נופל חופשי
New member
סיפור מרגש
הרתיחו קומקום, הכינו את המאפרות, העבירו את הפלאפונים לרטט ואת ה'נא לא להפריע' למקום. כי אני עומד להכנס אל תוך ליבכם ולעשות בו כבליבי, לפרוט על נימיכם כבנימי, להפוך את הקישקע שלכם כמו סדין מכובס ולעשות אתכם לפחות לכמה דקות, לאנשים הכי טובים ודורשי טוב ביקום, ולקשוחים שביניכם אני עומד לגרד את קצה הגבול שבין בכי פרוע לבין הרגשת המחנק של הדמעות העומדות לצאת, הדילמה של... 'לבכות וזהו!' או 'לא! אני גבר! ויש פה אנשים'. כמו הקטע בטיטניק שרוז מחזיקה לג'ק את היד "ג'ק, ג'ק יש אוניה" וההוא ברקע צועק "יש כאן מישהו חי? חי? חי? .. מישהו שומע אותי? אותי?" והיא מנענעת לו את היד בכוח "ג'ק! הגיע אוניה, תתעורר, ג'ק!" אנחנו כבר יודעים שהוא מת, כי ראינו ת'סרט בגיל 15 אבל היא לא יודעת וממשיכה לנענע לו את היד "ג'ק! תתעורר ג'ק!" ושוב מראים לנו את כל הגופות הקפואות מסביב ושוב היא מנענעת לו את היד לקול החריקה של הקרש... ורק אז, לאחר דקות ארוכות ללא מוסיקה, מכניס ג'ימס קמרון בבת אחת את הפס קול העוצמתי של סלין דיאון. כל הלחץ שנאגר בגרון משתחרר בבת אחת ואתה פורץ בבכי מתוק ומבין שעשו לך עכשיו בית ספר. הבמאי המשופשף הזה יודע את העבודה ומשחק איתך כמו בובה על חוט. זה לא מפריע לך, אתה נסחף ואומר לעזאזל אני סומך עליו. כמו בסקס טוב בפעם הראשונה איתו, את חוששת להיפתח, אבל אז הוא מרגיע אותך עם משפט יפה, שולף מהשרוול כמה תרגילים נחמדים וגורם לך לשחרר את השרירים, להרפות את הגוף, לעצום עינים ולתת לו לשלוט, לעשות בך כרצונו, את סומכת עליו לגמרי ומאבדת מודעות. שאלות כמו.. הריח? השכנים? השיער? (או הזיפים?) נעלמות ואת שוקעת בגן עדן שהפרטנר החדש מעניק לך. את עפה. (ברוח הטיטניק) ובכן לסיפור. אני יודע שאתם ודאי חושבים שעבדתי עליכם ושאכתוב עכשיו משהו כמו.. רע לי, יצאתי בשאלה, הספר של שבתאי אחלה (והוא אחלה) אבל יש לי משהו ענק. אחי הקטן התארס! יו הו מזל טוב לאח שלי, מזל טוב לי. בשבת האחרונה הייתי אצל הורי והכרתי אותה לראשונה, חמודה, צדיקה, תעשה הכל בשבילו. אחי בעננים, לא מפסיק לדבר איתה, לא מפסיק לדבר עליה. ולי עומד משהו בלב שאני מוכרח לצעוק, אבל לא יצא לי עד עכשיו. אז שימו לב, אני עומד לצעוק את זה הרגע... אחת שתיים שלוש! !!! אחי הקטן עומד לזיין !!! יו הו נ.ב. בקשר לטיטניק, העומדים להאשימנו בספויילריזם, דומה הדבר שתאשימו את הרב בחיידר שגילה לכם שמשה רבינו מת בסוף התורה. בוקר צח.
הרתיחו קומקום, הכינו את המאפרות, העבירו את הפלאפונים לרטט ואת ה'נא לא להפריע' למקום. כי אני עומד להכנס אל תוך ליבכם ולעשות בו כבליבי, לפרוט על נימיכם כבנימי, להפוך את הקישקע שלכם כמו סדין מכובס ולעשות אתכם לפחות לכמה דקות, לאנשים הכי טובים ודורשי טוב ביקום, ולקשוחים שביניכם אני עומד לגרד את קצה הגבול שבין בכי פרוע לבין הרגשת המחנק של הדמעות העומדות לצאת, הדילמה של... 'לבכות וזהו!' או 'לא! אני גבר! ויש פה אנשים'. כמו הקטע בטיטניק שרוז מחזיקה לג'ק את היד "ג'ק, ג'ק יש אוניה" וההוא ברקע צועק "יש כאן מישהו חי? חי? חי? .. מישהו שומע אותי? אותי?" והיא מנענעת לו את היד בכוח "ג'ק! הגיע אוניה, תתעורר, ג'ק!" אנחנו כבר יודעים שהוא מת, כי ראינו ת'סרט בגיל 15 אבל היא לא יודעת וממשיכה לנענע לו את היד "ג'ק! תתעורר ג'ק!" ושוב מראים לנו את כל הגופות הקפואות מסביב ושוב היא מנענעת לו את היד לקול החריקה של הקרש... ורק אז, לאחר דקות ארוכות ללא מוסיקה, מכניס ג'ימס קמרון בבת אחת את הפס קול העוצמתי של סלין דיאון. כל הלחץ שנאגר בגרון משתחרר בבת אחת ואתה פורץ בבכי מתוק ומבין שעשו לך עכשיו בית ספר. הבמאי המשופשף הזה יודע את העבודה ומשחק איתך כמו בובה על חוט. זה לא מפריע לך, אתה נסחף ואומר לעזאזל אני סומך עליו. כמו בסקס טוב בפעם הראשונה איתו, את חוששת להיפתח, אבל אז הוא מרגיע אותך עם משפט יפה, שולף מהשרוול כמה תרגילים נחמדים וגורם לך לשחרר את השרירים, להרפות את הגוף, לעצום עינים ולתת לו לשלוט, לעשות בך כרצונו, את סומכת עליו לגמרי ומאבדת מודעות. שאלות כמו.. הריח? השכנים? השיער? (או הזיפים?) נעלמות ואת שוקעת בגן עדן שהפרטנר החדש מעניק לך. את עפה. (ברוח הטיטניק) ובכן לסיפור. אני יודע שאתם ודאי חושבים שעבדתי עליכם ושאכתוב עכשיו משהו כמו.. רע לי, יצאתי בשאלה, הספר של שבתאי אחלה (והוא אחלה) אבל יש לי משהו ענק. אחי הקטן התארס! יו הו מזל טוב לאח שלי, מזל טוב לי. בשבת האחרונה הייתי אצל הורי והכרתי אותה לראשונה, חמודה, צדיקה, תעשה הכל בשבילו. אחי בעננים, לא מפסיק לדבר איתה, לא מפסיק לדבר עליה. ולי עומד משהו בלב שאני מוכרח לצעוק, אבל לא יצא לי עד עכשיו. אז שימו לב, אני עומד לצעוק את זה הרגע... אחת שתיים שלוש! !!! אחי הקטן עומד לזיין !!! יו הו נ.ב. בקשר לטיטניק, העומדים להאשימנו בספויילריזם, דומה הדבר שתאשימו את הרב בחיידר שגילה לכם שמשה רבינו מת בסוף התורה. בוקר צח.
