סיפור קטן

ליאב26

New member
סיפור קטן

שלום אנשים. עד היום צפיתי מהצד , צחקתי , קראתי , למדתי ואפילו החכמתי , יש פה לדעתי אנשים מדהימים , אבל , אני כותב פעם אחת ויחידה רק כדי לשתף אותכם בסיפור עצוב , שלצערי חלק ממש עצוב. אני אישית נשא מזה 4 חודשים , אך נושא האיידס אינו חדש לי בכלל אבל לא כאן הסיפור. יש לי חבר טוב שבאותה תקופה שאני קיבלתי את הבשורה קיבל גם את הבשורה , הבחור מאוווד שברירי ורגיש והנושא המשותף לשנינו מעבר לאיותינו הומואים היה ששנינו אוהבים ספרות של מדע בדיוני. הבחור הינו בחור חכם מאוד { 2 תארים ועבודה מכובדת לכל הדעות } , לחבר הזה לא סיפרתי שגם אני נשא כי ידעתי כמה זה ישבור אותו ועוד בתקופה שהוא ממש ירוד נפשית. { ולא כי מצבי היה טוב יותר...} הבחור לא ממזמן טס ללונדון בנושאי עבודה ובהחלטה שכנראה התבשלה אצלו בראש תקופה החליט להמשיך למזרח הרחוק לאיזה מנזר שתקנים ולהיות שם עד ש... אתמול קיבלתי מימנו מייל שבוא סיפר לי שהוא אוהב את לונדון ולמרות שהיה צריך להיות שם תקופה ממושכת הוא עוזב את הכל בעצם והולך בעקבות איזה פרק שקרא בספר "שיר של אש ושל קרח" ופשוט מחכה שם לסוף.... היו לו המון אכזבות בחיים מהאנשים הסובבים אותו [ משפחה , חברים וכו...] וכנראה כל הגורמים שניסיתי להפנות אותו אליהם לא היו מה שחיפש.{ הוא שלא עזרו מספיק} הוא סיפר לי שכן הכיר כמה וכמה נשאים שבסופו של דבר [ סליחה על הבוטות] חיפשו רק איך להגיע לחור שלו במקום למלא את החור שבליבו. { ואני מבין את זה , גם אני נתקלתי בזה כנשא חדש} צר לי שעד כה אני לא הצלחתי לשנות את דעתו. וסתם לידע כללי הוא היה משתתף כאן בפורום גם וסיפר לי על אנשים מקסימים , אך כנראה שזה לא היה זה. סתם עצוב לי כל הנושא הזה ומעיק על ליבי והחלטתי פעם אחת בודדת כן לשתף אנשים שכן יבינו. { וכמוני לבטח יכעסו על החלטתו} שבוע טוב אנשים.
 

GayBiker

New member
היי, ליאב26

קודם כל ברוך הבא, ככותב, לפורום. אני בטוח שגם אם נושא האיידס אינו זר לך, בתור נשא חדש, עדיין יש לך לא מעט תהיות ומחשבות ואתה בהחלט מוזמן לשתף אותנו בהן. אני מודה לך בשמי, אך אני מאמין שבשם כולם, על המחמאה "אנשים מדהימים". אם לשפוט לפי כמות הדאגה והמאמצים שאתה משקיע באותו חבר, גם אתה איש מדהים ומקומך איתנו אבל זו כבר בחירה שלך. לגבי מה שכתבת "חיפשו רק איך להגיע לחור שלו במקום למלא את החור שבליבו", יש לי חבר מאד טוב, גם הוא נשא חדש, בדיוק כמוך, שמאז שהתגלה לו שהוא נשא, חלק ניכר מהעיסוק שלו בחיים זה "למצוא את הזיון היומי" (ציטוט מפיו). למעשה, ברגע שנודע לי שהוא נשא, ניסיתי לעזור לו ולהשיא לו עצה, כנשא יחסית ותיק, אך מהר מאד גיליתי שהוא בכלל לא מעוניין בעצותיי אלא במה שיש לי בין הרגליים... יכול להיות שאני טעיתי ושאותו בחור (החבר שלי) כן רצה לשמוע את עצותיי אך מה שהוא שידר היה מיניות נטו ואני "זרמתי". במילים אחרות, יכול להיות שגם אותו בחור מדובר (החבר שלך) שידר מיניות ולכן זה מה שהוא קיבל (למען הסר ספק - אני לא בא לשפוט אותו או להעביר ביקורת, כזו או אחרת, בשום דרך). או במילים (עוד יותר) אחרות - הבחירה עם מי לשכב ועם מי לא - היא שלו בלבד. לא כל כך הבנתי; מה הקשר בין כמות האכזבות והסבל אותן "צבר" במהלך חייו לסיפורך על החלטתו? הרי חייו של כל אחד מאיתנו, כבני אדם, רצופים סבל ואכזבות. מצד שני הם גם רצופים אושר ורגעים יפים. השאלה היא על מה מבין השניים אדם בוחר להסתכל - חצי הכוס המלאה או חצי הכוס הריקה? כנראה שבנוסף להיותו של חברך אדם שברירי, הוא גם פסימי. אני לא כועס על החלטתו. אני מבין אותה. מצדיק?! לא!!! אתה בעצמך כתבת שהוא אדם שברירי בעל אישיות חלשה. נו... מה אני אגיד? מכיר את האמרה שטבע דארווין "החזק שורד"? מכיר את הפתגם "ניתן להביא את החמור אל השוקת אך לא ניתן להכריח אותו לשתות"? ובכן... לא שאני משווה (או קורא ל) חבר שלך "חמור" (אעפ"י שלדעתי האישית הוא אכן כזה) אבל אתה נתת לו את הכלים - אם הוא לוקח אותם ועושה משהו בנידון, זו החלטה שלו ואתה לא יכול להכריח אותו. כנראה הוא לא מספיק חזק ועל כן לא יישרוד. מה שאני כן כועס זה שבשנת 2007 ישנו אדם (לפחות אחד) שבוחר למות מאיידס. אדם שיש לו את הפריווילגיה לחיות במדינה מערבית, יחסית, עם ביטוח בריאות, עם תרופות בחינם, עם רופאים בעלי שם עולמי - ובכל זאת הוא מוותר על כל הזכות הזאת שנפלה בחלקו כאילו היא מובנת מאליה. אין לי מושג במי מכותבי הפורום מדובר וצר לי לשמוע שזו בחירתו אבל בשורה התחתונה - זו בחירתו. אתה השקעת את מיטב מאמציך על מנת להניע אותו מהחלטתו (תודתי על כך) ומצפונך ונפשך יכולים להיות שקטים. גם לי עצוב להפרד בדרך כזאת מכותב בפורום. כל שנותר לי לקוות הוא שברגע בודד של זכיכות דעת הוא יבין שהוא טועה ויחזור אלינו. לך, ידידי, אני מאחל כל טוב. אם כל כך התאמצת להראות לו שהוא טועה (ובלי לקחת בחשבון אם הוא קיבל את עצתך או לא), אתה בוודאי איש טוב
 

pozpaz

New member
כואב לשמוע..

צר לי על חבר זה. אני לא יכול שלא לחשוב שאם הוא בחר ללכת לאיזה מנזר במזרח הרחוק, אז הוא לא ממש מתכוון לקבל אתהטיפול לו הוא זקוק (ואני מתכוון כרגע לטיפול תרופתי ולא לטיפול נפשי). משמע, אם כך הדבר, האדון מקרב את סופו בטרם עת! האין זה אותו דבר - להתאבד? ברור לי שכל אחד מקבל את זה שונה וכל אחד מאיתנו מתמודד עם זה בדרך שלו, שלאו דווקא מקובלת על אחרים. יצא לי להכיר בחור באינטרנט שלא משתתף בפורום (לא עד כמה שידוע לי בכל אופן), שאמר לי שהוא זקוק לחבר. חבר במובן של ידיד.. מישהו לשתות איתו קפה ולקבל ממנו חיבוק.. הוא סיפר לי שכל מי שהוא פוגש רוצה להיכנס לו בתחתונים או להתחתן איתו.. והוא לא מחפש את הסקס.. הוא מחפש את החום... את האהבה, את ההבנה, את הקבלה. כך שכל הנושא הזה שאתה מדבר לעיו על מפגשיו של החבר בלונדון - לא זרים לי.. ומסתבר שלא משנה איפה אתה בעולם - זה הכל אותו "חרא"!!! דבר נוסף שחורה לי, אתהאומר שהחבר הזה היה ממשתתפי הפורום, ועדיין לא מצא את עצמו בחברתינו? לא עזר לו? עצוב לי שאלו הם החלטותיו... זה מותיר בי את ההרגשה שנכשלנו! שלא הצלחנו להגיע לליבו ולנפשו של אותו בחור. לי אישית השיתוף בפורום עוזר - אבל אני לא יכול לצפות שזה יהיה כך לכולם. צר לי על חבר זה, מייחל שימצא את שלוות הנפש ואשר את ליבו מחפש.. מקווה שיחזור אלינו חי ובריא מבעוד מועד.
 

play boy5

New member
ליאב26 ברוך הבא מתוק ../images/Emo13.gif

ושלא תהיה רק הפעם לכתוב לנו בפורום ; אשמח ונשמח כולנו לשמוע ממך תמיד .... בקשר לסיפור האמת אין לי מילים .. נעצר לי הכל בפנים סיפור כואב נורא ... מאחל לך ולכולם הרבה בריאות ואושר ......
 
היי ליאב.. (אבל למה רק פעם אחת בודדת??../images/Emo10.gif)

חבל,(לדעתי) שלא סיפרת לו שגם אתה נשא..!!! אולי זה באמת "ישבור" אותו.. בהתחלה.. אבל אח"כ שהוא יבין שהוא לא לבד,ושאתה איתו "באותה סירה" אני חושב שזה היה מאוד עוזר.. במיוחד ששניכם חברים כאלו טובים,יש הרגשה של "שותפות גורל" וזה היה מאוד תורם לשניכם,להמשיך ולהתמודד.. (יחד.!!) אני הייתי שולח לו מייל חזרה,מספר לו שאני נשא,ומציע לו עוד דרך להתמודד עם הנשאות שלו.. ביחד..!!! אבל שוב זו רק דעתי.. המון בריאות חמוד ,לך ולו..!!
 
למעלה