סיפור מתח?

kidron11

New member
סיפור מתח?

שחר נעים כולם,
האם נכון לומר שמוות מתרחש?
תודה ושנשמע רק טוב.
אביבית
 

kidron11

New member
שפיטה מאוחרת?

אחרי בוקר טוב,
הנה ההקשר כמה משפטים לפני ואחרי:
"בדיון התמותה מציגים את פרשת מחלתו של חולה ובמרכז הדיונים עומדת שאלת השאלות – אם ניתן היה למנוע את המוות ו'במה נכשלנו'. זו הייתה כמובן גם הזדמנות פז לנגח את 'המחלקה המציגה', כלומר המחלקה שבה התרחש המוות. במציאות הישראלית גישה פסולה זו הייתה הנורמה ההתנהגותית המקובלת."

תודה רבה!
אביבית
 

sailor

New member
אני לא רואה כל בעיה במשפט בכללו

וב"המחלקה שבה התרחש המוות", אבל אם את רוצה את יכולה להחליף במלה הנרדפת אירע.
 

יאקים

New member
אירע, קרה, נגרם..

אבל הניסוח בכללותו צולע, ואם הוא צולע, אולי זה ברווז, ואולי זה צמד מנהיגינו....
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נראה לי בסדר, אבל אני מסכימה ש"אירע" עדיף

יש שינויים אחרים שהייתי עושה; למשל "מוצגת" במקום מציגים (במשפט כזה נראה לי שעדיף ניסוח סביל מנושא סתמי).
גם "פרשת מחלה" לא שילוב מוצלח בעיניי; אם זה לא ז'רגון מקובע הייתי חושבת על "השתלשלות" או "התפתחות".
את גם מתחילה את המשפט עם דיון (יחיד) ואז עוברת לדיונים ברבים (יש יותר מאחר פר חולה?) ואז "שאלת השאלות" (יחיד) אבל אחריה מופיעות שתי שאלות...

כדי לקצר משפטים הייתי מנסה לתמצת אותם ולעבור לשימוש במאזכרים במקום לחזור על המילה. למשל "בדיון תמותה מוצגת התפתחות מחלתו של הנפטר* ובמרכזו עומדות השאלות הנוקבות – ..." וכן הלאה.

* הוא כבר לא חולה, אם אני מבינה נכון...
 

kidron11

New member
תודה רבה

על הסבלנות.
אעביר את הצעתך לכותב.
יום טוב
אביבית
 
עוד משהו קטן. בדרך כלל דנים *על* משהו,

לכן, לדעתי, עדיף בדיון על תמותה וגו' (ואם זה דיון ספציפי כדאי לכתוב בַּדיון).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
או *ב*משהו (אני מעדיפה "ב", נשמע גבוה יותר)

אבל במקרה הזה אני לא רואה סיבה להאריך את הצירוף השמני ולהוסיף מילת יחס כי "דיון תמותה" הוא פשוט צירוף סמיכות (קצר, ברור, קולע).
 
חשבתי כך (סמיכות) בהתחלה, אך לאחר שבחנתי עם

עצמי דוגמאות אנלוגיות ("בדיון הכלכלה הגלובלית...", בדיון תאונות הדרכים...", בדיון נוער עבריין...") הגעתי למסקנה שזה ממש לא זה, ולכן כתבתי מה שכתבתי.
אשר ל-"ב" במקום "על", דברייך די מקובלים עליי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
במשפט הנדון זו סמיכות, וגם בדוגמאות שנתת

אם כי נראה שכאשר מוסיפים שם תואר לסומך או סמיכות משורשרת קיימת נטייה לפתוח את הצירוף השמני ולהוסיף מילת יחס (כשזה מצלצל טוב יותר), אבל זו בחירה סגנונית, מבחינה לשונית אין בעיה.

במקרה דנן מדובר בצירוף קצר – "דיון תמותה" (וייתכן, אגב, שזה הז'רגון המקובל לשמות הדיונים האלה) ולכן אני לא רואה שום סיבה לפתוח את הסמיכות ולדחוף שם מילת יחס. מיותר.
 
נראה שלא הובנתי (pc:לא הסברתי את עצמי כראוי)

ודאי שבמשפט הנדון זו סמיכות, וודאי שבדוגמאות שהבאתי זו סמיכות; הרי אמרתי מפורשות שבדקתי דוגמאות אנלוגיות
(אָנָלוֹגִי - דומה, מקביל, חופף מבחינה מסוימת; analogous).

אשר ל"דיון תמותה".
אם אכן זה הז'רגון הפנימי של כותב המסמך וקוראיו, מי אני שאגע בו.
אך אם הצירוף "דיון תמותה" הוא צירוף שאינו אזוטרי אלא שייך ללשון הכללית, לעניות דעתי, צריך ועוד איך לדחוף לשם מילת יחס.
לבחינת הסוגיה נתבונן בצירופי סמיכות הדומים לצירוף דידן ואינם מכילים שם תואר לסומך.
כשעורכים דיון על/ב- הנוער, האם נאמר נערך 'דיון נוער'?
כשעורכים דיון על/ב- השחיתות שפסתה במקומותינו, האם נאמר נערך 'דיון שחיתות'?
וכו', וכו' וכו'.
 

nevuer

New member


החריג היחיד שעולה בדעתי הוא הצירוף הרווח "דיון הדחה". אבל נראה לי שבמקרה זה ההדחה היא מהות הדיון ולא רק נושאו. אם בסופו של דיון הדחה מישהו צריך להיות מודח, בסופו של דיון תמותה מישהו צריך למות...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני יודעת מה זה אנלוגי...


אבל גם אם אדם משווה בין צורות מקבילות או דומות זה לא בהכרח אומר שהוא יודע לאבחן אותן נכון ואכן לא הבנתי שאתה לא טוען שזו לא סמיכות.

אין ספק שלא בכל מקרה אפשר להשתמש כאן בצירוף סמיכות, יש מקרים שבהם זה לא מתאים (כמו בדוגמאות שהבאת) ולכן אני בוחרת כל מקרה לגופו. "דיון תמותה" לא מפריע לי (והתרשמתי שזה איזשהו הליך מקובל בבית החולים) כמו גם דיון תקציב או דיון שכר, שהם דיונים מקובלים במקומות עבודה.
 

nevuer

New member
את לא יכולה להקיש

מביטוי קיים לביטוי שאיננו קיים, ולומר שאם הראשון קביל, כך גם השני.
דיון תקציב, דיון שכר - אלה צירופים קיימים וקבילים.
דיון תמותה - קיים אולי בז'רגון מקצועי, לא קביל בשפת בני אדם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מהי "שפת בני אדם" בעיניך? עבור כל העובדים

"שכר" היא מילה חשובה, ועבור רבים גם "תקציב" היא חלק מסדר היום; "תמותה" (והדיון בה) למרבה השמחה, נחלתם של מעטים וטוב שכך.
 
למעלה