סיפור קצר

[סיפור טוב]

סיפור קצר

תמיד אבל תמיד אמרו לי כולם, פשוט כולם, לשמור מצוות, לכבד הורים, לאהוב את כולם כמו שאתה אוהב את עצמך, להיות בן אדם טוב. עשיתי טעות שתמיד התעלמתי מאותם אנשים. כשדחפתי את החבר הכי טוב שלי לכביש כי התעצבנתי עליו, רבנו חודש ימים. וזה למה? כי לא הייתי מוכן להתנצל. מי שעודד אותנו להשלים הייתה המורה ציפי, שהכירה אותנו שלוש שנים והבחינה שאנחנו לא מתקשרים. היא שוחחה איתנו, והסבירה לנו כמה חשוב להשלים עם חברים ולא לריב איתם. כעבור שבוע היא דיברה איתנו על כיבוד הורים, חברים ובעיקר מורים. טענה שזה חטא לא לכבד את ההורים והיא כמובן צדקה. היא ידעה על מה היא מדברת, היא כיבדה את הוריה. אני לא כיבדתי אותם, ואני מצטער על זה עד היום. עכשיו, יותר מתמיד, אני מצטער על זה. עכשיו אני נמצא במקום מאוד מדכא, מקום שאני יודע שלא אעזוב לפחות עד שאמות בפעם השנייה או השלישית, וכל פעם קוברים אותי במקום אחר. גיהינום! מענים אותי כל יום עשרים ימים, הסבל הוא כפול עשרים!

 

[מ ש ה ג ל ז ר]

סיפור טוב יחסית לגילך.רק לא הבנתי

לא הבנתי כיצד לא כיבדת את ההורים, לא הבנתי מה הסיבה שאתה במקום מאוד מדכא, האם הסיבה היא כי חברך מת כשדחפת אותו לכביש, או כי לא כיבדת את המורה. לא הבנתי האם אתה חי או מת, ובאם אתה מת איך מוות נוסף יכול להתרחש, ובאם יתרחש איך הוא יוציא אותך מהמקום המדכא. חוץ מהדברים שלא הבנתי, אני חושב שהסיפור מאוד ברור ויפה, והוספת הסבר פשוט תהפוך אותו לברור ויפה יותר. יש לך עתיד בענף מספרי וכותבי הסיפורים, עתיד שיביא אותך אם קצת תרגול למקום פחות מדכא, ללא צורך במוות רוחני . בברכה משה