סיפור לפני שבת

io4minyan

New member
סיפור לפני שבת

יש משהו מאוד מענג לבוא אל השכנים הנחמדים שלי בהפוכה. מעשה שכך היה אני פוגש, לא מעט, חבר'ה מבית המדרש שלידי בחנות הטמבור השכונתית. לפעמים סתם אומרים שלום. לפעמים מתפלפלים באיזה עניין. בכל יום ששי, נציג מהם מעפיל אל פסגתה של ככר דיזינגוף כדי לזכות יהודים במצווה של הנחת תפילין עברתי שם ועמדו אחד שאני מכיר. אני: "בוקר טוב" הוא: "בוקר טוב. הנחת תפילין היום ? אני: "כן. מה אתה אומר עליהם ? " והצבעתי בסנטרי על שני עלמי חן שהלכו בחום הדביק הזה יד ביד" הוא: "איכס. מטמאים כל מה שהם נוגעים בו..." אני: "ואללה. נו... כמה יהודים זיכית היום בהנחת תפילין" הוא: "ישתבח שמו. הרבה... " אני: "וכמה מהם כמוהם ? " הוא: "כמו מי? " אני: "כמו הטמאים האלה שירדו הרגע לשוק המשומשים" הוא: "חס ושלום. אף אחד... " אני: "איך אתה יודע? שאלת לפני... " הוא: "לא, לא שאלתי" אני: " לא בסדר. ומה יקרה אם אחד מהם יגע בתפילין ויפסול אותם. אתה מבין מה אתה עושה ליהודים האחרים שמניחים אחריו? " הוא: .... אני: "אתם חייבים להפסיק עם זה: אתם נותנים להם להניח תפילין. אתם מכניסים אותם לבתי המדרש. מעלים אותם לתורה... טוב, לא משנה. מי אני שאעשה את החשבונות שלכם" הוא: "אחרי הכל, אל תשכח שיהודים הם רחמנים וגומלי חסדים" אני: "וואלה. למדתי משהו. תודה.... וואי , כבר מאוחר. שבת שלום" הוא: "שבת שלום" התרחקתי והסתכלתי אחורה. אולי דמיינתי אבל נדמה לי שהיה לו אור אחר על הפנים
 

טוהרtoar

New member
../images/Emo45.gifמצטרף לאשריך

על אף שלא כל כך בטוח שהבנתי את אקורד הסיום... זה קצת נראה כאילו הוא הודה שהם לוקחים את הסיכון של קבלת "ההומואים" תחת הקירוב כי למרות ה"טומאה"[
?] לפעמים מעלימים עין...
 
למעלה