סיפור ככלי טיפולי
אין ספק שבמאמרי הפורום שלנו יש סיפורים מדהימים, ואני מציעה לכם לעבור מדי פעם על הסיפורים כדי להזכר בהם ולהנות מהם שוב. אחד הסיפורים האלה הוא הסיפור "מסכה" בקטגוריה פורים/מסכות/תחפושות שהגבירה העלתה לפורום (דרך אגב, הגבירה, מי חיבר הסיפור המקסים הזה?). ה"מסכה" הוא מהסוג הסיפורים, שעשויים לפלס את דרכם אל ליבם של מאזינים מכל הגילים. סיפרנו אותו בספרייה לילדי כתה ג' ומאד נהנו, והיום התלבטתי אם לספר אותו לילדי כתה א', ואז נכנסה לספרייה המספרת הסיפורים ודיווחה לי שספרה אותו לילדי הגן בהצלחה רבה. כמה דקות לפני שהתכוונתי לספר את הסיפור, נכנסה לספרייה היועצת של חטיבת הביניים. בזמן שחכתה שיביאו לה ספר מן המדף, הצעתי לה לקרוא את הסיפור. כשאמרתי לה שאני מתכוונת לספר את הסיפור לילדי כתה א', היא השיבה לי שהיא מתכוונת לספר אותו לתלמיד בכתה ח', כי הסיפור תואם בדיוק לבעייה שעליה דנו עשר דקות לפני. היא הוסיפה שהיא חושבת שכל היועצות צריכות להשתמש בסיפור הזה. אני, כמובן, הרגשתי מצויין שבחרתי בסיפור טוב גם לספר לילדים שמאד נהנו והיו מעורבים, וגם להפנות את תשומת לבה של היועצת על חומר שהנחתי שיכול להיות לה לעזר. ובהזדמנות זאת רוצה לשאול אותכם: מה דעתכם על סיפור ככלי טיפולי? האם מוסיף או גורע לערך של הסיפור? האם יצא לכם להשתמש בסיפורים ככלים טיפוליים? יש לכם דוגמאות? תודה מראש על תשובותיכם.
אין ספק שבמאמרי הפורום שלנו יש סיפורים מדהימים, ואני מציעה לכם לעבור מדי פעם על הסיפורים כדי להזכר בהם ולהנות מהם שוב. אחד הסיפורים האלה הוא הסיפור "מסכה" בקטגוריה פורים/מסכות/תחפושות שהגבירה העלתה לפורום (דרך אגב, הגבירה, מי חיבר הסיפור המקסים הזה?). ה"מסכה" הוא מהסוג הסיפורים, שעשויים לפלס את דרכם אל ליבם של מאזינים מכל הגילים. סיפרנו אותו בספרייה לילדי כתה ג' ומאד נהנו, והיום התלבטתי אם לספר אותו לילדי כתה א', ואז נכנסה לספרייה המספרת הסיפורים ודיווחה לי שספרה אותו לילדי הגן בהצלחה רבה. כמה דקות לפני שהתכוונתי לספר את הסיפור, נכנסה לספרייה היועצת של חטיבת הביניים. בזמן שחכתה שיביאו לה ספר מן המדף, הצעתי לה לקרוא את הסיפור. כשאמרתי לה שאני מתכוונת לספר את הסיפור לילדי כתה א', היא השיבה לי שהיא מתכוונת לספר אותו לתלמיד בכתה ח', כי הסיפור תואם בדיוק לבעייה שעליה דנו עשר דקות לפני. היא הוסיפה שהיא חושבת שכל היועצות צריכות להשתמש בסיפור הזה. אני, כמובן, הרגשתי מצויין שבחרתי בסיפור טוב גם לספר לילדים שמאד נהנו והיו מעורבים, וגם להפנות את תשומת לבה של היועצת על חומר שהנחתי שיכול להיות לה לעזר. ובהזדמנות זאת רוצה לשאול אותכם: מה דעתכם על סיפור ככלי טיפולי? האם מוסיף או גורע לערך של הסיפור? האם יצא לכם להשתמש בסיפורים ככלים טיפוליים? יש לכם דוגמאות? תודה מראש על תשובותיכם.