סיפור ל שבועות

סיפור ל שבועות

סיפור ל שבועות בעקבות המיתון שפקד את הארץ בשנות השישים, משפחה אחת, אב, אם ושני בנים, החליטו לרדת לחפש את מזלם במדינות הים. הם התיישבו באחת המדינות, מצאו את פרנסתם וחיו שם. חלפו שנים, הבנים בגרו ומצאו להם כלות מבנות המקום, לא יהודיות כמובן, והתחתנו. מאחר והייתה זו משפחה חילונית, לא התעוררה כל בעיה בעקבות נשואי התערובת. יום אחד פקד אסון את המשפחה. האב ושני הבנים נספו בתאונה והותירו אחריהם שלוש אלמנות. אם לא די בכך, גם לא היו להם ביטוחי חיים, ושלוש הנשים הגיעו עד מהרה לפת לחם. אלמנת האב הבינה כי אין לה עוד מה לחפש שם יותר, ובעקבות פניות חוזרות ונשנות מצד המשפחה שנשארה בארץ, החליטה לשים פעמיה ולחזור לישראל. היא הודיעה על החלטתה לכלות, והציעה להן להישאר בארצן ולצד משפחותיהן. אחת מהשתים אכן עשתה כך, אך האחרת נקשרה לחמותה והחליטה לחזור אתה. החמות שהייתה אזרחית ישראלית לא נתקלה בכל בעיה לחיות כאן, ולקבל את כל הזכויות המגיעות לה מהמדינה. הצעירה, שלא הייתה יהודיה, נתקלה בסירוב מצד השלטונות, בטיעונים הרגילים של חוק השבות וכדומה. היא קבלה אשרת תייר ונקבע לה זמן קצוב לשהייה בארץ. לשתיהן היה ברור שעל מנת שהיא תוכל להמשיך לחיות כאן, עליה לעשות מעשה. והפתרון היה ברור, יש למצוא בעל. גבר יהודי כשר, אשר ישא אותה לאישה ובעזרת קשרים מתאימים תקבל זכות לישיבת קבע בארץ. אמרו ועשו, באמצעות שידוך, היא הכירה גבר פנוי, קרוב משפחה של החמות. הייתה זו אהבה ממבט ראשון. מאחר והגבר, ככל בני המשפחה, היה חילוני, נמצאה חיש קל הדרך למסד את הקשר ביניהם. לא חלף זמן רב והצעירה הרתה ונולד להם בן. הם החליטו לקרוא לו בשם המאוד לא שגרתי – עובד. כמובן מאחר והאם לא טרחה להתגייר, גם עובד הקטון לא היה יהודי. הסיפור נראה לכם מוכר? הילד גדל והגיע לפרקו, וכאשר מצא את אהבת חייו בכלל לא עלה בדעתו לבדוק האם היא יהודיה או לא. כמנהג הצעירים, הם כלל לא טרחו להינשא, ומסדו את היחסים ביניהם. לא אלאה אתכם בכל עלילות המשפחה לדורותיה, רק אציין כי זכה עובד ונכדו הקטון – דוד, עשה חייל ועלה לגדולה והיה לראש וראשון במדינה. לכל מקום בו פנה שרו לו יושבי הקרנות והיציעים "דוד מלך ישראל". דמיוני? טלנובלה? מה פתאום. הכל כתוב וחתום. למי שלא מאמין, מוזמן לפתוח ולקרוא לקראת חג השבועות במגילת רות... ואני תמה, הייתכן כי המשיח צדקנו, אשר יבוא ב-ס"ד, בכלל איננו יהודי כשר? לא יכול להיות...
 

א77

New member
כל הכבוד

בפרק עשירי של מסכת פסחים מביא התלמוד: אבן מאסו הבונים, אמר ישי. היתה לראש פינה, אמר דוד. מאת השם היתה זאת, אמרו אחיו. הפסוק בתהלים פרק קי"ח. מצאתי בהמהרש"א בחידושי אגדות שם שאומר, שזה כלפי מה שהיה כשהנער דוד ניגש להלחם בגלית. שאל שאול המלך: מיהו הנער הזה הנוהג בטכסיסי מלכות? השיב לו דואג, עד שאתה שואל מיהו, שאל אם ראוי הוא לבוא בקהל. שהרי לא יבא עמוני ומואבי בקהל השם [דברים כג]. (מתוך הגמרא ביבמות) ולכן אמר ישי אבן מאסו הבונים = בונים אלו תלמידי חכמים. מדואג ובית דינו מאסו בדוד ויחוסו. היתה לראש פינה, אמר דוד, שמבית דינו של שמואל הרמתי יצא שדוד ראוי, ואף למלוכה. מאת השם היתה זאת, אמרו אחיו כשבח להקב"ה. ואגב, שמעתי לפני יותר מעשרים שנה דרשת התעוררות מפי אחד מגדולי פוסקי הדור, שביאר : אבו מאסו הבונים, אב"ן נוטריקון אב ובן, היינו הייחוס - המשפחתיות - הגניאולוגיה. מאסו הבונים = בונים לביאורו אלו מחדשים למיניהם. היתה לראש פינה, אותו אב"ן = יחוס ומשפחתיות, היתה אצלנו היא לראש פינה. ולפי ביאורו זה למילה אב"ן, הבנתי את המהרש"א דלעיל בצורה יותר יפה וברורה. אב"ן, היינו אב ובן = ייחוסו של דוד המלך, שמאסו הבונים היינו בית דינו של דואג וכו'. וכבר אמרו חכמינו, אין בן דוד בא אלא לטהר ממזרים וכו'. ובדיוק אתמול הבחנתי בספר קדוש של הרב וידאש "ראשית חכמה" בתחילת שער הענוה, שמצטט מהזוהר הקדוש [איני לומד זוהר] שדוד המלך ימלוך לעתיד לבא, וכשבועת הקב"ה לדוד: אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב, זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי [תהילים פט]. ומביא הזוהר הוכחה שהרי נאמר אבן מאסו הבונים וגו'. הבנתי הוכחה זאת רק בזכות שנפגשתי עם המהרש"א דלעיל. איני נוהג לכתוב כזאת בפורום, אבל נסחפתי בעקבותיך. יום טוב, זאבי.
 

masorti

New member
טעות ביד כבודו...

רות המואביה דווקא כן התגיירה, וזאת ע"י הצהרה פומבית "עמך עמי ואלוהייך אלוהי" + חיים בפועל לפי דיני העברים דאז. הנקודה היא שבאותה התקופה המרת דת היתה ענין קל בהרבה מהיום, ולא היתה כרוכה בלימוד של שנה שלמה + בי"ד מיוחד וכיו"ב. לענין המקור האתני של בית דוד... אני רוצה להרגיע את כולם פה, ולהודיעכם שבעורקי המשיח יזרום ככל הנראה לא רק דם מואבי בזכות רות, אלא גם דם עמוני. לא מאמינים? אנא קראו בספר מלכים א' פרק י"ד את ייחוסו של רחבעם: "ורחבעם בן שלמה מלך ביהודה; בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה לך בירושלים... ושם אמו נעמה העמונית". (מל"א, י"ד, כ"א) והיות וכל המלכים מבית דוד הם צאצאי רחבעם, הרי שבית דוד כולל גם גנים עמוניים. סקירה נרחבת יותר על נישואי תערובת בין עברים לנוכרים בתקופת המקרא תוכלו למצוא במאמרי הנמצא בקישורי פורום הסטוריה.
 
למעלה