סיפור מרגש של ערבייה מרפיח

Annie46

New member
והתייחסות הישראליים לסיפור

והנה תגובת הגולשים הישראליים לסיפור המרגש של הסטודנטית הערבייה מרפיח, תגובות שהן לא פחות מרגשות ונוגעות ללב. מה שמוכיח כי כולנו בסופו של דבר - "רקמה אנושית חיה", כפי שאמרה בזמנו הזמרת חווה אלברשטיין.
 

Annie46

New member
בוודאי!

אותו בחור ערבי שמת לחינם... אותן משפחות ישראליות-יהודיות שנרצחו בכוונה, אם במסעדת סבארו ואם במאות המקומות האחרים, נרצחו כך סתם, לחינם... אכן - עצוב. ומצד שני - - ואולי יכול להתחיל פתח לשלום, כאשר גולשים כמו אותה בחורה ערבייה ואותם ישראלים שהשיבו לה מתחילים להידבר על באמת... - ואולי יכול להתחיל פתח לשלום, בזכות הכדורגל? וכפי שכתבתי כבר כאן, למען השלום, אני מוכנה אפילו להתחיל לצפות ולהבין בכדורגל...
 

sheketz

New member
כאשר ביקרתי בורשה לפני מספר שנים

ביקרתי שם גם בבית הקברות היהודי, ואחת המצבות הראשונות שרואים שם זו המצבה של דר' זמנהוף. זמנהוף המציא את האספרנטו בערך באותה התקופה שאליעזר בן יהודה המציא מחדש את השפה העברית. לכל אחד מהם היה חזון אחר, כאשר החזון של זמנהוף היה להביא לשלום עולמי על ידי שפה בה ידברו כל בני האדם. עד כמה שזכור לי הוא טען שחלק גדול מהמלחמות נגרמות בגלל שבני האדם לא מסוגלים לתקשר ביניהם בגלל מחסום השפה, ואם יוכלו לדבר ביניהם הם יוכלו להגיע להבנה והסכמה במקום להרוג זה את זה. נו, אני לא יודע עד כמה האספרנטו הצליחה , אבל באמת ההתפתחויות הטכניות - כלומר האינטרנט - הפכו את חזונו של זמנהוף לרלוונטי יותר מאשר אי פעם. גם היום יש בעיה של שפה, ואינני סבור שהאספרנטו היא הפתרון אלא דווקא האנגלית. מכל מקום בזמנו זה הפיח בי תקווה נוספת, אבל אני יכול לציין בצער שמעבר למחסומי המרחק והשפה בני האדם צריכים עוד ללמוד להקשיב אחד לשני. וגם זה עדיין לא מספיק כי צריכים לא רק להקשיב אחד לשני אלא לגלות אמפתיה. ועד אז ..... צריכים להתמודד עם המציאות הלא כל כך נעימה של המלחמה הזאת ובכל זאת להשאר בני אדם.
 
למעלה