inbarush19
New member
סיפור מהחיים...
טוב,אז אספר סיפור כלשהו,אתם מוזמנים גם להעלות סיפורים שונים שניתן ללמוד מהם,אם בא לכם לשתף,לפרוק או סתם ללמד שיעור....
אז ככה-(מקווה שזה יהיה מובן,מנסה לטשטש טיפונת פרטים. סיפור מלפני מספר שנים...).
אני הייתי באיזהשהו תפקיד במסגרת כלשהי,כאחראית על משהו. היה לי ידיד קרוב באותה מסגרת,צחוקים דיבורים וכו'. סמכתי על הבן אדם, דיברנו על דברים אישיים מדי פעם, לא בן אדם שחשבתי שאתאכזב ממנו.. היה לנו אכפת אחד משני,כמו אחים,אפילו יותר..
באחת הפעמים למסגרת הגיע אדם אחד חדש,שלא בא בטוב לידיד שלי.. והוא דאג לספר את זה ולדבר על זה... וגם לדבר על זה איתי. יצא מצב שדיברנו בטלפון והוא רצה שכאחראית אדבר על אותו אחד לאנשים שמעלינו בהנהלה.. בגלל שאני האחראית, אז למילה שלי יקשיבו כמייצגת,למילה שלו לא. אך מבחינתי- אני לא מאמינה בזה... לא תומכת בניצול הסמכות שלי כנציגה כדי לפגוע בבן אדם ולא רוצה "לדפוק" אותו. כשניסיתי להסביר זאת לידיד,הוא אמר שאני מתחמקת מאחריות,מנסה לא לנקוט עמדה,מנסה לצאת בסדר עם כולם ושאחרים יעשו את העבודה השחורה.בסך הכל אמרתי שלא מתאים לי לעשות את זה ואני לא רוצה לפגוע באותו אחד.
הידיד התעצבן ,ואני מנסה שוב להסביר שאני לא רוצה לפגוע במסגרת של הבן אדם החדש...
מדי פעם מעירה כזה "ואם זו הייתי אני?" בהנחה שאני מדברת עם ידיד קרוב ומנסה שיסתכל על כך מנקודת מבט של מה הוא היה עושה אם אני הייתי זו שעושים עליה "אמבוש"...
לאחר כמה פעמים שאמרתי זאת,וויכוחון ארוך בטלפון, הוא זורק לי- "את חושבת שאת מיוחדת,אבל את לא" אךךךךךךך איזו דקירה זו היתה!!!!!! דקירה בנשמה!!!
(וזה אחד שסמכתי עליו,אחד שדיברנו המון,אחד שניסיתי להיות שם בשבילו כשהיה צריך... גם בלי שביקש! ופתאום לזרוק לי כזה משפט?? כשהוא רצה אז הוא אמר "את חשובה לי" לאן זה נעלם פתאום? כשפעם אחת אני אומרת לו "לא"?? כשפעם אחת משהו לא מתאים לי??)
והוא ממשיך ואומר- "אני מזהיר אותך,אבל אם את תהיי באותה סיטואציה-וכולם יהיו נגדך.... אני לא אוכל להיות שם ! לא אקח את הסיכון שכולם יהיו גם נגדי.."
אז טוב לדעת... טוב שאתה סוף סוף הראית את הפרצוף האמיתי ואמרת שלא תהיה שם, הרגשתי באותו רגע בכזו סערת רגשות,הרגשתי שאני מדברת עם השטן, שהכל מתפוצץ לי בפרצוף, אמון של בן אדם... בן אדם שה' יודע כמה היה חשוב לי!! לאחר ניתוק הטלפון פשוט בכיתי ברמות מטורפות, הדקירה הזו,אךך הדקירה הזו....
ולמחרת שהוא ראה אותי שבורה ושאל למה אני נראית ככה,ועניתי לו שלא אהבתי את איך שדיבר אתמול- והוא שתק!!
כשראה אותי בעבר כואבת בנושאים אחרים הוא ניסה לדבר ולעזור, אבל ברגע האמת,כשאתה יודע שאתה בכבודך הוא הגורם לי להרגיש חרא- אתה שותק!!!
זה כאב,זה צבט,זה הרבה יותר מורכב מאיך שזה נקרא,זו אכזבה גדולה...
כשאתה עושה הכל בשביל בן אדם יקר ובסוף מגלה את הפרצוף האמיתי..
אךךךךךךךך ה' יעזור!!!!!!!!(וייסלח..)
אחרי זמן מה כבר לא הייתי חלק מאותה מסגרת,והקשר גם נותק אט אט, העולמות נפרדו לחלוטין כבר מספר שנים,אך אכזבה חזקה קשה לשכוח. זה משהו שזוכרים..
שה' יעזור שלא נסבול בכאלו רמות מאנשים...
שלא נפגע ולא ניפגע,
ושלא יביאנו לידי נסיון ולידי בזיון.....
טוב,אז אספר סיפור כלשהו,אתם מוזמנים גם להעלות סיפורים שונים שניתן ללמוד מהם,אם בא לכם לשתף,לפרוק או סתם ללמד שיעור....
אז ככה-(מקווה שזה יהיה מובן,מנסה לטשטש טיפונת פרטים. סיפור מלפני מספר שנים...).
אני הייתי באיזהשהו תפקיד במסגרת כלשהי,כאחראית על משהו. היה לי ידיד קרוב באותה מסגרת,צחוקים דיבורים וכו'. סמכתי על הבן אדם, דיברנו על דברים אישיים מדי פעם, לא בן אדם שחשבתי שאתאכזב ממנו.. היה לנו אכפת אחד משני,כמו אחים,אפילו יותר..
באחת הפעמים למסגרת הגיע אדם אחד חדש,שלא בא בטוב לידיד שלי.. והוא דאג לספר את זה ולדבר על זה... וגם לדבר על זה איתי. יצא מצב שדיברנו בטלפון והוא רצה שכאחראית אדבר על אותו אחד לאנשים שמעלינו בהנהלה.. בגלל שאני האחראית, אז למילה שלי יקשיבו כמייצגת,למילה שלו לא. אך מבחינתי- אני לא מאמינה בזה... לא תומכת בניצול הסמכות שלי כנציגה כדי לפגוע בבן אדם ולא רוצה "לדפוק" אותו. כשניסיתי להסביר זאת לידיד,הוא אמר שאני מתחמקת מאחריות,מנסה לא לנקוט עמדה,מנסה לצאת בסדר עם כולם ושאחרים יעשו את העבודה השחורה.בסך הכל אמרתי שלא מתאים לי לעשות את זה ואני לא רוצה לפגוע באותו אחד.
הידיד התעצבן ,ואני מנסה שוב להסביר שאני לא רוצה לפגוע במסגרת של הבן אדם החדש...
מדי פעם מעירה כזה "ואם זו הייתי אני?" בהנחה שאני מדברת עם ידיד קרוב ומנסה שיסתכל על כך מנקודת מבט של מה הוא היה עושה אם אני הייתי זו שעושים עליה "אמבוש"...
לאחר כמה פעמים שאמרתי זאת,וויכוחון ארוך בטלפון, הוא זורק לי- "את חושבת שאת מיוחדת,אבל את לא" אךךךךךךך איזו דקירה זו היתה!!!!!! דקירה בנשמה!!!
(וזה אחד שסמכתי עליו,אחד שדיברנו המון,אחד שניסיתי להיות שם בשבילו כשהיה צריך... גם בלי שביקש! ופתאום לזרוק לי כזה משפט?? כשהוא רצה אז הוא אמר "את חשובה לי" לאן זה נעלם פתאום? כשפעם אחת אני אומרת לו "לא"?? כשפעם אחת משהו לא מתאים לי??)
והוא ממשיך ואומר- "אני מזהיר אותך,אבל אם את תהיי באותה סיטואציה-וכולם יהיו נגדך.... אני לא אוכל להיות שם ! לא אקח את הסיכון שכולם יהיו גם נגדי.."
אז טוב לדעת... טוב שאתה סוף סוף הראית את הפרצוף האמיתי ואמרת שלא תהיה שם, הרגשתי באותו רגע בכזו סערת רגשות,הרגשתי שאני מדברת עם השטן, שהכל מתפוצץ לי בפרצוף, אמון של בן אדם... בן אדם שה' יודע כמה היה חשוב לי!! לאחר ניתוק הטלפון פשוט בכיתי ברמות מטורפות, הדקירה הזו,אךך הדקירה הזו....
ולמחרת שהוא ראה אותי שבורה ושאל למה אני נראית ככה,ועניתי לו שלא אהבתי את איך שדיבר אתמול- והוא שתק!!
כשראה אותי בעבר כואבת בנושאים אחרים הוא ניסה לדבר ולעזור, אבל ברגע האמת,כשאתה יודע שאתה בכבודך הוא הגורם לי להרגיש חרא- אתה שותק!!!
זה כאב,זה צבט,זה הרבה יותר מורכב מאיך שזה נקרא,זו אכזבה גדולה...
כשאתה עושה הכל בשביל בן אדם יקר ובסוף מגלה את הפרצוף האמיתי..
אךךךךךךךך ה' יעזור!!!!!!!!(וייסלח..)
אחרי זמן מה כבר לא הייתי חלק מאותה מסגרת,והקשר גם נותק אט אט, העולמות נפרדו לחלוטין כבר מספר שנים,אך אכזבה חזקה קשה לשכוח. זה משהו שזוכרים..
שה' יעזור שלא נסבול בכאלו רמות מאנשים...
שלא נפגע ולא ניפגע,
ושלא יביאנו לידי נסיון ולידי בזיון.....
