סיפור על כובע, על אין כובע ../images/Emo13.gif
יום אחד קמה מריה במיטה האפורה שלה, שטפה את פניה במים אפורים, צחצחה שיניים במשחה אפורה, לגמה קפה אפור במטבח אפור בבית הוריה האפורים ויצאה לעוד יום אפור בחייה. היא ירדה במדרגות אפורות אל הרחוב האפור. מזג האוויר היה סוער ואפור. היא חיכתה בתחנה אפורה, עלתה לאוטובוס אפור עם כל האנשים האפורים בדרך לעבודתה האפורה. כל הדרך באוטובוס, היא הביטה דרך חלון אפור בחנויות האפורות ובעצים האפורים שעברו מול עיניה. היא ירדה בתחנה, אפורה כמובן, וחצתה את הכביש האפור, אל הבניין האפור שבו היא עבדה. השוער האפור שישב בכניסה, לא הרים את עיניו האפורות ולא טרח לפתוח לה את דלת הכניסה האפורה. היא נבלעה במעלית אפורה ויצאה אל קומה אפורה. הבוס האפור שלה לא חש בהיכנסה. בסוף יום עבודתה האפור היא יצאה אל מזג אוויר אפור וסוער. שום מונית לא עצרה שם. לכן היא חיכתה במשך שעה ארוכה ואפורה לאוטובוס האפור שיסיע אותה חזרה אל ביתה. אמה פתחה את הדלת בפנים אפורים. היא נכנסה למיטה האפורה שלה, וחלמה חלומות אפורים על היום האפור הבא בחייה. יום אחד קמה מריה ובעודה פוסעת ברחוב האפור בדרך אל עבודתה האפורה, היא ראתה חנות כובעים. היא נכנסה אליה. היה שם כובע אדום ששבה את לבה. בהלך רוח זר לה היא שמה אותו על ראשה. באותו זמן, באותה חנות, היתה שם גם אישה עם ילדתה הקטנה. הילדה הקטנה הרימה את עיניה אל מריה, ואמרה לה, את כל כך יפה ככה. ואז פנתה אליה המוכרת ושאלה אותה איך קוראים לה. מריה, היא אמרה. את כל כך יפה, מריה, אמרה לה המוכרת. מריה יצאה מהחנות והלכה אל תחנת האוטובוס הכתומה. אוטובוס כחול הגיע. הנהג לא הסיר את עיניו ממנה. מבעד לחלון היא ראתה חלונות ראווה צבעוניים. עצים ירוקים. אנשים במאות צבעים. בכניסה לבניין בו עבדה, השוער פתח לה את הדלת. את כל כך יפה, הוא אמר לה, את עובדת כאן? כבר חמש שנים, ענתה לו מריה. היא נכנסה אל מעלית התכלת ועלתה אל הקומה הוורודה. בעודה חולפת במסדרון, הבוס שלה הרים את עיניו ואמר לה: מריה, כמה שאת יפה, בבקשה תאכלי איתי צהריים היום. בתום היום פרצה רוח סערה. מריה ירדה לרחוב הסואן. מונית נעצרה, והנהג שאל אותה, לאן להסיע אותך, אישה יפה. מריה עלתה בריצה את כל המדרגות אל בית הוריה. אמה פתחה לה את הדלת. מריה, היא אמרה לה, אני לא מאמינה... את פשוט כל כך יפה... נכון, ענתה לה מריה בקול מהוסס, אבל זה רק בגלל הכובע האדום... אמה של מריה הביטה בה מופתעת. כובע אדום? לאיזה כובע את מתכוונת? מריה נגעה בשיער ראשה, ורק אז נזכרה שהיא אמנם שילמה על הכובע האדום אבל שכחה אותו בחנות.
