רק אורחת לרגע
New member
סיפור מקרה חשוב לי שתגיבו
היֹה היתה ילדת יומולדת, אשר למדה בבי"ס שהתקנון בו אסר לעשות ימי הולדת. <הסיבה- לא כל הילדים יכולים להרשות לעצמם, וכדי שלא יהיה קנאות וכ´..> המשפחה התחילה להתעלם מאיסור זה, והתחילה לארגן לה יומולדת פצצה, השקיעה כסף על מנת שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר. לא כל הילדים הוזמנו כיון שזה היה בקשת ילדת היומולדת <שלא ידעה כלום זה היה בהפתעה> היגיע היום המיוחל, היגיעו הילדים.. הילדה הורחקה מהבית כדי לגמור לסדר, ופתאום...טלפון.. ומי בטלפון? מנהלת בית הספר. השיחה התקימה כך: מנהלת: שלום אמא בבית? תשובה: לא מנהלת: איפה היא? תשובה: יצאה לקניות מנהלת: ואיפה X <ילדת היומולדת>? תשובה: בחוג מנהלת:אהה..אז היום אין לה יומולדת? תשובה: מה ז"א? מנהלת: מה יש אצלכם היום בבית? תשובה: מה יש אצלינו היום בבית? מנהלת: אתם מארגנים לה מסיבה עם החברים? תשובה: לא שידוע לי.. מנהלת: אהה..שיהיה במזל טוב.. <השיחה היתה יותר מפורטת וחקרנית אבל לא אפרט את הכל> אחרי השיחה הזו, החלטנו ליידע את הילדים, <הבי"ס נוקשה מאוד ועושה צרות ל"עושי צרות">, על מנת לתת להם להחליט מה לעשות, כדי לא לסבך אותם. חלק נבהלו מאוד..<כן כן..ממש ילדה אחת התחילה לבכות..> כמה הלכו, ואז החלטנו לא להמשיך כרגיל אלא לצמצם את התכנית, אז הכל היה בלאגן, ילדים אמנם אכלו, נהנו לא כמו שהיה צריך להיות כי היה מבולגן נורא. וכולם טיכסו פה אחד מה לומר למנהלת אם תשאל היום בבי"ס מה היה.. רוב התכנית, האוכל, והמאמץ..בעצם הלכו לפח.. יש לציין שעשינו משהו גדול כיון שהיומלדת היה לציון 12 שנה כלומר בת מצווה שזה יותר מסתם יומולדת.. אני יודעת שזה נשמע סיפור תלוש מן המציאות אך ברצוני לדעת מה דעתכם. האם עליי לעשות משהו? האם נהגנו נכון? איני יודעת עוד מה קרה היום בבי"ס אגב..ככה שאני לא יודעת מה המשך הסיפור.. תודה ויום טוב.
היֹה היתה ילדת יומולדת, אשר למדה בבי"ס שהתקנון בו אסר לעשות ימי הולדת. <הסיבה- לא כל הילדים יכולים להרשות לעצמם, וכדי שלא יהיה קנאות וכ´..> המשפחה התחילה להתעלם מאיסור זה, והתחילה לארגן לה יומולדת פצצה, השקיעה כסף על מנת שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר. לא כל הילדים הוזמנו כיון שזה היה בקשת ילדת היומולדת <שלא ידעה כלום זה היה בהפתעה> היגיע היום המיוחל, היגיעו הילדים.. הילדה הורחקה מהבית כדי לגמור לסדר, ופתאום...טלפון.. ומי בטלפון? מנהלת בית הספר. השיחה התקימה כך: מנהלת: שלום אמא בבית? תשובה: לא מנהלת: איפה היא? תשובה: יצאה לקניות מנהלת: ואיפה X <ילדת היומולדת>? תשובה: בחוג מנהלת:אהה..אז היום אין לה יומולדת? תשובה: מה ז"א? מנהלת: מה יש אצלכם היום בבית? תשובה: מה יש אצלינו היום בבית? מנהלת: אתם מארגנים לה מסיבה עם החברים? תשובה: לא שידוע לי.. מנהלת: אהה..שיהיה במזל טוב.. <השיחה היתה יותר מפורטת וחקרנית אבל לא אפרט את הכל> אחרי השיחה הזו, החלטנו ליידע את הילדים, <הבי"ס נוקשה מאוד ועושה צרות ל"עושי צרות">, על מנת לתת להם להחליט מה לעשות, כדי לא לסבך אותם. חלק נבהלו מאוד..<כן כן..ממש ילדה אחת התחילה לבכות..> כמה הלכו, ואז החלטנו לא להמשיך כרגיל אלא לצמצם את התכנית, אז הכל היה בלאגן, ילדים אמנם אכלו, נהנו לא כמו שהיה צריך להיות כי היה מבולגן נורא. וכולם טיכסו פה אחד מה לומר למנהלת אם תשאל היום בבי"ס מה היה.. רוב התכנית, האוכל, והמאמץ..בעצם הלכו לפח.. יש לציין שעשינו משהו גדול כיון שהיומלדת היה לציון 12 שנה כלומר בת מצווה שזה יותר מסתם יומולדת.. אני יודעת שזה נשמע סיפור תלוש מן המציאות אך ברצוני לדעת מה דעתכם. האם עליי לעשות משהו? האם נהגנו נכון? איני יודעת עוד מה קרה היום בבי"ס אגב..ככה שאני לא יודעת מה המשך הסיפור.. תודה ויום טוב.