סיפור עם פרסי.

[שחרזדה האחת]

סיפור עם פרסי.

אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בו. סיפור עם מפרס. בערי אחת נהג הגביר לערוך סעוד , כל ראש חודש, סעודת מצוה, אליה היו מוזמנים כל התושבים. גם מולא אברהם רצה ללכת, הלך וישב בתחילת השולחן. בא אדם לבוש יפה, ניגש הבעל בית למולא ואמר לו: זוז נא מעט, בא עוד אדם, ושוב מולא אברהם, זוז נא מעט. וכך עד שכבר ישב בסוף השולחן על ספסל עץ. את מיטב האוכל הניחו כמובן בחלק הראון של השולחן, ועד שהגיע לידי מולא אברהם, היו שאריות בלבד. לא אמר דבר המולא, ובסיום הערב קם והלך לביתו. כעבור חודש , שוב היתה סעודת מצוה, הפעם מצא מולא אברהם גלימה אדומה ויפה בעלית הגג, ומגבעת תואמת ולאחר ניקוי , לבש אותה והלך, רק הגיע נגש אליו הגביר , בירך אותו והושיב בראש השולחן. הגישו את קערת המרק, לקח המולא את קצה הגלימה וטבל במרק ואמר לה: איכלי גלימה , כי בזכותך אני אוכל ארוחה. אותו דבר עשה לבשר, לאורז , לקינוח., הביטו בו האנשים בפליאה ושאלו אותו: רבי, למה תאכיל הגלימה ותדבר אליה? אמר להם: הייתי פה לפני חודש בבגדי הפשוטים, הושיבו אותי בסוף השולחן, ואכלתי שאריות בלבד. ועכשיו אני עם גלימה הדורה , הושיבו אותי בראש השולחן והגישו לי מטעמים, וכל זה בזכות הגלימה, לכן אני מאכיל אותה. הביט בו הגביר והתביש, והחליט שמהיום כל מי שבא יושב איפוא שרוצה והאוכל יחולק שווה בשווה על כל השולחן

 

[הומינר]

ר' אלימלך

סיפור חסידי דומה ר' אלימלך איש עשיר היה, אבל בצעירותו מחזר היה על הפתחים, באחת הערים כאשר היה בא לשבת היה מתארח אצל יהודי עני ודל, כי הוא היה היחידי אשר הזמין אותו, לימים כאשר עלה לגדולה והתעשר, והיה מאוד מקובל כרב גדול בתורה, בכל מקום אשר היה בא, היו מקבלים אותו בכבוד גדול, יום אחד הגיע לאותה עיר , והוא היה נוסע בכרכרה רתומה לארבעה סוסים, כאשר נודע על בואו, יצאו לקראתו כל חשובי העיר, וכל אחד מצא לנכון להזמין את הרב לביתו, והנגיד הגדול, אמר לו אצלי יבוא הרב, והרב כדרכו הלך לביתו של היהודי הדל, ולעגלון אמר כך את הסוסים לביתו של הנגיד, כאשר נשאל לפשר הדבר, אמר, הרי לא אותי הם רוצים לארח, כי אם את הסוסים