סיפור עם סוף עצוב

[DJNYC]

סיפור עם סוף עצוב

בחודש יולי, כשעוד הייתי בפורום ישראלים בחו"ל בוואלה, נכנסה בחורה בשם מורן עמית בחיפוש אחר אחיה יותם שנעלם בארה"ב. היא פירסמה תמונות שלו, ותיאור, וסיפרה את סיפורו בתקווה שאולי מישהו שמע משהו עליו. אחיה נמצא בסופו של דבר בארה"ב, אבל מורן שגם ניהלה את פורום סינגלס בYNET נרצחה ביום שישי על-ידי רעולי פנים. הפורומים האלה הם מאוד וירטואליים - עד שהם הופכים ריאליים.

 

[yonis]

אני מאוד עצוב, כי כבר פגשתי את שמה

ברשת,וכואב על מותה האכזרי,

 

[hagelslag]

../images/Emo16.gif מורן עמית

ביום הזה, בו קורסות בפתאומיות החומות שבונה לו אדם בין עולמו הוירטואלי למציאות האחרת, כשהכינויים על המסך הופכים להיות אנשים, עם רגשות ותחושות, והורים ואחים וחברים, וחיים שמעבר למלים הוירטואליות, המתגלים באכזריות – מה עוד נותר לומר? מכרה וירטואלית, בחורה שנונה ומיוחדת – לא מאלה שבדיעבד סתם אומרים עליהם שהיו כאלה, אלא מאלו שבאמת היו כאלה, שהליכתה מעמנו כמו בלתי נתפסת; הממשיות של המוות כמו סותרת את העולם הוירטואלי, שהרי דמויות וירטואליות, כחברי הילדות הדמיוניים שלנו, לא מתים לעולם. לזכרה

 

[hagelslag]

וכמה מילים עליה, מפרי עטה ולזכרה

 

[Gefen]

לא הכרתי את מורן עמית... |

אבל קראתי עכשיו את הדברים שנאמרו לזכרה ואין מה לאמר....לא צריך להכיר כדי לכאוב הבחורה יצאה לטיול תמים בטיילת ארמון הנציב בירושלים ונרצחה. זה גרם לי לחשוב שוב כמה שהחיים שלנו רגעיים ושבריריים הכל יכול להגמר בין רגע וזה משאיר לנו רק ברירה אחת - לחיות, וכמה שיותר כי אין לדעת מתי זה ייגמר. יהי זכרה ברוך נר| גפן

 

[judyr]

../images/Emo16.gif../images/Emo16.gifיהי זכרה ברוך../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif