סיפור קטן פרח|

[יולי צפון]

סיפור קטן פרח|

שבת שלום לכולם וכולן

רציתי רק לספר פה שאני כבר כמה ימים מעשנת כל יום 2-3 סיגריות והאמת???זה כיף ודכאון ובלאגן רגשי לא נורמלי אכזבה מהולה בכיף. אני מאד טובה בלעודד אחרים אבל כשזה מגיע אליי ......אני שמה קצת פס. בגלל משבר רגשי שעברתי לאחרונה וכדי שלא להיות עסוקה במחשבות יתר אני עובדת כמו מטורפת ולא נחה כמעט. בשבוע האחרון לאחר שהרגשתי שאני כבר על סף התמוטטות רגשית ופיזית הדלקתי סיגריה כי כבר לא יכולתי יותר והדקות היחידות בהן חשתי שלוה גדולה היו דקות העישון.... כל שאיפה הייתה כמו כניסה לגן עדן. זה מסוכן, זה טפשי, זה משחק באש, זה התגרות בעצמי, זה להרוס את כל הגמילה של החצי השנה האחרונה, ועדין....אני נותנת לעצמי ליפול בכיף.... מתרסקת בידיעה שאקום מחדש... אני לא יודעת מה יהיה עכשו... אני מאד מקווה לא לחזור לעשן כי אני כבר משתעלת...ויש לי ליחה וכואב לי הראש...ומה זה לא בא לי לחזור לעשן!!!!!

אני אופטימית...מקוה שזה משבר חולף, החלטתי שמיום רביעי הבא (יש לי ביום הזה חופש) אני אפסיק שוב

 

[יפעת2004]

../images/Emo24.gif הי יולי! ../images/Emo24.gif

אני גם מקווה בשבילך שזה משבר חולף! מתי את מעשנת את ה2-3 סיגריות האלה? בבוקר, בלילה או מתמשך על פני היום? אם כי נשמע, לפחות על פי הודעתך, שאת בשליטה (למרות שהזכרת משבר רגשי). בכל אופן, מה שלא יהיה ולאן שהימים האחרונים יובילו אותך, אני ממש ממש מחזיקה אצבעות. באחת ההודעות למטה הזכרת תרסיס בשם "פרידום". תוכלי להרחיב יותר? איפה קונים כמה עולה... האמת, זה היום הרביעי ללא סיגריות בכלל. אני די סובלת אחרי ארוחות, אבל לא נופלת. מצד שני, רק מחר נכנסים שוב למירוץ המטורף של עבודה וכו' וכו'... שמתי לב שאני מרגישה שעצם העובדה שאני כבר ארבעה ימים לא מעשנת משולה לפסגאת האוורסט בעיניי, בעוד חלק מהאנשים אומרים : וואלה? איזה יופי! אז החלטתי: מספרת רק לקרובים אליי ביותר! מה שלומכם? תגיבו! יפעת

 

[יפעת2004]

*לפסגת האוורסט

 

[גלית333]

כל היום עם הראש בתוך המקרר

מה זה??? גם כך אני אוהבת לאכול, אבל עכשיו.... בשבוע הזה נראה לי שאני משמינה כאילו אין לי שליטה. אז אני מתחילה או לרחם על עצמי...ולאכול, ממשיכה לקלל את עצמי שאכלתי יותר מדיי, יורה חיצים לבעלי שהכל אבל הכל בגללו (שלא יסתכל כמה אני אוכלת, אני לא גדולת מיימדים כמו שאני נשמעת, אבל הוא מלחיץ) ואז אני מתחילה לחפץ או תירוצים למה כדאי לי לעשן רק קצת "אחת ודי", כל מצב נפשי, ריגשי שמתערער אצלי בלב גורם לי לפנטז על הפרצוף של ההוא מהקיוסק. זהו! למה זכרתי שהיה לי קל להגמל פעם קודמת (לפני חמש שנים)? או שמאז גדלו לי הצרות??? יולי, ספרי בבקשה על מה שלקחת כדי להגמל ומה עזר באמת? האם ניסיתם דיקור סיני?

 

[יולי צפון]

היי גלית

חזרתי עכשו מהפקה ורצה למשמרת עריכה. מבטיחה מחר על הבוקר לספר לך הכל הכל. תחזיקי מעמד, חיבוק גדול גדול ותודה לך ליפעת וחני על התגובות. לא עולים לי האייקונים אז קחי חיבוק ענקייייייייייייי ונ.ב. אם בא לך תאכלי בכיף... אין מה לעשות, כשמפסיקים לעשן משמינים קצת...הרבה...(מחייכת) לתראות ...מבטיחה להגיב מחר...בייייייייייייי

 

[אישה יפהה]

החטא ועונשו

אהלן אהלן ...אני חייבת להגיד משהו לכולם... גם אם חטאנו ולקחנו סיגריה זה לא נקרא שחזרנו לעשן!!! לא להיכנס לפניקה. עדיף שנסלח לעצמינו על המעידה ונמשיך הלאה...ותחשבו על זה