סיפור קצר .../images/Emo48.gif
חלום ומציאות מתערבבים / optimi10 את אורי הכרתי כשפתחתי את המוסך שלי באילת. הוא הגיע אלי עם הג'יפ שלו. "שמעתי שאתה מומחה לג'יפים" אמר.."כן" עניתי תוך כדיי שאני פותח את מכסה המנוע, תיקנתי את התקלה בזריזות . "קפה?" שאלתי. והוא כתגובה, הלך מאחורי הג'יפ הוציא מתוך ארגז גזית וכוסות "אם כבר קפה אז שיהיה כמו שצריך ". אמר, וחיוך רחב על פניו , בזמן הכנת הקפה ולגימתו התפתחה בנינו שיחה שגרמה לנו לחוש כאילו הכרנו שנים רבות . . מאותו יום היה מגיע אלי כל יום למוסך לוגמים קפה ומשוחחים ,התפתחה בנינו ידידות עמוקה, .. לאורי הייתה סירת דייג , יחדיו היינו יוצאים מדיי שבוע אל חופי סיני, שטים ודגים . פעילות הדייג הייתה מהנה וידידותינו הוסיפה להנאה. הצחקנו אחד את השני בבדיחות , עברנו גם תחושות של פחד ביחד ,כשרוחות חזקות טלטלו את הסירה וכשכרישים נמשכו לריח הדגים שדגנו , ידידות שרק הלכה והעצימה. אחרי כל שייט היינו הולכים לביתו ומתענגים על תבשיליה של רינה אישתו . יום אחד כשיצאנו לים, עננים גבוהים מפוזרים על הרקיע, קרני השמש התגלו והתכסו לחילופין מאחורי ענן חולף, הים היה שקט שטוח כראי, כל אחד בצידה השני של הסירה מחליקים את חוטי הדייג למים, מפעם לפעם אחד מאתנו מעלה דג בחכתו. פניו של אורי לא היו כתמול שלשום מבטו היה עצוב חמוץ משהו , גמגם משהו בשפתיו ,שלחתי אליו מבט חודר כמישהו השואל ומצפה למוצא פיו , עיניו התרוצצו מנסות לברוח ממבטי ,לפתע הוא לחש בקול רועד.. "שכבת עם רינה אישתי ?" בקול גובר הוסיף "יש ביניכם משהו?" עצמתי לרגע את עיני, גופי מצומרר , רעד עבר בי (כמו אותם רגעים שם בתוך המים, כשכריש מסתובב סביבי ובוחן אותי ) לחשתי בקול רועד, "לא" הגברתי קולי "מהיכן מגיע מחשבה מטופשת זו ?:" "אני רואה את המבטים של רינה כשהיא מביטה בך אני רואה כיצד היא טורחת כל השבוע להכין לך תבשילים ובכל שיחה משרבבת את שמך ."לא!!!" אני זועק ,"הכול נמצא בראשך ". ולוחש "מהיכן זה מגיע " ? ,,,,,,,,,, בימים סוערים שאינם מתאימים לדיג היינו מתאספים חבורה של חובבי דיג בביתו של אורי,שותים מספרים בדיחות ,חוויות של דייגים וטועמים מתבשיליה של רינה אישתו , רינה הייתה במקצועה ספרית . מפעם לפעם הייתה צוחקת ואומרת ,"אני אוהבת לספר את שערותיו החלקות של שלומי ",כן כך נהגה לכנות אותי . ביום סוער כזה קפצתי לביתו של אורי, רינה פתחה את הדלת ובפניה החיוך המלאכי . רינה הייתה אישה יפיפייה ,צרת מותניים ,מלאה במקומות הנכונים , רגלים ארוכות , שער שחור כפחם ארוך עד המותניים ,עיניה ירוקות וחיוך של מלאך .מסיפוריו של אורי הבנתי שבצעירותה הייתה היפיפייה של השכונה . "קפה ?" היא שאלה וצעדה אל המטבח מבלי לחכות לתשובתי . "איפה כולם ? איפה אורי ?" שאלתי . " קפצו לראות סירה של אחד החברים שנפגעה בשיוט האחרון , עוד מעט יחזרו" ענתה., תוך כדי שמניחה את המגש עם העוגות והקפה , שלחה אלי מבט מחיייך ואמרה, " מזמן לא הסתפרת בוא שב ואספר אותך" ,דחקה כיסא לפינה מרוחקת מהשולחן פנתה לחדרה וחזרה עם תער ומסרק , כלים שבהם סיפרה אותי תמיד. התיישבתי על הכסא, והחלה לספר אותי גירדה מפה גירדה משם, התער והמסרק מחליקים על ראשי בקלילות . לפתע חשתי את שדיה נלחצות אל גבי,
חלום ומציאות מתערבבים / optimi10 את אורי הכרתי כשפתחתי את המוסך שלי באילת. הוא הגיע אלי עם הג'יפ שלו. "שמעתי שאתה מומחה לג'יפים" אמר.."כן" עניתי תוך כדיי שאני פותח את מכסה המנוע, תיקנתי את התקלה בזריזות . "קפה?" שאלתי. והוא כתגובה, הלך מאחורי הג'יפ הוציא מתוך ארגז גזית וכוסות "אם כבר קפה אז שיהיה כמו שצריך ". אמר, וחיוך רחב על פניו , בזמן הכנת הקפה ולגימתו התפתחה בנינו שיחה שגרמה לנו לחוש כאילו הכרנו שנים רבות . . מאותו יום היה מגיע אלי כל יום למוסך לוגמים קפה ומשוחחים ,התפתחה בנינו ידידות עמוקה, .. לאורי הייתה סירת דייג , יחדיו היינו יוצאים מדיי שבוע אל חופי סיני, שטים ודגים . פעילות הדייג הייתה מהנה וידידותינו הוסיפה להנאה. הצחקנו אחד את השני בבדיחות , עברנו גם תחושות של פחד ביחד ,כשרוחות חזקות טלטלו את הסירה וכשכרישים נמשכו לריח הדגים שדגנו , ידידות שרק הלכה והעצימה. אחרי כל שייט היינו הולכים לביתו ומתענגים על תבשיליה של רינה אישתו . יום אחד כשיצאנו לים, עננים גבוהים מפוזרים על הרקיע, קרני השמש התגלו והתכסו לחילופין מאחורי ענן חולף, הים היה שקט שטוח כראי, כל אחד בצידה השני של הסירה מחליקים את חוטי הדייג למים, מפעם לפעם אחד מאתנו מעלה דג בחכתו. פניו של אורי לא היו כתמול שלשום מבטו היה עצוב חמוץ משהו , גמגם משהו בשפתיו ,שלחתי אליו מבט חודר כמישהו השואל ומצפה למוצא פיו , עיניו התרוצצו מנסות לברוח ממבטי ,לפתע הוא לחש בקול רועד.. "שכבת עם רינה אישתי ?" בקול גובר הוסיף "יש ביניכם משהו?" עצמתי לרגע את עיני, גופי מצומרר , רעד עבר בי (כמו אותם רגעים שם בתוך המים, כשכריש מסתובב סביבי ובוחן אותי ) לחשתי בקול רועד, "לא" הגברתי קולי "מהיכן מגיע מחשבה מטופשת זו ?:" "אני רואה את המבטים של רינה כשהיא מביטה בך אני רואה כיצד היא טורחת כל השבוע להכין לך תבשילים ובכל שיחה משרבבת את שמך ."לא!!!" אני זועק ,"הכול נמצא בראשך ". ולוחש "מהיכן זה מגיע " ? ,,,,,,,,,, בימים סוערים שאינם מתאימים לדיג היינו מתאספים חבורה של חובבי דיג בביתו של אורי,שותים מספרים בדיחות ,חוויות של דייגים וטועמים מתבשיליה של רינה אישתו , רינה הייתה במקצועה ספרית . מפעם לפעם הייתה צוחקת ואומרת ,"אני אוהבת לספר את שערותיו החלקות של שלומי ",כן כך נהגה לכנות אותי . ביום סוער כזה קפצתי לביתו של אורי, רינה פתחה את הדלת ובפניה החיוך המלאכי . רינה הייתה אישה יפיפייה ,צרת מותניים ,מלאה במקומות הנכונים , רגלים ארוכות , שער שחור כפחם ארוך עד המותניים ,עיניה ירוקות וחיוך של מלאך .מסיפוריו של אורי הבנתי שבצעירותה הייתה היפיפייה של השכונה . "קפה ?" היא שאלה וצעדה אל המטבח מבלי לחכות לתשובתי . "איפה כולם ? איפה אורי ?" שאלתי . " קפצו לראות סירה של אחד החברים שנפגעה בשיוט האחרון , עוד מעט יחזרו" ענתה., תוך כדי שמניחה את המגש עם העוגות והקפה , שלחה אלי מבט מחיייך ואמרה, " מזמן לא הסתפרת בוא שב ואספר אותך" ,דחקה כיסא לפינה מרוחקת מהשולחן פנתה לחדרה וחזרה עם תער ומסרק , כלים שבהם סיפרה אותי תמיד. התיישבתי על הכסא, והחלה לספר אותי גירדה מפה גירדה משם, התער והמסרק מחליקים על ראשי בקלילות . לפתע חשתי את שדיה נלחצות אל גבי,
