סיפור עצוב
פגשתי אדם חמוד ומתוק במסגרת העבודה שלי, הוא בן 75 נשוי 55 שנה, במקרה אני מכיר גם את אישתו. מדי פעם הם היו עובדים איתנו במסגרת מיוחדת, אתמול ראיתי אותו עצוב, שפוף ורזה, חשבתי לא מרגיש טוב או חלילה חולה, שאלתי לשלומו?והוא ענה שהוא מרגיש בדיכאון ושאין לו חשק לחיות! שאלתי,למה מה קרה חמודי מה מציק לך כ"כ? ואז הוא אמר שאישתו נפטרה בפתאומיות, ולכן הוא לא מוצא טעם לחיים, חשבתי עם עצמי לרגע,לא ידעתי מה כבר אוכל לומר לאדם במצב כזה? לאחר כמה מילות ניחומים, מצאתי את עצמי אומר לו... אתה צריך להמשיך לחיות, אישה , חברה, בת זוג, היא חלק מהחיים ולא כל החיים, קח את הדברים בפופורציה ושמור על עצמך! מה הייתם אומרים לו? איך אפשר לנחם אדם בסיטואציה דומה?
פגשתי אדם חמוד ומתוק במסגרת העבודה שלי, הוא בן 75 נשוי 55 שנה, במקרה אני מכיר גם את אישתו. מדי פעם הם היו עובדים איתנו במסגרת מיוחדת, אתמול ראיתי אותו עצוב, שפוף ורזה, חשבתי לא מרגיש טוב או חלילה חולה, שאלתי לשלומו?והוא ענה שהוא מרגיש בדיכאון ושאין לו חשק לחיות! שאלתי,למה מה קרה חמודי מה מציק לך כ"כ? ואז הוא אמר שאישתו נפטרה בפתאומיות, ולכן הוא לא מוצא טעם לחיים, חשבתי עם עצמי לרגע,לא ידעתי מה כבר אוכל לומר לאדם במצב כזה? לאחר כמה מילות ניחומים, מצאתי את עצמי אומר לו... אתה צריך להמשיך לחיות, אישה , חברה, בת זוג, היא חלק מהחיים ולא כל החיים, קח את הדברים בפופורציה ושמור על עצמך! מה הייתם אומרים לו? איך אפשר לנחם אדם בסיטואציה דומה?
