סיפור מחמם על וודקה

אילן די

New member
סיפור מחמם על וודקה

אזרבייג´ן, אני לא יודע כמה מכם שמעו עליה. זוהי מדינה קטנה לחופי הים הכספי שהיתה שייכת בעבר לחבר העמים. יצא לי לשהות במדינה זו תקופות ארוכות לצרכי עבודה ורציתי לספר על מנהג שתיית הוודקה שם. באירועים חגיגיים הרעיון העיקרי הוא ארוחת ערב דשנה וכמובן לשתות, לשתות ושוב לשתות. אל השולחן מובאים מספר בקבוקי וודקה (סטוליצ´ניה, סמירנוף או וודקה רוסית משובחת אחרת). כל מספר דקות מישהו ממלא את הכוסיות בוודקה נקייה. מרים כוסית ואומר כמה משפטים בזכות האירוע, או בזכות כל סיבה אחרת שיחפוץ, וקיימות סיבות כאלה בלי סוף... לאחר הנאומון כולם מריקים את כוסיותיהם אל גרונם והופכים אותם על השולחן כהוכחה לזה ששתו הכל. וכך חוזר על עצמו הטקס עם כל טוסט. מיותר לציין שמרימי הטוסטים הם בדרך כלל האנשים שאוהבים לשתות את הכמויות הגדולות ביותר, ומכיוון שאי השתתפות בטקס מהווה העלבה של המברך, ישנה חובה להמשיך ולשתות ולהתמיד בקצב יחד עם השתיינים הגדולים... קיבות הנירוסטה שבינינו... העניין יוצא מכלל שליטה מהר מאד, וצחוקים לבלי סוף אופפים את השולחן. חשוב לציין שוודקה משובחת אינה גורמת להאנג אובר למחרת בבוקר (לפחות לא משהו רציני כמו שגורם אלכוהול זול וגם את זה חווינו...) ונודה על כך.
 

Boogieman

New member
אכן,ככה צריך לשתות וודקה.

קודם כל אני מקנא בך שהיית שם,שמעתי שזאת ארץ מרתקת. מה שתיארת זה המנהג הרוסי לשתיית וודקה מה שגם הגיוני היות ותושביה האתניים של אזרביג´אן הם מוסלמים. איזה הבדל יש בין מה שתארת לבין הדרך שבה אנשים שותים וודקה כאן {וודקה רד-בול וכל מני גועל נפש או שתיה בשביל לדפוק את הראש} יש לנו מה ללמוד. קולטורה
 
למעלה