סיפור לשבת וגם לחג
הרבי שנכנס לתפילת המנחה בשלישי בשבת, מבחין באחד מחסידיו שעטה על פניו ארשת רצינית, עצבות ומרה שחורה. לאחר התפילה מזמינו הרבי. ומתעניין על גורלו. החסיד מתאונן על מר גורלו, פרנסה בדוחק, וקושי לסיים את החודש. ולאיזה חצר הנך משתייך? שואלהו הרבי. וחסיד לאיזה אדמו"ר הנך? מוסיף הרבי בשאלה. מה השאלה?! תמה החסיד. הרי מאז נולדתי לא משתי מחצר הרבי שליט"א. ואני חסידו הנאמן בכל רמ"ח איבריי ושס"ה גידיי. פוסק החסיד. אם כך, איה מידת הבטחון בבורא יתברך, אותה מידה עליה אני משנן ומשריש בחסידיי בכל עת ובכל שעה? מקשה הרבי. רבי, נכון, יש לי אמונה ובטחון מלא כי הקדוש ברוך הוא הזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כינים, יטריף לי ולביתי מזונותיי ולחם חוקי, ברם ילדיי השבים בצהרים מהחדר ומבית הספר, לא יכולים לשבוע ממידת הבטחון, ומה אעשה כאשר אין לי במה לסעדם ולהשביעם לארוחת צהרים? ובטחון היש לך נאמנה? שואל הרבי. כן! בהחלט! משיב החסיד. אם בטחונך כנה במאת האחוזים, אומר הרבי, הרי הזדרז נא לדוכן מפעל הפיס, ורכוש את כרטיס ההגרלה השבועית, והריני מבטיחך לאור בטחונך הכנה, כי תזכה בזכיה הגדולה השבועית של מאה אלף לירות. למחרת, רביעי בשבת, בשעת המנחה. ושוב נפגשים הרבי וחסידו השמח, המחייך והעולז. לאחר המנחה שואל הרבי, ולשמחה מה זו עושה? קניתי את הכרטיס, אומר החסיד. והרי מחר תתקיים ההגרלה, ואהפוך לאדם חסר דאגות. בבקשה ממך, אומר הרבי. אנא ממך, אני זקוק לכרטיס זה, ואשלם לך ממיטב כספי תמורתו. כמה משלם הרבי? מקשה החסיד. תשעים אלף לירות. עונה הרבי. בהמחאה? או במזומן? מה השאלה? הרי אני נותן לך ברגע זה את מלוא התשע רבואות של לירות במזומנים תמורת הכרטיס. ואז מוציא החסיד מתא פנימי שמור שבתוך ארנקו המרופט את הכרטיס ומגישו לרבי. תודה, אומר הרבי, אין לי צורך בזה. לכרטיס אין כל ערך, מוסיף הרבי. והרי הרבי הבטיח? מקשה החסיד. והרבי עונה. הבטחתי שאם בטחונך הוא כנה, אזיי תזכה. ברם אם בעיניך, ערכן של תשעים אלף לירות במזומן, רב יותר מבטחון לזכיה במאת האלפים, הרי שאין זו אמונה כנה. השלך על-יהוה יהבך והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט לצדיק (תהילים פרק נה, פסוק כג) שבת שלום וחג שמח
הרבי שנכנס לתפילת המנחה בשלישי בשבת, מבחין באחד מחסידיו שעטה על פניו ארשת רצינית, עצבות ומרה שחורה. לאחר התפילה מזמינו הרבי. ומתעניין על גורלו. החסיד מתאונן על מר גורלו, פרנסה בדוחק, וקושי לסיים את החודש. ולאיזה חצר הנך משתייך? שואלהו הרבי. וחסיד לאיזה אדמו"ר הנך? מוסיף הרבי בשאלה. מה השאלה?! תמה החסיד. הרי מאז נולדתי לא משתי מחצר הרבי שליט"א. ואני חסידו הנאמן בכל רמ"ח איבריי ושס"ה גידיי. פוסק החסיד. אם כך, איה מידת הבטחון בבורא יתברך, אותה מידה עליה אני משנן ומשריש בחסידיי בכל עת ובכל שעה? מקשה הרבי. רבי, נכון, יש לי אמונה ובטחון מלא כי הקדוש ברוך הוא הזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כינים, יטריף לי ולביתי מזונותיי ולחם חוקי, ברם ילדיי השבים בצהרים מהחדר ומבית הספר, לא יכולים לשבוע ממידת הבטחון, ומה אעשה כאשר אין לי במה לסעדם ולהשביעם לארוחת צהרים? ובטחון היש לך נאמנה? שואל הרבי. כן! בהחלט! משיב החסיד. אם בטחונך כנה במאת האחוזים, אומר הרבי, הרי הזדרז נא לדוכן מפעל הפיס, ורכוש את כרטיס ההגרלה השבועית, והריני מבטיחך לאור בטחונך הכנה, כי תזכה בזכיה הגדולה השבועית של מאה אלף לירות. למחרת, רביעי בשבת, בשעת המנחה. ושוב נפגשים הרבי וחסידו השמח, המחייך והעולז. לאחר המנחה שואל הרבי, ולשמחה מה זו עושה? קניתי את הכרטיס, אומר החסיד. והרי מחר תתקיים ההגרלה, ואהפוך לאדם חסר דאגות. בבקשה ממך, אומר הרבי. אנא ממך, אני זקוק לכרטיס זה, ואשלם לך ממיטב כספי תמורתו. כמה משלם הרבי? מקשה החסיד. תשעים אלף לירות. עונה הרבי. בהמחאה? או במזומן? מה השאלה? הרי אני נותן לך ברגע זה את מלוא התשע רבואות של לירות במזומנים תמורת הכרטיס. ואז מוציא החסיד מתא פנימי שמור שבתוך ארנקו המרופט את הכרטיס ומגישו לרבי. תודה, אומר הרבי, אין לי צורך בזה. לכרטיס אין כל ערך, מוסיף הרבי. והרי הרבי הבטיח? מקשה החסיד. והרבי עונה. הבטחתי שאם בטחונך הוא כנה, אזיי תזכה. ברם אם בעיניך, ערכן של תשעים אלף לירות במזומן, רב יותר מבטחון לזכיה במאת האלפים, הרי שאין זו אמונה כנה. השלך על-יהוה יהבך והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט לצדיק (תהילים פרק נה, פסוק כג) שבת שלום וחג שמח
