סיפור קטן ליום חול

optimi10

New member
סיפור קטן ליום חול

יום אביבי גשום ,,,,,,,,,,, התעוררתי אל בוקר אביבי , השמש חייכה אלי כמו יודעת שיום חגיגי הוא בשבילי , בעוד אני מתקלח חשבתי על סדר הפעולות שיש לי היום לעשות כדי שאעבור אותו ללא תקלות , אל הרכב צעדתי בצעדיי ריקוד , בדרך עברתי ליד שיח השושנים שגדל צמוד לשביל ,קטפתי שושן אחד והצמדתי אותו אל חולצתי ,כולי רון וצהלה , הרי לא בכל יום חוגג אדם שלושים שנה של נשואים עם זוגתו ,, צלצלתי לסגור קצוות , צלצלתי לצורף ,למסעדה , לחנות הפרחים ,לחברים שאמונים על החלק הבידורי , חייכתי לעצמי "המסיבה תהיה מושלמת "..... בעבודה , בעוד אני מטפל בלקוחות ומחלק הוראות לעובדים , צפות לי מחשבות ,תמונות של רגעים מתוך חיי עם זוגתי ושלושת בנותיי ,, חוף ים וילדים מצחקקים משפריצים מים אחד על השני , התרוצצות במסדרונות חדרי לידה נושא זרי פרחים ,, תמונות של התעלסות עד אובדן חושים , ככל שמתרבות המחשבות כך אני חש תשוקה עזה לחבק אותה, את זוגתי, התחלתי להיות חסר סבלנות לעבודתי וצורך עז להיות אתה .. בשעת צהרים סבלנותי פקעה צלצלתי לחברי בעל המסעדה, ביקשתי שיכין לי שולחן לשניים ,משהו רומנטי עם יין ,נרות וצלילי כינור , הוא שאל לגבי האירוע בערב , אמרתי "הכל ממשיך כרגיל , רק בא לי לחגוג עם זוגתי , ובערב נחגוג כל החבורה ...בעוד שעה אני מגיע " . חילקתי הוראות לעובדים ויצאתי , בעוד אני נכנס לרכב מביט למעלה לשמים השמש נעלמה מאחורי גוש של עננים וסימנים שגשם מתקרב , בדרך הביתה עברתי דרך הצורף לקחתי את הטבעת שהזמנתי ימים קודם , טבעת ארוזה בקופסא קטיפה , בחנות הפרחים חיכה לי זר פרחי קמליה עטוף בנייר צלופן והמשכתי בנסיעה אל ביתי , מביט למעלה והשמיים מכוסים בעננים, חשבתי בלבי "איך יום אביבי מתהפך לפתע והופך ליום חורפי " בעוד אני מערער טיפות קטנות של גשם החלו נופלות על שמשת הרכב , הרכב החליק באיטיות ברחובות השכונה חשתי בהתרגשות קלה קצב לבי מתגבר , מתקרב בנסיעה איטית אל הבית, בעוד אני נכנס לחניה הגשם התחזק ובכביש נוצר שובל של מים וסחף של עלים , בזוית העין זיהיתי מכונית מוכרת חונה מעבר לרחוב ,מכוניתו של הבוס במקום עבודתה של זוגתי , עולה במדרגות ביתי והלב פועם בחזקה , נכנסתי לסלון , מביט סביבי הקומה שקטה על שולחן בפינת האוכל מונחים בקבוק פתוח של יין ושתי כוסות עם סימנים שמישהו לגם מהם . עליתי במדרגות לקומה השניה , "שקט מדי" חשבתי לעצמי ,המשכתי לטפס במעלה המדרגות דלת חדר השינה היה סגורה ורשרוש סדינים נשמע מתוכו ,, פתחתי את דלת החדר וחשכו עיני , במיטה שכבו שניהם זוגתי והבוס שלה , לא זוכר כיצד יצאתי מהבית לא זוכר כיצד נכנסתי למכונית ונסעתי למרחקים תמונה אחת נחרטה בלבי שובל של מים על כביש סוחף אתו קופסה קטנה מקטיפה שחורה וזר פרחי קמליה וורודים עטופים בנייר צלופן .,,,
 

טאKילה

New member
WOWWWWWWWW ../images/Emo178.gif

מרתק, מחייך, והסוף עצוב אייייייה. כתיבה נהדרת אופטימי..
 

optimi10

New member
האמת ,, גם אני אוהב

סוף יותר שמח כזה שמסיימים אותו במשפט "וחיים עד עצם היום הזה בעושר ואושר " לכן אני מתיישב לכתוב את החלק השני ,, שם אספר שבעצם לא נכנסתי לבית שלי בטעות נכנסתי לבית של השכנה (מתוך הרגל)
ואלה שהיו במיטה הם השכנה ובעלה והוא הבוס של זוגתי שתחייה ,, וחוצ'מזה מרקיז הכל בסדר ,,
ליל מנוחה ! לקסם הוירטואליה ...
 

אלמרה

New member
התחלת לכתוב גם סיפורים אח שלי?

אתה מוכשר שחבל"ז השירים שלך עם זאת יותר אופטימיים ואתה קורע לבבות לא קטן...
 

שמים1

New member
כתבת סיפור ../images/Emo63.gif../images/Emo141.gif

אבל לאחרים הסיפור הזה הוא מציאות. יכול לקרוא לכל אחד מאיתנו. כתבת יפה אופטימי .
 
אשמח לקרוא סיפורים נוספים

שלום, אורחת פורחת לרגע, רק רציתי לומר למר אופטימי, שהסיפור היה באמת מותח עד הסוף. מקווה שזה רק סיפור...
 

שמים1

New member
ברוכה הבאה מאור עיניים ../images/Emo141.gif

אל תברחי
בואי ותפרחי עימנו
.
 
למעלה