סיפור של קידוש

[בן יומו ירח]

סיפור של קידוש

אתמול היה אצלי בייעוץ בחור נחמד, איש מסורתי. על אחת משאלותיו הצעתי לפתוח קלפים ולראות מה הם ירמזו לגבי שאלתו. האיש נחרד וטען לעבודת אלילים, כיבדתי את בקשתו ונמנעתי משימוש בקלפים. מאוחר יותר נפלה לו הכיפה מהראש, הוא הרים אותה, נישק אותה ושם על ראשו. לרגע עצרתי ושאלתי את עצמי: האם להשתמש בקלפים ככלי הופך אותם לאלילים ושמא "קידוש הכיפה" אינו כך. מהיא עבודת אלילים? יום טוב

 

[גלית מלאכית]

איתן יקר

טוב לראותך כותב פה שוב

לעניין הקלפים/הכיפה, כנראה שכל מה שאינו במושגי היהדות, נתפס כעבודת אלילים. יש לי דוגמא נוספת: כל התמונות התלויות על הקיר, של איש כזה או אחר, האין זו עבודת אלילים? הרי כתוב בעשרת הדיברות "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה"...

 

[NlNין lcNlc]

העניין הוא שכיפה היא בכלל לא חפץ קדושה

במושגים של היהדות. ואין בכלל "הוראה" לנשקה. משמע, שהוא עבד את הכיפה. ואני חושבת שבמקרה הזה, זו פשוט היתה ההוכחה של הבריאה לאותו אדם שהוא כן עובד אלילים/ כיפה. בעיניי גם נישוק מזוזה הינו סוג של עבודה. אם התפקיד שלה הוא להגן, אזי היא אמורה להגן גם בלי שאנשק אותה. (הכיפה והלבוש באים לבדל את היהודים בארצות הגולה (ואפשר לפתוח על זה דיון בפני עצמו) וכן, בארצות אירופה הקרות, ככסות מחממת.)

 

[גור42]

לא רק שאין הוראה לנשקה, אלא שאין הוראה לחבשה

כיפה היא בכלל לא מצווה, אלא מנהג. מצד שני, לנשק כיפה או מזוזה זה לא בהכרח "עבודת אלילים". הכוונה פה חשובה - האם הנשיקה נועדה לרצות איזשהו גורם חיצוני, או שהיא נועדה להביע רגש כן של האדם עצמו? מי שמנשק מזוזה כדי להביע רגש כן של אהבה למנהג או לקב"ה או לפסוקים שבפנים - זו אינה עבודת אלילים. לעומת זאת, מי שמנשק מזוזה מתוך פחד כדי שזו תגן עליו (או אפילו רק "ליתר בטחון") - זוהי כן עבודת אלילים. ובכלל, כל הגישה שמקובלת היום, של "תעשה ככה וככה כי אחרת הבריון הגדול בשמיים יתן לך בראש עם מקל" זה סוג של אלילות.

 

[mikilk]

קטונתי מלהכריע

אבל אני מניחה שלרבים וטובים ממני יש תשובות רלבנטיות וזה כנראה קשור למהות הכיפה ולמצווה עצמה. לגבי עבודת הקלפים - עד כמה שאני יודעת הדעות כאן חלוקות ולא בהכרח כולם מקבלים וטוענים לעבודה זרה. הדבר נכון בעיקר סביב קלפי הטארוט שמכילים גם סממנים שונים "זרים" הדבר בוודאי אינו נכון לגבי קלפי המודעות, יש מיסטיקנים יהודים, כנראה גדולים בתורה, שנעזרים בפתיחה בספרים - אני מניחה שהתהליך איננו שונה במהותו.

 

[ינוקא1]

יש בזה (בעניין פתיחת קלפים)

ביהדות שיטות מתירות ושיטות אוסרות. אליעזר עבד אברהם גם כן ביקש סימן האם לעשות פעולה מסוימת , וכן גם יונתן בן שאול לגבי לעלות אל הפלישתים , וגם גדעון. וכן גם ביהדות ידוע כי ניתן לשאול ילד קטן "פסוק לי פסוקך" כדי לקבל סימן לגבי פעולה מסוימת. כתבתי על זה תגובה לא מזמן לגבי מטוטלת , וכל מה שכתוב שם רלוונטי גם לקלפים. אני עצמי כן נוהג לבקש בשאלות שונות מהקב"ה סימן או הדרכה , להגיד את הפסוק "ה' מנת חלקי וכוסי , אתה תומיך גורלי" , ולפתוח קלפים. http://www.kipa.co.il/community/show/8331751

 

[ינוקא1]

וכפי שכתבה MIKLK

אני באמת לא משתמש בקלפי טארוט רגילים המלאים סמלים נוצריים , ויש שם סוג אנרגיה שאינני אוהב. אני משתמש בדרך כלל באושו טארוט שהם הרבה יותר "נקיים" בהרגשה שלי.

 

[רונית 1411]

שאלה בהחלט מעניינת איתן

והתשובות שניתנו אכן פותחות שאלות נוספות על קברים שמשתטחים עליהם או אפילו על הכותל שלא מעיזים להראות לו את הגב האם במקום להפנות את העוצמה והאנרגיה לבורא ולניצוץ האלוהי בתוכנו מפנים אותה לחפצים? לתמונות? לקמיעות? לקברים? האם זה לא הופך אותם לאלוהים קטנים? האם באמת לכן נתנה ההוראה לא יהיה לך אלוהים אחרים? כי זה נבע מהתובנה של מה זה יעשה לנו?