סיפור קטן
שלום אנשים. עד היום צפיתי מהצד , צחקתי , קראתי , למדתי ואפילו החכמתי , יש פה לדעתי אנשים מדהימים , אבל , אני כותב פעם אחת ויחידה רק כדי לשתף אותכם בסיפור עצוב , שלצערי חלק ממש עצוב. אני אישית נשא מזה 4 חודשים , אך נושא האיידס אינו חדש לי בכלל אבל לא כאן הסיפור. יש לי חבר טוב שבאותה תקופה שאני קיבלתי את הבשורה קיבל גם את הבשורה , הבחור מאוווד שברירי ורגיש והנושא המשותף לשנינו מעבר לאיותינו הומואים היה ששנינו אוהבים ספרות של מדע בדיוני. הבחור הינו בחור חכם מאוד { 2 תארים ועבודה מכובדת לכל הדעות } , לחבר הזה לא סיפרתי שגם אני נשא כי ידעתי כמה זה ישבור אותו ועוד בתקופה שהוא ממש ירוד נפשית. { ולא כי מצבי היה טוב יותר...} הבחור לא ממזמן טס ללונדון בנושאי עבודה ובהחלטה שכנראה התבשלה אצלו בראש תקופה החליט להמשיך למזרח הרחוק לאיזה מנזר שתקנים ולהיות שם עד ש... אתמול קיבלתי מימנו מייל שבוא סיפר לי שהוא אוהב את לונדון ולמרות שהיה צריך להיות שם תקופה ממושכת הוא עוזב את הכל בעצם והולך בעקבות איזה פרק שקרא בספר "שיר של אש ושל קרח" ופשוט מחכה שם לסוף.... היו לו המון אכזבות בחיים מהאנשים הסובבים אותו [ משפחה , חברים וכו...] וכנראה כל הגורמים שניסיתי להפנות אותו אליהם לא היו מה שחיפש.{ הוא שלא עזרו מספיק} הוא סיפר לי שכן הכיר כמה וכמה נשאים שבסופו של דבר [ סליחה על הבוטות] חיפשו רק איך להגיע לחור שלו במקום למלא את החור שבליבו. { ואני מבין את זה , גם אני נתקלתי בזה כנשא חדש} צר לי שעד כה אני לא הצלחתי לשנות את דעתו. וסתם לידע כללי הוא היה משתתף כאן בפורום גם וסיפר לי על אנשים מקסימים , אך כנראה שזה לא היה זה. סתם עצוב לי כל הנושא הזה ומעיק על ליבי והחלטתי פעם אחת בודדת כן לשתף אנשים שכן יבינו. { וכמוני לבטח יכעסו על החלטתו} שבוע טוב אנשים.
שלום אנשים. עד היום צפיתי מהצד , צחקתי , קראתי , למדתי ואפילו החכמתי , יש פה לדעתי אנשים מדהימים , אבל , אני כותב פעם אחת ויחידה רק כדי לשתף אותכם בסיפור עצוב , שלצערי חלק ממש עצוב. אני אישית נשא מזה 4 חודשים , אך נושא האיידס אינו חדש לי בכלל אבל לא כאן הסיפור. יש לי חבר טוב שבאותה תקופה שאני קיבלתי את הבשורה קיבל גם את הבשורה , הבחור מאוווד שברירי ורגיש והנושא המשותף לשנינו מעבר לאיותינו הומואים היה ששנינו אוהבים ספרות של מדע בדיוני. הבחור הינו בחור חכם מאוד { 2 תארים ועבודה מכובדת לכל הדעות } , לחבר הזה לא סיפרתי שגם אני נשא כי ידעתי כמה זה ישבור אותו ועוד בתקופה שהוא ממש ירוד נפשית. { ולא כי מצבי היה טוב יותר...} הבחור לא ממזמן טס ללונדון בנושאי עבודה ובהחלטה שכנראה התבשלה אצלו בראש תקופה החליט להמשיך למזרח הרחוק לאיזה מנזר שתקנים ולהיות שם עד ש... אתמול קיבלתי מימנו מייל שבוא סיפר לי שהוא אוהב את לונדון ולמרות שהיה צריך להיות שם תקופה ממושכת הוא עוזב את הכל בעצם והולך בעקבות איזה פרק שקרא בספר "שיר של אש ושל קרח" ופשוט מחכה שם לסוף.... היו לו המון אכזבות בחיים מהאנשים הסובבים אותו [ משפחה , חברים וכו...] וכנראה כל הגורמים שניסיתי להפנות אותו אליהם לא היו מה שחיפש.{ הוא שלא עזרו מספיק} הוא סיפר לי שכן הכיר כמה וכמה נשאים שבסופו של דבר [ סליחה על הבוטות] חיפשו רק איך להגיע לחור שלו במקום למלא את החור שבליבו. { ואני מבין את זה , גם אני נתקלתי בזה כנשא חדש} צר לי שעד כה אני לא הצלחתי לשנות את דעתו. וסתם לידע כללי הוא היה משתתף כאן בפורום גם וסיפר לי על אנשים מקסימים , אך כנראה שזה לא היה זה. סתם עצוב לי כל הנושא הזה ומעיק על ליבי והחלטתי פעם אחת בודדת כן לשתף אנשים שכן יבינו. { וכמוני לבטח יכעסו על החלטתו} שבוע טוב אנשים.
