לי כוונה "לחנך" את הקהל, כפי שכתב מישהו אחר, אלא- פשוט לתת לו מעצמי, אבל באמת מעצמי. ואם יום יבוא וארצה לתת ולספר מסיפורי סופרים, גם בכיף. אבל זה צריך לבוא מהמספר, לדעתי. התוכנית, בחירת הסיפורים, הגשתם- הם היצירה שלנו, ה"סכינים" שלנו, כמו שכתב נאוואן1 - הם המתנה של המספר לקהל.

 

[י מ י ת 2]

מנסיוני

מעולם לא נתבקשתי לספר סיפור כזה או אחר, סיפורים מספרות או סיפורי עמים, כלומר המזמינים אף פעם לא ציינו ז'אנר מסוים. אלא שאני משתדלת לברר מקסימום פרטים אודות הקהל ואופי הארוע ובהתאם אני מחליטה איך לבנות את התכנית. גם אם ההחלטה על ספונטניות, זו בחירה. אין כאן ענין של לחנך את הקהל אלא של להתאים לקהל. גם אורך הסיפורים מותנים באופי הארוע והקהל. ובקיצור עלינו להיות קשובים וחשוב לצבור רפרטואר גדול ומגוון כדי לעמוד בדרישות המקצוע.

 

[הגבירה מן האגם]

סיפור סיפורי סופרים

הוא לא בין דרישות המקצוע. לספר טוב, כן.

 

[הגבירה מן האגם]

מוטיב מעניין לעונש סמוי

בהחלט מעניין. תודה לך על הסיפור.

 

[הגבירה מן האגם]

בקשה לאישור

היי פרהיי, אני מבקשת רשות ממך לשרשר את כל בלוק ההודעות הזה לשירשור על השאלה של עלינא האחת למרות שמופיע בתוכו הסיפור ששלחת. לצערי לא ניתן לשרשר הודעה שאינה הודעה ראשית והדיון על סיפורי סופרים מתפתח בשני מקומות במקביל. ממתינה לתשובה. בברכה,

 

[perhay]

אני מאשרת לך, אבל חבל שכך קרה

בכל אופן מקווה שהסיפור שאני הבאתי "זה סופו של מכשפה" יעלה לאסופה במקום המתאים.

 

[הגבירה מן האגם]

ודאי ותודה. אני אחכה בינתיים.

 

[הגבירה מן האגם]

../images/Emo18.gifנא לא לשרשר לכאן../images/Emo18.gif

אלא אם כן אתם מתייחסים לסיפור של פרהיי. הודעות בעניין סיפורי סופרים נא לשרשר להודעה הנעוצה בראש הדף. בברכה,

 

[שחרזדה האחת]

פרי לסיפור קוראים שתי הכובסות

 

[יונה כחולה]

בספרו של קאלווינו- סיפורי עם

איטלקיים יש בדיוק את הסיפור הזה במחרוזת על ישו.