סיפור שכתבתי

[הקוסם הנוקם]

סיפור שכתבתי

כתבתי סיפור אין לי ביינתים רעיון להמשך אבל אני ימשיך בהזדמנות (ויש הרבה כאלה בגלל החופש) הם ישבו ליד האש בטוחים שיצאו מחיי ההרפתקאות לעד לא יודעים מה מחכה להם הם שרו שירים גיריק בישל אוכל שלפתע האדמה רעדה קול נפץ נשמע לרגע הם דמיינו שהם רואים הבזק של אור והכל נדם המדורה כבתה והם נשארו בחושך "לעזאזל" נשמע קולו של גיריק. דיק מיהר להדליק את האש חזרה כולם הסתכלו סביב גיריק היה רטוב כולו המרק שבישל נשפך עליו קיירה היתה שרועה על הרצפה ובדיוק התחילה לקום דיק הסתובב סביב המדורה כאילו מחפש משהו ו... סינדי נעלמה דיק התקרב לקיירה "את בסדר יקירתי?" שאל באדיבות והציע לה את ידו "כן ואני יכולה לקום לבד" ענתה ודחפה את ידו דיק שנעלב קצת מקיירה פנה לגיריק "אתה בסדר?" שאל בנימה צינית מעט "כן" ענה גיריק "חוץ ממרק רותח שנשפך עלי פתאום דיק העלה על פניו חיוך ראו שהוא מנסה להבליע צחוק "קוסם רשע מה אתה צוחק אולי תייבש אותי" דיק הוסיף לצחוק ומלמל כמה מילים תוך כדי שהוא עושה תנועות ידיים פתאום החל השיער הארוך של גיריק לעלות באש "תפסיק עם המשחקים" צעק גיריק בבהלה "אופס" אמר עדיין בנימה צינית וכיבה את האש "אבל באמת הגיע הזמן שתסתפר" הוסיף "אני לא יסתפר וזה לא עניינך" אמר גיריק תוך כדי שדיק יבש אותו "אולי תפסיקו לריב" אמרה קיירה שקמה ביינתים והתחילה לסדר את המחנה "אנחנו חייבים למצוא את סינדי" היא התחילה לסדר את האוהל תוך כדי שהיא אומרת "בנים" בבוז מודגש "בסדר, בסדר" אמרו הבנים שעליהם בבת צחוק ובוז והלכו גם הם לסדר את האוהל שלהם השעה היתה חמש לפנות בוקר השמש החלה להאיר וציוצי הציפורים נשמעו לאחר שגמרו לקפל את הציוד התכנסו להתייעצות מה יעשו "אני מציע שנשאל את הקוסם דיריל הגדול" אמר דיק בבטחה "ושנכנס לעיר האלפים השחצנים, never (לעולם לא למי שמתנגד לאנגלית)" אמר גיריק "אל תדבר ככה על האלפים בחיים שלך" אמר דיק וידו טופחת על חרבו סידני עם מבט יאוש על פניה אמרה "בנים אתם לא יכולים בלי לריב שניה אחת" דיק העלה על פניו חיוך "לא, זה הכיף שלנו בחיים".

 

[הקוסם הנוקם]

הבהרה

בסוף שכתבתי סידני עם מבט יאוש...הכוונה לקיירה ועוד הבהרה דיק הוא אלף שחצן גיריק הוא גמד מגושם שקשור מאד לשיער הארוך שלו וקיירה היא חצי אלפית שמיודדת עם סינדי הבת אדם

 

[סנדרין]

../images/Emo11.gif../images/Emo142.gif

My name is Sandrin. You killed my language. Prepare to die!

 

[ננסק]

../images/Emo13.gif ../images/Emo45.gif

 

[הקוסם הנוקם]

עוד קצת המשך

"טוב אז מה עושים" חזרה קיירה לנושא השיחה הראשון "אני אמרתי את הצעתי ואני חושב שקיירה מסכימה איתי" אמר דיק בביטחון והסתכל על קיירה "כן שמעתי שהקוסם דיריל הוא חכם וגדול נראה לי שזה רעיון טוב" אמרה קיירה "אני לא ילך לעיר האלפים" אמר גיריק בתקיפות "אז אל תבוא" אמר דיק בהבעת זילזול "אני באמת לא יבוא אני יחכה בחוץ" אמר גיריק בכעס השלישיה קמה והם החלו ללכת לכיוון העיר דיניק שבה שוכן הקוסם דיריל הדרך ארכה שעתיים בערך בה המשיכו דיק וגיריק להתווכח ולריב זה כמעט הגיע לשליפת חרבות אבל קיירה הרגיעה אותם כשהגיעו לעיר ראו בכניסה שני שומרים כנראה שהשומרים הכירו את דיק כי הוא התקדם אליהם ודיבר קצת בידידות איתם לאחר מכן פנה אל קיירה ואל גיריק "אתם באים?" קיירה התקדמה ונכנסה בעוד שגיריק התחיל להסתובב אחורה מחפש פינה לשבת דיק לחש עוד כמה מילים לשומר ונכנס לעיר שעל פניו חיוך "קודם כל אני חייב לשתות את הבירה היומית שלי ולהסתדר אני הולך לפונדק של מרתה" הכריז דיק ופנה לכיוון הרחוב הראשי קיירה נשארה עומדת ומסתכלת סביב שלפתע פרש עבר מאחוריה ואמר לה בכעס ובזלזול "את מוכנה לזוז את מפריעה לאלפינו הגדול לעבור" קיירה התעוררה מחלומותיה בהקיץ ורצה אחרי דיק שהגיעה אליו הם הלכו ביחד לפונדק.

 

[הקוסם הנוקם]

ועוד טיפה המשך

הם נכנסו לפונדק דיק ואחריו קיירה ניגשו למרתה בעלת הפונדק היא הייתה אישה נמוכה ושמנה עם סינר עליה ושיער חום ארוך ואוזניים אלפית עיטרו את ראשה מרתה פנתה בנימה אימהית לדיק "נו אז מה תרצה?" ושראתה את קיירה שאלה "דיק זאת החברה שלך?" דיק חייך ועמד לפצות את פיו אבל קיירה דיברה לפניו "אני לא החברה שלו ולא הייתי רוצה להיות." דיק ביקש פיסת גבינה וכיכר לחם שלידם כוס בירה גדולה הוא התיישב לאכול קיירה התישבה בשולחן אחר אוכלת ארוחת בריאות שכללה בעיקר ירקות שסיים לאכול יצא והלך לחנות הבגדים הוא קנה לו שם חליפה יפה ושאל את המוכר איפה בית המרחץ כשיצא ראה את קיירה מחכה לו מחוץ לחנות. "אני הולך לבית מרחץ" אמר דיק "גם אני" אמרה קיירה בהבעת חוסר עניין ואז הם ראו חמישה אלפים סוחבים את גיריק לכיוונם "הוא חבר שלך?" שאלו החמישה את דיק "פשוט הוא נראה חשוד ורצינו לחקור אותו והוא טען שהוא חבר שלך" דיק צחק "הוא לא חבר שלי, אם אתם רוצים מידע רק תגזרו לו את השיער" אבל קיירה התפרצה לדבריו "תפסיקו עם זה כבר" אמרה לדיק ואז פנתה לחמישה "כן, הוא חבר שלנו ותעזבו אותו" החמישה עזבו אותו והוא נפל על הרצפה שנעמד שוב התחיל לגדף את האלפים "ראית דיק כל האלפים חוצפנים הם באים סתם ותופסים אותי" דיק חייך "הם לא באו סתם... אני אמרתי להם"

 

[הקוסם הנוקם]

תופסים=תופשים

 

[Nihau]

הם לא דואגים בטירוף לסדני?

אחרי שהיא פתאום נעלמה סתם ככה הם הולכים עוד לשתות בירה? למה הם לא רצים בטירוץ במעגלים סחור סחור, צווחים וצורחים? או לחילופין למה הם לא ממהרים ישירות אל הקוסם בלי הרבה חוכמות? זה רעיון טוב להתרחץ אחרי שנשפך עליך כל המרק הלוהט ועוד ניחסו לייבש אותך בקסם (זכרונות מסרניטי ושריון עור גוק) בהנחה והם רוצים לעשות רושם טוב אבל הם בכלל לא עושים רושם מודאג מההעלמות שלה. לא מעלים השערות למה היא נעלמה ואיך. לא ממש מזכירים אותה ולא מנסים לחשוב מה בדיוק פוצץ עליהם את המחנה השליו שהיה להם באמצע שומקום.

 

[הקוסם הנוקם]

הסיפור לא מנסה להיות הגיוני

אם כי הקוסם הוא לא אחד שמקבל אנשים כל שעות היממה וכל איש שיבוא אליו הם צריכים להיות לבושים טוב ולבוא בשעות הביקור

 

[Guy24Gold]

אני לא מצליח לקרוא

בלי נקודות\פסיקים. בבקשה תוסיף

 

[בורן]

כן, הנקודות והפסיקים באמת

חסרים. אבל סיפור נחמד, אשמח להמשך. ותוסיף את הנקודות

 

[BluePrint]

תגובה בעברית:

במקום לכתוב באנגלית ולתרגם, כתוב בעברית וחסוך לעצמך.

 

[הקוסם הנוקם]

neverנשמע יותר טוב מלעולם לא

 

[dragon zlotnik]

!!never say never

סיפור נחמד ביותר

מצפה בכיליון עיניים להמשך

 

[הקוסם הנוקם]

עוד המשך קצת

נענתי לבקשת אלה שביקשו פיסוק אבל אני לא מומחה גדול בפיסוק אז... הם הלכו לבית מרחץ, תוך כדי שגיריק רוטן ומגדף. כשהם הגיעו דיק נכנס בדלת אחת לבית המרחץ של הגברים, וקיירה נכנסה לבית המרחץ של הנשים. גיריק, שניסה ללכת בעקבות דיק, נבלם בכניסה ע"י שומר שאמר לו שפה זה מקלחת לאלפים ולא לגמדים מטונפים, והפנה אותו לדלת אחרת. גיריק שנפגע מאד פלט קללה עסיסית על השומר, השומר שלף את חרבו ואיים שיתקע אותה בו. גיריק ברח מהר והלך להתרחץ. לאחר שיצאו, שלושתם נקיים ולבושים מחלצות, התחילו ללכת לכיוון טירתו של הקוסם. הם יכלו לראות אותה מרחוק זו היתה טירה כחול עם חמישה צריחים גבוהים, וחלונות שחורים רק בראשי המגדלים. הם הגיעו, נדהמים מגודל הטירה. דיק דפק על הדלת בעזרת עיגול נחושת שהיה תלוי על הדלת. דרך אגב אם למישהו יש רעיון להמשך שיגיד לי במסרים רעיונות יתקבלו בברכה

 

[הקוסם הנוקם]

ועוד טיפה

לאחר כמה שניות נשמע קול תשובה "הנגרט סוף סוף הגעת הגיע הזמן." "אני מצטער אבל אני לא הנגרט, אני דיק פיסיטי ואיתי נמצאים גיריק דולג וקיירה מרישנטי" אמר דיק כמעט בנשימה אחת. נשמעה אנחה כבדה, "עוד אורחים" נשמע הקול שוב "טוב תיכנסו." הדלת נפתחה, והם עמדו מול חדר שהיה שיא הפאר, ואיתו שיא המוזרות שראו בחייהם. על הרצפה היה שטיח צבעוני מלא בכתבים ושמות עתיקים, הקירות היו מכוסים בתמונות של קוסמים גדולים ובמראות, והיו עשרות ארונות מלאים בחפצים וצנצנות עם דברים מוזרים, חלקם נעו חלקם לא. החדר עצמו היה אורך של חמישה בתים סטנדרטיים ורוחב של שניים. בקצות החדר היו חמישה גרמי מדרגות לולייניות שהובילו, כך חשבו, לחמשת הצריחים. "תעלו במדרגות" נשמע קול משועמם שהעיר אותם מההלם שהיו שרויים בו. "איזה מדרגות?" שאל דיק, מפנה את שאלתו לחלל האוויר. גיריק גיחך "איך אתה חושב שהוא ישמע אותך". אך מהר התברר שהוא טעה, "להזכירך גמד, אני קוסם, ולשאלתך: תעלה באיזה מדרגות שאתה רוצה אתה תגיע אלי כי זה מכושף" נשמע קול. דיק פנה למדרגות שנמצאו בקצה הימני ביותר, קיירה הלכה בעקבותיו, וגיריק רץ אחריהם חרישית.