סיפור מהחיים
קצת ארוך, אבל תתגברו
אחרי הטסט השלישי זה הגיע. הלחץ. מה שמפתיע, זה שעד אז את לוקחת את הכל בשאנטי. טסט ראשון- מגיעה כמו גיבורה, לנהוג, לעשות את הטעויות בלי שאת יודעת שזה טעויות, לצאת מהאוטו, ועוד להאמין שתהיי ברשימת העוברים. בטסט שני, גם אז מגיעים כמו גיבורים. ונופלים על טסטר אכזרי, שמביא לכל מני סימטאות שכוחות אל ברחבי חיפה. אחר כך מקללים את הבוחן, לא בפניו כמובן-אלא בפני המורה לנהיגה. "מה זה הטסטר הזה?? מניאק!" ואז לברוח ממשרד הרישוי ולא לחכות בכלל לתוצאות של מי שעבר. לאט לאט מתחיל לחלחל הלחץ. אחרי כל טסט שנכשלים, מתחילים להבין שזה אומר שגם הלכו 300 שקל בשביל הרשמה לטסט, וגם השיעורים בין לבין. בטסט שלישי ורביעי כבר באה ההתרגשות. כל הבוקר בולעים רiק מרוב התרגשות. מי בכלל שמע על תיאבון- מכניסים בכוח פרוסת לחם לפה כדי לצאת ידי חובה. כל הזמן הרגשה של ללכת לשירותים. אין מצברוח לדבר עם אף אחד. חומקים מהבית, לוקחים אוטובוס בפעם ה - 300 למשרד הרישוי (למדתי שנתיים נהיגה). מכירים כבר את הפרצופים של מורי הנהיגה. מכירים את המiכר במכולת שליד. מכירים את הכל ונמאס. ואז מגיע המורה לנהיגה, שמח, לא מבין על מה הפרצוף החמוץ. "את יודעת לנהוג, את תעברי" הוא אומר, ולי נהיה רע. חותמים על טופס, ושוב- לשירותים. המורה רוצה להזמין שתיה על חשבונו- ואני בכלל לא במצב של לשבת ולשתות משהו. אחר כך, נסיעה של לפני הטסט. נוהגים, דווקא די טוב, אבל מחכים כבר לדבר האמיתי. חתיכת מריטת עצבים. אחרי הנהיגה, חוזרים עם האוטו למשרד הרישוי. מקווים שזו פעם אחרונה שנמצאים במקום הזה. עינוי סיני. מרחוק מתבוננים בטסטרים כאילו הם בני אלמוות, אלים .לרגע שוכחים שהם בסך הכל אנשים בגיל של אבא ואמא שלך. היום הם בני-אלמוות, קדושים. לפתע, כשאחד מהם נכנס ואומר שלום, בקושי נפלט ה"שלום". ברעדה חותמים איפה שהוא מראה לחתום, לא רוצים לעשות אף טעות,אפילו לא בעניין הזה של החתימה. אין כמו ההרגשה הזו של אחרי טסט. הרגשה שכבשת עולם, אפילו אם הוא קטן. הוכחת לעצמך שעשית את זה. זה אושר שאי אפשר לתאר. אחרי שחיכית לראות במו עינייך את השם שלך ברשימה, וראית שהוא מופיע ברשימה, את עוברת ליד אנשים בקרית אליעזר (השכונה ליד) ,כולך פiרחת מרוב אושר, עם פלאפון ביד אחת, קודם כל לאמא, אחר כך אס.אמ.אסים לכל העולם… כולך אושר וחיוכים, ליד אנשים שמצידם זה סתם עוד יום רגיל. אף אחד, חוץ מהמשפחה ומהמכרים, לא שותף ליום הגדול הזה. אבל מה זה משנה?? יש לך רישיון! נגמר עידן הטסטים!! ובהצלחה לכולם, ואל תתייאשו
קצת ארוך, אבל תתגברו
