מכורה למלרוז פלייס
New member
סיפור לפני השינה P:
היה היה לפני שנים רבות מלכה בשם רוני. המלכה הייתה מדהימה ביותר ו(שאפה), כמו שחבריה קראו לה, אך המלכה לא יכלה להירדם בלילות ולכן היא החליטה להיכנס לפורום של צ'ט טי וי תפוז ולרשום מדריכים. (כי פשוט הזמן טס ככה יותר מהר) חשבה וחשבה וחשבה מה לכתוב ולא מצאה שום רעיון אז היא עדין חשבה וחשבה וחשבה מה לכתוב, פתחה גוגל, פתחה אטלסים פתחה ולא עלה בראשה שום דבר שיעיר את ליבה לכתוב. אז היא החליטה לעשות מעשה ולנסות שוב לכתוב את המדריך לעצלנים שכל חבריה ביקשו במשך שבוע שלם וכל פעם שהיא כתבה את המדריך לעצלנים היה רשום - מחר -. ועל כן, היום היא החליטה שתרשום את המדריך לעצלנים והנה הוא מתחיל: חחחחחחחחחחחחחח חשבתם לרגע שאני אשים אותו!? טעות! אני עצלנית מדי! מאוד אפילו! בכל אופן הבא נמשיך בסיפור: אז המלכה רוני חשבה מה אפשר לעשות בשעה 12:15 בליל חמישי ופתאם משום מקום צץ לה רעיון! והרעיון הגדול שהיא מצאה הינו: עמי ותמי כמו שלא הכרתם. את הסיפור כולנו מכירים, עמי ותמי טיילו ביער עם אביהם ואמם החורגת. האם החורגת איבדה אותם בכוונה. הם הגיעו לבית ממתקים שם גרה מכשפה שרצתה לאכול אותם אבל הם היו מלאי תושיה וזרקו אותה לתנור. נחמה המכשפה הסגולה- כמו רוב המכשפות היא אקופמיניסטית- אבל עיקר דאגתה הוא לרעבים בעולם. "אנחנו חיים באמצע גרמניה הקרירה- גשם יורד והעצים מלבלבים- אבל מה עם הרעבים באוגנדה ואפריקה? אי אפשר לאנוס את האדמה ולשנות אקולוגיה של כוכב שלם רק כדי להאכיל אותם!" אמרה. נחמה החליטה לבצע ניסויים באמצע העיר- להפוך אבן למשהו אכיל. אחרי ניסויים של שנים היא הצליחה להפוך סלע לעוגיית זנגביל- אבל ניסוייה לא צלחו בעיר. "אני חייבת לעבור ליער- שם אני בחיבור עמוק עם הכוחות שלי ואוכל כנראה לעשות יותר!" אחרי מכירת הקוטג` היקר שלה בברלין היא עברה למקום מבודד ביער השחור ליד כפר של חוטבי עצים ואנשים פשוטים יותר. נחמה נהנתה מהשקט- ויכלה לחזור לעבודתה בשלווה- היער סיפק לה כוח רב והיא אפילו הצליחה להפוך את כל ביקתתה לעוגת זנגביל ענקית. היא עמדה לפתוח קבוצת יאהו! ולהפיץ את המתכון בעולם- אך הלחש הפך לא רק את מחשבה לעוגייה אלא גם את כל קווי הטלפון של הכפר. "אוה נו, לאלה יש עדיין מה ללמד אותי בטרנספורמציה." והיא המשיכה בעבודתה- חיה מפירות היער- באושר יחסי שזה מה שאנשים באמת יכולים לקוות לו. עמי ותמי שלא היו ילדים רעים, הם פשוט היו משועממים ולאחר שסיימו לנסות לדוג החליטו לפנות אל בית המכשפה. מיד תמי חשבה "איזה מעדן זה יכול להיות" ועמי ציין שזה כנראה בית מכושף וצריך להזהר מהקטשופ- או משהו כזה. (והרי לכם שיעור בחוק השלושה! הא!) ולבסוף תמי החליטה שהיא מספקת לעצמה שומן תינוקי נוסף שהיה בוודאי חמוד יותר אם הייתה צעירה בשלוש שנים, ולנגוס מהבית. אזעקה מנטלית נשמעה בראשה של נחמה. מי נוגס בבית האקולוגי-שומר איכות סביבה שלי?! מיד היא החליטה שזה בטח איזה איש רעב מאוגנדה ששמע על הניסוי שלה באורח פלא- בוודאי שאמן שחש את קץ הסבל מתקרב- ויצאה עם צלחת עמוסה בברוקולי מאודה ובריא הרבה יותר מעוגות אליו. לצערה הם היו ילדים מן הכפר שלא שמעו להורים שלהם שלא להטריד מכשפות. "ילדים נחמדים- במקום לאכול סוכרים ופחמימות שיועצת התזונה שלכם חושבת שלא טובים להתפתחות שלכם, למה שלא תאכלו צלחת ברוקלי מאודה מלאה בוויטמינים וברזל בריא?" עמי חרץ את לשונו והמשיך לאכול את הבית. נחמה לקחה נשימה ארוכה ונרגעה, היא חזרה הבייתה- בוודאי יש דבר נוסף שהם יאכלו מעבר לניסוי שלה. מה קרה בסוף? האם עמי ותמי אכלו את האוכל הבריא? האם בסיפור הזה המכשפה סיימה בתנור? את זה נשאיר לפעם הבאה..
היה היה לפני שנים רבות מלכה בשם רוני. המלכה הייתה מדהימה ביותר ו(שאפה), כמו שחבריה קראו לה, אך המלכה לא יכלה להירדם בלילות ולכן היא החליטה להיכנס לפורום של צ'ט טי וי תפוז ולרשום מדריכים. (כי פשוט הזמן טס ככה יותר מהר) חשבה וחשבה וחשבה מה לכתוב ולא מצאה שום רעיון אז היא עדין חשבה וחשבה וחשבה מה לכתוב, פתחה גוגל, פתחה אטלסים פתחה ולא עלה בראשה שום דבר שיעיר את ליבה לכתוב. אז היא החליטה לעשות מעשה ולנסות שוב לכתוב את המדריך לעצלנים שכל חבריה ביקשו במשך שבוע שלם וכל פעם שהיא כתבה את המדריך לעצלנים היה רשום - מחר -. ועל כן, היום היא החליטה שתרשום את המדריך לעצלנים והנה הוא מתחיל: חחחחחחחחחחחחחח חשבתם לרגע שאני אשים אותו!? טעות! אני עצלנית מדי! מאוד אפילו! בכל אופן הבא נמשיך בסיפור: אז המלכה רוני חשבה מה אפשר לעשות בשעה 12:15 בליל חמישי ופתאם משום מקום צץ לה רעיון! והרעיון הגדול שהיא מצאה הינו: עמי ותמי כמו שלא הכרתם. את הסיפור כולנו מכירים, עמי ותמי טיילו ביער עם אביהם ואמם החורגת. האם החורגת איבדה אותם בכוונה. הם הגיעו לבית ממתקים שם גרה מכשפה שרצתה לאכול אותם אבל הם היו מלאי תושיה וזרקו אותה לתנור. נחמה המכשפה הסגולה- כמו רוב המכשפות היא אקופמיניסטית- אבל עיקר דאגתה הוא לרעבים בעולם. "אנחנו חיים באמצע גרמניה הקרירה- גשם יורד והעצים מלבלבים- אבל מה עם הרעבים באוגנדה ואפריקה? אי אפשר לאנוס את האדמה ולשנות אקולוגיה של כוכב שלם רק כדי להאכיל אותם!" אמרה. נחמה החליטה לבצע ניסויים באמצע העיר- להפוך אבן למשהו אכיל. אחרי ניסויים של שנים היא הצליחה להפוך סלע לעוגיית זנגביל- אבל ניסוייה לא צלחו בעיר. "אני חייבת לעבור ליער- שם אני בחיבור עמוק עם הכוחות שלי ואוכל כנראה לעשות יותר!" אחרי מכירת הקוטג` היקר שלה בברלין היא עברה למקום מבודד ביער השחור ליד כפר של חוטבי עצים ואנשים פשוטים יותר. נחמה נהנתה מהשקט- ויכלה לחזור לעבודתה בשלווה- היער סיפק לה כוח רב והיא אפילו הצליחה להפוך את כל ביקתתה לעוגת זנגביל ענקית. היא עמדה לפתוח קבוצת יאהו! ולהפיץ את המתכון בעולם- אך הלחש הפך לא רק את מחשבה לעוגייה אלא גם את כל קווי הטלפון של הכפר. "אוה נו, לאלה יש עדיין מה ללמד אותי בטרנספורמציה." והיא המשיכה בעבודתה- חיה מפירות היער- באושר יחסי שזה מה שאנשים באמת יכולים לקוות לו. עמי ותמי שלא היו ילדים רעים, הם פשוט היו משועממים ולאחר שסיימו לנסות לדוג החליטו לפנות אל בית המכשפה. מיד תמי חשבה "איזה מעדן זה יכול להיות" ועמי ציין שזה כנראה בית מכושף וצריך להזהר מהקטשופ- או משהו כזה. (והרי לכם שיעור בחוק השלושה! הא!) ולבסוף תמי החליטה שהיא מספקת לעצמה שומן תינוקי נוסף שהיה בוודאי חמוד יותר אם הייתה צעירה בשלוש שנים, ולנגוס מהבית. אזעקה מנטלית נשמעה בראשה של נחמה. מי נוגס בבית האקולוגי-שומר איכות סביבה שלי?! מיד היא החליטה שזה בטח איזה איש רעב מאוגנדה ששמע על הניסוי שלה באורח פלא- בוודאי שאמן שחש את קץ הסבל מתקרב- ויצאה עם צלחת עמוסה בברוקולי מאודה ובריא הרבה יותר מעוגות אליו. לצערה הם היו ילדים מן הכפר שלא שמעו להורים שלהם שלא להטריד מכשפות. "ילדים נחמדים- במקום לאכול סוכרים ופחמימות שיועצת התזונה שלכם חושבת שלא טובים להתפתחות שלכם, למה שלא תאכלו צלחת ברוקלי מאודה מלאה בוויטמינים וברזל בריא?" עמי חרץ את לשונו והמשיך לאכול את הבית. נחמה לקחה נשימה ארוכה ונרגעה, היא חזרה הבייתה- בוודאי יש דבר נוסף שהם יאכלו מעבר לניסוי שלה. מה קרה בסוף? האם עמי ותמי אכלו את האוכל הבריא? האם בסיפור הזה המכשפה סיימה בתנור? את זה נשאיר לפעם הבאה..
