סיפור עם מוסר השכל!
זוג נזירים, מסטר ותלמידו, יצאו במסע ארוך ממנזר אחד לבקר במנזר השני. כמנהגם של נזירים, הרבו בהליכה, המעיטו בשינה, במזון ובדיבור. ביום השלישי של המסע הגיעו השניים לנהר שוצף, על גדת הנהר עמדה אישה צעירה ונאה, לבושה בבגדי כלולות שביקשה את עזרתם בחציית הנהר. "אינני רוצה להרטיב את בגדי כלולותיי" אמרה להם האישה, "התוכל לשאת אותי בזרועותייך? התלמיד רצה לסרב בשם רבו, אבל לפני שהספיק לומר מילה, הסכים המסטר לשאת אותה. הרים המסטר את האישה על כתפיו, ע"מ שבגדיה לא יירטבו וחצה איתה את הנהר. התלמיד הביט במסטר שלו וכדרכם של נזירים שתק. חלפו שלושה ימים נוספים של הליכה ודממה מעיקה, הנזירים התקרבו אל המנזר ואף יכלו לראות אותו בקצה ההר. לפני החלו לעלות בשביל עצר התלמיד ואמר: "זהו אני לא יכול להמשיך, אני לא יכול להבין איך עשית את זה? איך נשאת אישה על כתפייך?" חייך המסטר אל תלמידו ואמר לו: "עוד רחוקה דרכך אל התובנה". "מה קשורה תובנה שלי לאישה?" שאל התלמיד. "התובנה היא מה שמבדיל ביני לבינך" אמר לו המסטר, "אני הרמתי את האישה על כתפי ונשאתי אותה במשך שלוש דקות מצד אחד של הנהר אל הצד השני - כשהגענו לגדה הורדתי אותה מכתפי ושכחתי אותה.... אתה לעומת זאת ממשיך לשאת אותה כבר שלושה ימים"... מוקדש באהבה!
זוג נזירים, מסטר ותלמידו, יצאו במסע ארוך ממנזר אחד לבקר במנזר השני. כמנהגם של נזירים, הרבו בהליכה, המעיטו בשינה, במזון ובדיבור. ביום השלישי של המסע הגיעו השניים לנהר שוצף, על גדת הנהר עמדה אישה צעירה ונאה, לבושה בבגדי כלולות שביקשה את עזרתם בחציית הנהר. "אינני רוצה להרטיב את בגדי כלולותיי" אמרה להם האישה, "התוכל לשאת אותי בזרועותייך? התלמיד רצה לסרב בשם רבו, אבל לפני שהספיק לומר מילה, הסכים המסטר לשאת אותה. הרים המסטר את האישה על כתפיו, ע"מ שבגדיה לא יירטבו וחצה איתה את הנהר. התלמיד הביט במסטר שלו וכדרכם של נזירים שתק. חלפו שלושה ימים נוספים של הליכה ודממה מעיקה, הנזירים התקרבו אל המנזר ואף יכלו לראות אותו בקצה ההר. לפני החלו לעלות בשביל עצר התלמיד ואמר: "זהו אני לא יכול להמשיך, אני לא יכול להבין איך עשית את זה? איך נשאת אישה על כתפייך?" חייך המסטר אל תלמידו ואמר לו: "עוד רחוקה דרכך אל התובנה". "מה קשורה תובנה שלי לאישה?" שאל התלמיד. "התובנה היא מה שמבדיל ביני לבינך" אמר לו המסטר, "אני הרמתי את האישה על כתפי ונשאתי אותה במשך שלוש דקות מצד אחד של הנהר אל הצד השני - כשהגענו לגדה הורדתי אותה מכתפי ושכחתי אותה.... אתה לעומת זאת ממשיך לשאת אותה כבר שלושה ימים"... מוקדש באהבה!