סיפור מצחיק
הערב שמעתי בחדשות הערוץ השני - חמש דקות לפני הסוף - בעניני הספורט על החלטה משעשעת של היועץ המשפטי לממשלה להילחם נגד תופעת הגזענות במגרשי הכדורגל. במסגרת החלטתו זו הוא הורה להעמיד לדין פלילי אוהד של ´ביתר ירושליים´ באשמה של הסתה לגזענות בשל קריאות של "מוות לערבים" שהוא השמיע במהלך משחק של ביתר. לדעתי צעדו זה של היועץ המשפטי לממשלה הינו די בעייתי בסופו של דבר. אמנם ההערות הגזעניות המוטחות כלפי שחקנים הנמנים על בני המיעוטים מהווים תופעה מכוערת הראויה לכל גינוי. כמו כן אני מסכים שצריך להילחם בכל האמצעים הקיימים בגילויים השונים של גזענות בחברה שלנו. אולם השאלה היא האם בצעד זה של היועץ המשפטי לממשלה יש בזה כדי להשיג את המטרה. לדעתי התשובה לכך הינה שלילית והיועץ המשפטי הנכבד מחטיא בעצם את מטרתו. המאבק בגזענות בתוך החברה שלנו על גילויה השונים צריך להיעשות באמצעות החינוך. צריך לחנך את הילדים להיות סובלניים כלפי כל מי שנראה להם זר ושונה מהם. את בני הנוער שלנו צריך לחנך על ערכיה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית, ולהנחיל בהם את החשיבות של חיים במדינה דמוקרטית אשר בה שוררת סובלנות כלפי כל אזרחיה ללא הבדל מוצא, דת, לאום וכדומה. העמדה לדין פלילי של אוהד כדורגל באשמה של הסתה לגזענות, שנשלף באקראי על ידי השוטרים כדי לשמש דוגמה ומופת למי שיעז להשמיע הערות גזעניות במגרשי הכדורגל, רק תביא להתמרמרות מיותרת של מי שיראה עצמו כשעיר לעזאזל של גחמות היועץ המשפטי לממשלה אשר רוצה לקדם את הקריירה המשפטית שלו על גבו. ודרך אגב, אם היועץ המשפטי לממשלה, באמת ובתמים, אכן מעוניין להיאבק במלוא הרצינות בגילויים השונים של הסתה (לא דווקא של גזענות) מדוע אין הוא פועל להעמדתם לדין של מנהיגים קיצוניים אשר מסיתים לפגיעה בציבור מסויים. דוגמה מובהקת לכך הינה אי העמדתו לדין פלילי של הרב יצחק גינצבורג אשר חיבר את הספר "ברוך הגבר" בו יש קריאה להרוג ערבים. אלו אשר ערכו את אותו ספר ריצו עונש מאסר על כך ואילו הוא שכתב את הדברים מעולם לא הועמד לדין. לדעתי יש בזה מידה של חוסר יושר מצידו של היועץ המשפטי לממשלה להיטפל דווקא לאנשים קטנים למען יראו וייראו כאשר אין נוהגים באותה מידה כלפי אנשים חזקים בעלי השפעה רבה בציבור קהלם, כגון רבנים אשר פסקי ההלכה שלהם מהווים עבור אנשים מסויימים לא פחות מאשר פקודה לכל דבר שחובת ציות מוחלת בצידה.
הערב שמעתי בחדשות הערוץ השני - חמש דקות לפני הסוף - בעניני הספורט על החלטה משעשעת של היועץ המשפטי לממשלה להילחם נגד תופעת הגזענות במגרשי הכדורגל. במסגרת החלטתו זו הוא הורה להעמיד לדין פלילי אוהד של ´ביתר ירושליים´ באשמה של הסתה לגזענות בשל קריאות של "מוות לערבים" שהוא השמיע במהלך משחק של ביתר. לדעתי צעדו זה של היועץ המשפטי לממשלה הינו די בעייתי בסופו של דבר. אמנם ההערות הגזעניות המוטחות כלפי שחקנים הנמנים על בני המיעוטים מהווים תופעה מכוערת הראויה לכל גינוי. כמו כן אני מסכים שצריך להילחם בכל האמצעים הקיימים בגילויים השונים של גזענות בחברה שלנו. אולם השאלה היא האם בצעד זה של היועץ המשפטי לממשלה יש בזה כדי להשיג את המטרה. לדעתי התשובה לכך הינה שלילית והיועץ המשפטי הנכבד מחטיא בעצם את מטרתו. המאבק בגזענות בתוך החברה שלנו על גילויה השונים צריך להיעשות באמצעות החינוך. צריך לחנך את הילדים להיות סובלניים כלפי כל מי שנראה להם זר ושונה מהם. את בני הנוער שלנו צריך לחנך על ערכיה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית, ולהנחיל בהם את החשיבות של חיים במדינה דמוקרטית אשר בה שוררת סובלנות כלפי כל אזרחיה ללא הבדל מוצא, דת, לאום וכדומה. העמדה לדין פלילי של אוהד כדורגל באשמה של הסתה לגזענות, שנשלף באקראי על ידי השוטרים כדי לשמש דוגמה ומופת למי שיעז להשמיע הערות גזעניות במגרשי הכדורגל, רק תביא להתמרמרות מיותרת של מי שיראה עצמו כשעיר לעזאזל של גחמות היועץ המשפטי לממשלה אשר רוצה לקדם את הקריירה המשפטית שלו על גבו. ודרך אגב, אם היועץ המשפטי לממשלה, באמת ובתמים, אכן מעוניין להיאבק במלוא הרצינות בגילויים השונים של הסתה (לא דווקא של גזענות) מדוע אין הוא פועל להעמדתם לדין של מנהיגים קיצוניים אשר מסיתים לפגיעה בציבור מסויים. דוגמה מובהקת לכך הינה אי העמדתו לדין פלילי של הרב יצחק גינצבורג אשר חיבר את הספר "ברוך הגבר" בו יש קריאה להרוג ערבים. אלו אשר ערכו את אותו ספר ריצו עונש מאסר על כך ואילו הוא שכתב את הדברים מעולם לא הועמד לדין. לדעתי יש בזה מידה של חוסר יושר מצידו של היועץ המשפטי לממשלה להיטפל דווקא לאנשים קטנים למען יראו וייראו כאשר אין נוהגים באותה מידה כלפי אנשים חזקים בעלי השפעה רבה בציבור קהלם, כגון רבנים אשר פסקי ההלכה שלהם מהווים עבור אנשים מסויימים לא פחות מאשר פקודה לכל דבר שחובת ציות מוחלת בצידה.