סיפור לא פשוט !
אני לא מאמין שאני מספר את זה אבל אני חייב שתעזרו לי. יש לי חבר ממש טוב שנקטעו לו 2 הרגליים (ממתחת לברך ומטה) כתוצאה מתאונת אימונים שהייתה לפני כחודש בגולני שבה נפצעו 21 חיילים (בוודאי שמעתם על כך). טיל R.P.G נורה ממטול בתוך חדר מידיו של המפקד חסר האחריות שהשתמש בנשק חי. חברי קיבל את הטיל ישירות לרגליו. אני והוא היינו חברים ממש קרובים כשהיינו קטנים למרות שלא למדנו לעולם באותה כיתה. ותמיד נהגנו לבלות יחד. נסענו פעם הוא עם המשפחה שלי ופעם אני עם המשפחה שלו. שיחקנו כדורסל באותה קבוצה, היינו מדברים המון על החיים על מכבי ת"א ועל כל מה שרק אפשר. היינו חברים שכל אחד יכול רק לחלום שיהיה כזה חבר. הוא התגייס שבוע לפניי ועם הזמן כבר דיברנו פחות מהרבה סיבות שרובם תלויות בשירות הצבאי. אך שמרנו על קשר מינימלי אבל הקשר לא נותק. כששמעתי על המקרה כמובן שהייתי בשוק ולא ידעתי איך לאכול את זה. הייתי אצלו יומיים לאחר המקרה ובמקום שנחזק אותו הוא חיזק אותנו שיהיה בסדר ושהוא יודע מה מחכה לו, השיקום והחיים הלא נוחים. שלשום הייתי אצלו שוב אבל הוא פשוט נראה לי במצב רוח קשה. רואים עליו שהוא ממש נבוך כשיש אצלו אנשים. שלא נעים לו או שמרחמים עליו, וזה לא ככה. לי אישית נורא קשה כי ברגילה האחרונה שלו הוא ביקש ממני לבוא לשחק איתו פעמיים כדורסל וסירבתי מסיבות שונות שבגללם לא יכולתי לבוא. אני פשוט לא יכול לחשוב שלא עשינו את מה שהוא הכי אהב ולא זכיתי לשחק איתו כדורסל בפעם האחרונה. אני שחקן בליגה ו 3 ימים אחרי המקרה היה לי משחק שהיינו צריכים לנצח והראש שלי לא היה במשחק ועיקר הטענות הופנו אליי שלא תרמתי למשחק. רק רציתי שתדעו שקשה לי להתמודד עם זה ואני אשמח לעצות מבעלי נסיון. אשרי האיש שזוכה להתברך בכזה חבר !!!
אני לא מאמין שאני מספר את זה אבל אני חייב שתעזרו לי. יש לי חבר ממש טוב שנקטעו לו 2 הרגליים (ממתחת לברך ומטה) כתוצאה מתאונת אימונים שהייתה לפני כחודש בגולני שבה נפצעו 21 חיילים (בוודאי שמעתם על כך). טיל R.P.G נורה ממטול בתוך חדר מידיו של המפקד חסר האחריות שהשתמש בנשק חי. חברי קיבל את הטיל ישירות לרגליו. אני והוא היינו חברים ממש קרובים כשהיינו קטנים למרות שלא למדנו לעולם באותה כיתה. ותמיד נהגנו לבלות יחד. נסענו פעם הוא עם המשפחה שלי ופעם אני עם המשפחה שלו. שיחקנו כדורסל באותה קבוצה, היינו מדברים המון על החיים על מכבי ת"א ועל כל מה שרק אפשר. היינו חברים שכל אחד יכול רק לחלום שיהיה כזה חבר. הוא התגייס שבוע לפניי ועם הזמן כבר דיברנו פחות מהרבה סיבות שרובם תלויות בשירות הצבאי. אך שמרנו על קשר מינימלי אבל הקשר לא נותק. כששמעתי על המקרה כמובן שהייתי בשוק ולא ידעתי איך לאכול את זה. הייתי אצלו יומיים לאחר המקרה ובמקום שנחזק אותו הוא חיזק אותנו שיהיה בסדר ושהוא יודע מה מחכה לו, השיקום והחיים הלא נוחים. שלשום הייתי אצלו שוב אבל הוא פשוט נראה לי במצב רוח קשה. רואים עליו שהוא ממש נבוך כשיש אצלו אנשים. שלא נעים לו או שמרחמים עליו, וזה לא ככה. לי אישית נורא קשה כי ברגילה האחרונה שלו הוא ביקש ממני לבוא לשחק איתו פעמיים כדורסל וסירבתי מסיבות שונות שבגללם לא יכולתי לבוא. אני פשוט לא יכול לחשוב שלא עשינו את מה שהוא הכי אהב ולא זכיתי לשחק איתו כדורסל בפעם האחרונה. אני שחקן בליגה ו 3 ימים אחרי המקרה היה לי משחק שהיינו צריכים לנצח והראש שלי לא היה במשחק ועיקר הטענות הופנו אליי שלא תרמתי למשחק. רק רציתי שתדעו שקשה לי להתמודד עם זה ואני אשמח לעצות מבעלי נסיון. אשרי האיש שזוכה להתברך בכזה חבר !!!