סיפור שכתבתי ../images/Emo13.gif
לאכול, לחיות טוב, וליהנות! כל מה שמעניין אותו זה לאכול. הוא פשוט רוצה שיהיה לו טוב בחיים וליהנות מהם. אף פעם לא ראיתי כזאת משיכה לאוכל אצל מישהו אחר. אם הוא מגיע לביקור אז הוא לא טורח להודיע על זה בכלל. וכשהוא בא הוא לוקח אוכל חופשי מבלי לבקש. קצת חוצפן, לא? מה שהכי מפריע לי זה שהוא נודניק, הוא נדבק, אין לו שום נימוסים, והוא לא מודע. אני בדרגת מודעות עצמית גבוהה. הוא בכלל לא מודע! זאת אומרת, יש כאלו שהם מודעים, יש כאלו שהם קצת מודעים, יש כאלו שהם בדרך למודעות, אבל הוא פשוט לא מודע. הגעתי לרמת מודעות עצמית גבוהה בעזרת לימודי הקונג-פו שאני לומדת, העבודה עם ההילרית, והעבודה העצמית שלי עם עצמי. אני גם הייתי פעם ללא מודעות עצמית. אין לי תקשורת איתו בכלל. ואני דווקא אדם תקשורתי. אנשים תמיד מתחברים איתי בקלות, וקל לי לשוחח עם אנשים. אני עובדת עם אנשים ביום יום על שינוי החיים שלהם. אנשים רוצים להרגיש מאושרים, לקבל את עצמם, להרוויח יותר כסף, ובכלליות לשנות את החיים שלהם למקום נעים, מואר וטוב יותר. אבל לו אין שום מטרות כאלו. טוב, הוא די חריג בנוף האנושי. הוא שונה מהשאר. ברור שהמקום שגידלו אותו השפיע עליו. אני כמובן גדלתי במקום שונה לגמרי. גדלתי במשפחה עם שלושה אחים ואחות, הבת הקטנה. מאד אהבו אותי ופינקו אותי. והוא גדל בלי משפחה. יכול להיות שבגלל זה הוא מאד עצמאי גם. הוא לא מפחד ללכת לשום מקום! במקומות הכי חשוכים הוא מסתובב בלי פחד. אני הייתי מפחדת להיות שם. חברים שלי גם פגשו אותי, ואפילו אמא שלי. אמא שלי ממש לא סובלת אותו. חברים שלי לא ממש מתרגשים ממנו. לא אכפת להם שהוא מגיע. הם די אדישים לנוכחות שלו. כשמגיע הקיץ הוא חוגג. אני חושבת שזאת "העונה שלו". לים הוא לעולם לא נכנס. אני דווקא אוהבת את הים. טוב, האמת היא שאני גם מאד אוהבת לשחות בבריכה. מים זה דבר מופלא! אבל לא עבורו. טוב, יש כאלו. אתמול חזרתי מיום שעשיתי בו המון דברים והוא חיכה לי בחדר השינה. הוא מצא את ההפתעה שהכנתי לו וחיכה לי כשהוא שוכב ומהרהר לו על החיים שהוא עבר. איזה מזל שריססו לי את הבית נגד ג'וקים.
לאכול, לחיות טוב, וליהנות! כל מה שמעניין אותו זה לאכול. הוא פשוט רוצה שיהיה לו טוב בחיים וליהנות מהם. אף פעם לא ראיתי כזאת משיכה לאוכל אצל מישהו אחר. אם הוא מגיע לביקור אז הוא לא טורח להודיע על זה בכלל. וכשהוא בא הוא לוקח אוכל חופשי מבלי לבקש. קצת חוצפן, לא? מה שהכי מפריע לי זה שהוא נודניק, הוא נדבק, אין לו שום נימוסים, והוא לא מודע. אני בדרגת מודעות עצמית גבוהה. הוא בכלל לא מודע! זאת אומרת, יש כאלו שהם מודעים, יש כאלו שהם קצת מודעים, יש כאלו שהם בדרך למודעות, אבל הוא פשוט לא מודע. הגעתי לרמת מודעות עצמית גבוהה בעזרת לימודי הקונג-פו שאני לומדת, העבודה עם ההילרית, והעבודה העצמית שלי עם עצמי. אני גם הייתי פעם ללא מודעות עצמית. אין לי תקשורת איתו בכלל. ואני דווקא אדם תקשורתי. אנשים תמיד מתחברים איתי בקלות, וקל לי לשוחח עם אנשים. אני עובדת עם אנשים ביום יום על שינוי החיים שלהם. אנשים רוצים להרגיש מאושרים, לקבל את עצמם, להרוויח יותר כסף, ובכלליות לשנות את החיים שלהם למקום נעים, מואר וטוב יותר. אבל לו אין שום מטרות כאלו. טוב, הוא די חריג בנוף האנושי. הוא שונה מהשאר. ברור שהמקום שגידלו אותו השפיע עליו. אני כמובן גדלתי במקום שונה לגמרי. גדלתי במשפחה עם שלושה אחים ואחות, הבת הקטנה. מאד אהבו אותי ופינקו אותי. והוא גדל בלי משפחה. יכול להיות שבגלל זה הוא מאד עצמאי גם. הוא לא מפחד ללכת לשום מקום! במקומות הכי חשוכים הוא מסתובב בלי פחד. אני הייתי מפחדת להיות שם. חברים שלי גם פגשו אותי, ואפילו אמא שלי. אמא שלי ממש לא סובלת אותו. חברים שלי לא ממש מתרגשים ממנו. לא אכפת להם שהוא מגיע. הם די אדישים לנוכחות שלו. כשמגיע הקיץ הוא חוגג. אני חושבת שזאת "העונה שלו". לים הוא לעולם לא נכנס. אני דווקא אוהבת את הים. טוב, האמת היא שאני גם מאד אוהבת לשחות בבריכה. מים זה דבר מופלא! אבל לא עבורו. טוב, יש כאלו. אתמול חזרתי מיום שעשיתי בו המון דברים והוא חיכה לי בחדר השינה. הוא מצא את ההפתעה שהכנתי לו וחיכה לי כשהוא שוכב ומהרהר לו על החיים שהוא עבר. איזה מזל שריססו לי את הבית נגד ג'וקים.
