סיפור מתח

סיפור מתח../images/Emo18.gif

בערב חג הוזמנתי על ידי אדם לספר בפני בני ביתו, דפקתי לו מחיר וחשבתי כך ירד מהנושא כי לא ממש רציתי לא להיות עפ משפחתי בחג אבל להפתעתי הוא הסכים למחיר. נפרדתי מהמשפחה ויצאתי אל ביתו של האיש. לפתע הבנתי שלא שאלתי אותו שאלות כגון מי האורחים בני כמה הם , האם יש ילדים אולי רמז לגבי העדה השלטת בקבוצה. כשהגעתי לבית ראיתי בית מידות גדול מאוד (וחשבתי למה לא דרשתי כפול) ועל השלט כתוב משפחת אלבז=מרוקאים. ואכן כולם בלי יוצא מהכלל בני העדה המרוקאי והנה אני האשכנזי השמנמן עומד לספר אצלהם בסלון (שממנו יוצאים לבריכה). אז קודם שתינו יין אדום ואכלנו פשטידות ומאפים של גבינה. טוב הגיע העת להופיע וכולם יושבים ומביטים בי ואז אחד הדודים שואל "אתה אשכנזי לא?" ואני עונה בעדינות שכן והוא מוסיף "אז תזהר למה פה כולם מרוקאים!" אז מה לברוח עכשיו החוצה? מה אתם הייתם עושים במקומי? כתבו לי ואז אספר לכם את ההמשך
 
התייחסות מס1

בקשר למחיר: מכיר את הסיפור עם טוביה החולב? אז ככה: טוביה ביצע עבודה לבעל בית - משסיים אמר לו בעל הבית מנה לי משכורתך? אמר לעצמו טוביה: אם אומר מאה שמא זה מעט - אם אומר מאתיים שמא זה הרבה - חשב - חשב ועד שהוא חושב פיו אמר שלוש מאות. אמר בעל הבית אין בעיה - תקבל אמר לעצמו טוביה: חבל שלא אמרתי ארבע מאות. שבת שלום.
 
התייחסות מס 2

תראה אילן, אוכל לומר לך, למרות, ואולי דווקא בגלל שאני אלגירי אני נתקל בתופעה הזו. ובמיוחד כשאני גר בעיר שהתופעה העדתית קיימת בה. אז ככה: אם אומרים לי כולנו מרוקאים ואתה מה? אז אני אומר את האמת הרבה זמן לא שאלו אותי מאיזה עדה אני עד כדי כך ששכחתי. ובעצם זה ממש לא חשוב לי כי אני אלגירי - אשתי אשכנזייה וילדיי מהם? ואז אני מספר על האחיין שלי: אחי - אלגירי (אמיתי כזה שנולד שם, לא כמוני שרק הורי נולדו שם) הוא נשוי לייקית אז הילדים שלו: חצי אלגירים וחצי ייקים. אך מה עם הנכדים שלו? כי הבן שלו בחר לו בת זוג אתיופית. יפה לו. תוך כדי שאני מספר את זה אני מחפש בעיניים (ותמיד יהיו כאלה) מקרב הקהל כאלה שמאסו בעניין העדתי. ואומר את דבריי די במכוון אליהם. עפי"ר זה די מצנן את אותו אחד. מקווה שעזרתי שבת שלום יורם.
 
נחמד לראות אותך כאן מספר נודד

נמצק רמז כא,ן שסיפרתם בקיבוץ ודרשו שם שלא תופיע בצמה, זה די דומה. אנשים מחפשים להרגיש מוגנים דרך הצהרת "אני אחר ממך", דרך אמירת "אני מסנן אותך" וזאת עוד לפני שאתה עושה או אומר משהו. אני נתקל בכך יום יום, אצל ספקים מחו"ל, אצל קונים בארץ. אומרים יהודי מייצר סכינים? אומרים מזל שאתה לא מרוקאי. היית הורג ולא מוכר את הסכינים. אומרים תיזהר ממנו הוא גרמני, אצלו זה לא כמו אצלנו העירקים. אומרים פעם היית חילוני מצפון תל-אביב, כבר הפכנו אותך לדרומי, עכשיו נשאר רק שתחזור בתשובה. כל כך הרבה אמרו עד שהייתה לי מחסנית של תשובות לירות בהם בחזרה. עד שהבנתי שבתשובה אני משחק לידיהם. עכשיו אני לא עונה, אני מחייך ואומר ברוכים הבאים , קוראים לי משה .
 

נמצק

New member
מה אני הייתי עונה?

צ'מע. אתה הלא יודע שאני נראה כמו אשכנזי. וכשאני מספר מה המקצוע הראשי שלי - אנשים פוערים פה בתמהון. אז אם אני מופיע בפני ציבור כזה שכווווווווווולם יוצאי המגרב ושאולים אותי "אתה אשכנזי?" אז במקום להגיד " מה פתאום? אני ספרדי" אני חושב שהייתי אומר : כן. אני אשכנזי ומזה שנים רבות שאני נושא עיני ומקווה סוף סוף להופיע בפני ציבור גדול ונאה כמותכם. ומכאן הייתי ממשיך והולך ואת שרשרת הספורים שלי הייתי תולה על המחרוזת הזו שבין מזרחיים למערביים מתובל בהמון הומור ועקיצות עדינות לשני הצדדים. ואללה אני חושב אחרי זה היינו כולנו שותים "מחייה" ואוכלים סמבוסק ביחד עם תה נענע כהה ומתוק.
 
סיפור מתח

לאילן אני מופתע משאלתך ועוד יותר מופתע מההצעות הרציניות לדעתי, אסור ליפול בפח הזה!!! ופה שלא כהרגלי הייתי פותח בכמה בדיחות פולניות כמו: "לא הבאת מתנה?".. או "בסבוב בזהירות"... ואפילו ... "כל היום חשבתי עליך" שיש בו נגיעה קלה לשאלתך הקודמת בעניין סיפורים ארוטיים ובאותו עניין, באם אתה מתעניין בנושא - סיפורים ארוטיים מהקיבוץ מתאימים לך ? י ובעניין התקשורת הלקויה בינינו... צריך להחליף את הממשלה והכל יסתדר [רציתי רק להודיע לך שבענין הפסטיבל בסוכות, עדיין, כמו שאמר רמארק "אין כל חדש". י
 
אני מנחשת

ששאלת אותו אם צריך להיזהר כי זה מדבק? מה הייתי עושה? מאוד תלוי במצב באותו רגע. סביר להניח שפשוט הייתי מחייכת. אם מישהו מתעקש לי על שאלה אישית כמו עדה או גיל, אני בדר"כ עונה שיש לו זמן עד סוף התכנית לנחש ומראש אני אומרת לו שהוא הולך לטעות. ככה הוא עסוק ולא שואל יותר. בברכה,
 
אילן, למה זה חשוב?ואם כן להגיד האמת עם חיוך

ולהמשיך בשאלה ? איזה סיפורים אתם מעדיפים, אשכנזים או מרוקאים? ואולי מעורב, הקרח נשבר ומספרים מכל הבא ליד..
 
ממש ממש מעניין../images/Emo42.gif

לקרוא תגובותיכם וכמובן תודה על שטרחתם. אז אני נולדתי בעכו בשכונה שרוב תושביה יוצאי צפון אפריקה - אז אני לא מתרגש מלהיות אשכנזי במיעוט. אני גם אוהב את האווירה המשפחתית שיש אצל העדה המזרחית וחסרה מידי פעם אצל האשכנזים (דגש על מידי פעם) וכמו שמציע נמצק גם אני בחרתי לפתוח בסיפורו של אמנון שמוש -"סימבול" שעוסק בלרדת על האשכנזים בירושלים וכמובן שמיד קניתי לי מקום של כבוד באותו סלון מכובד. ומשם עברתי לכמה סיפורים אירוטיים קלילים שבחלק מהם גם שיתפתי כמה מן הדודות החביבות. הקפדתי להמשיך ללגום מהיין וככה עבר לו ערב שהיה המוצלח בהופעות שלי, שעה של קשב וצחוק ושמחה שלא היו לי אף פעם. יצאתי אל הרחוב והרגשתי מאושר ומרומם ושמח שלא הקשבתי לתחושה הראשונית של לברוח או להכנע לחששות עקב השאלה הלא במקום שנשאלתי. בקיצור פגז תודה
 
סלומון שורט אמר פעם

חתול היושב פעם על תנור לוהט זה נסיון אם לעולם לא ישב שוב על תנור לוהט אז הוא צבר ידע אבל אם לעולם הוא לא ישב שוב על תנור קר אז הוא הפך את זה לדת. פרחים יפים אתה משקה בדרך המספרים משה
 

נמצק

New member
ברם על כגון דא תנו רבנן

"מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין" הלא כן? והיכן הדת?
 
היכן הדת? רבנן , הם אנשי הדת

ולכן תנו הם את המשפט הזה. בוקר טוב חופשי מדיעות קדומות בברכה משה
 
וסיפור מפסטיבל מספרי סיפורים על רבננים ../images/Emo13.gif

(במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים שהתברכנו בו לאחרונה) נאסראדין נעצר והובא לבית המשפט באשמת הוצאת דיבה על מועצת חכמי המלך. עדים שהובאו, העידו שבמשך זמן רב סבב המולה בין הכפרים כשהוא מפיץ שמועות זדוניות אודות חכמי המלך. לדברי העדים, אמר נאסראדין שחכמי המלך הם בורים, כסילים, שוטים ובדרך כלל אינם יודעים על מה הם מדברים. ברור היה שבמידה וימצא אשם, יתלה. לאחר שהשמיעו העדים את דבריהם אמר השופט הראשי: "לפי חוק מדינתנו, רשאי הנאשם להגן על עצמו בשלב זה של המשפט. ידבר איפוא הנאשם" "כבוד השופט" פתח ואמר המולה "אבקש להביא עטים וגליונות נייר" השופט הניד בראשו לעבר הפקיד שהניד בראשו לעבר עוזרו, שהלך והביא במהרה גליונות נייר. "אבקש לחלק את העטים וגליונות הנייר בין שבעת חכמי הלך" אמר המולה השופט הניד בראש לעבר הפקיד, שהניד בראשו לעבר עוזרו, שחילק עט אחד ודף אחד לכל אחד משבעת חכמי המלך. "עתה אבקש שכל אחד משבעת חכמי הלך יענה מעל גבי הדף שלפניו על השאלה הבאה: מהו לחם?" השופט נד בראשו לעבר החכמים, ואלה החלו לכתוב. כאשר סיימו, אסף הפקיד, לפי בקשת השופט, את הדפים. "ועתה, אבקש את כבוד השופט שיקרא בפנינו מהו לחם לפי הגדרת שבעת חכמי המלך" ראשון החכמים כתב: "לחם הוא מזון" השני כתב: "לחם הוא קמח ומים" השלישי כתב: "לחם הוא פרי החיטה" הרביעי כתב: "לחם הוא בצק אפוי" החמישי כתב: "לחם הוא מזון הניתן בחסד האל" השישי כתב: " לחם הוא פרי עמלנו" והחכם השביעי כתב: "לחם הוא בצק שתפח" "ובכן" אמר נאסראדין "כאשר יצליחו האדונים הנכבדים והחכמים לקבוע מהו לחם, אולי תהיה להם הזכות להחליט על דברים אחרים, כמו למשל, אם אני אשם או זכאי, או אם הוצאתי את דיבתם אם לאו"
 
הכי טוב להראות שנושא העדתי לא מטריד אותך

אם אנשים נהנים להתגאות במוצא שלהם ,עדיף תפגין שזה לא משנה לך ותשתדל לא להתייחס
 

הומינר

New member
סיפור דומה

בצעירותי גרתי בבאר שבע, עבדתי במפעלי תובלה, ובאחד הימים החלה להסתובב שמועה כי אחד התושבים, נעצר על העלבת המדינה. שוטר עצר אותו משום שהנ"ל הלך ברחוב וצעק ה - קורבישע מדינה, דהיינו מדינה מזויינת, הנ"ל נלקח אחר כבוד לבית המעצר, ובשיפוט מהיר הובא לפני השופט, השופט מקריא לו את האשמה, הנך נאשם שהלכת ברחוב וצעקת ה קורבישע מדינה, נכון כבוד השופט, אולם לא אמרתי איזה מדינה נזף השופט בשוטר אשר עצר אותו, ושחרר אותו, כאשר הוא יוצא , הוא נתקל בשוטר שעצר אותו, והוא לוחש לו באוזן, אמרתי לך, ה קורבישע מדינה???.
 

נמצק

New member
נכון. זה סיפור נכון

עובדה, כשאני הייתי קטן גם כן שמעתי אותו. אבל אז זו היתה רק בדיחה. והנה הומינר הפך אותה למציאות.
 
למעלה