סיפור חתולי

[פסיפלורה רוקדת סמבה]

סיפור חתולי ../images/Emo54.gif../images/Emo108.gif

בתי הגדולה, בעלה ושלושת ילדיהם גרים בקיבוץ בצפון רמת הגולן. לפני שנים חתני קיבל מבתי מתנה ליום הולדתו גורה פרסית לבנה. בנה של החתולה ההיא נמצא היום בביתם. גם הוא פרסי לבן יפהפה, אציל, שבטוח שהוא כלב בכלל. גם ברור לו בהחלט שכל הבית נמצא שם עבורו ולכבודו. החתול מצחיק לעתים עד דמעות, ממש. הוא מפונק מאד, וכדרך האצילים מימים ימימה מתנשא על העמך הפשוטים ששאר החתולים ובני הבית האנושיים כלולים בהם. כשהם עברו לקיבוץ - היתה לחתול תקופת הסתגלות קצרה וכעת הוא אציל קיבוצניק שמנהל את חייו על מי מנוחות לא רחוק מהבית. מכיוון שהוא בטוח שהוא כלב אין בו כל פחד מכלבים, גם לא מהסוג שיכול לטרוף אותו בשתי נגיסות. לכן הוא אינו בורח מהם ואם הוא לא בורח, הכלבים גם לא חושדים בו שהוא חתול. הוא נוהג לעתים קרובות לנוח במלונה של הכלבה. בקיצור דו-קיום מושלם. לא מזמן בתי ובעלה עוברים ליד חדר האוכל של הקיבוץ והנה הם רואים את החתול הלבן שלהם - מה הוא עושה כל כך רחוק מהבית? - וכשהתקרבו ראו שהוא במצב איום ונורא, פצוע כולו, נשוך... הם היו מזועזעים! לקחו אותו, טיפלו בו, נסעו אתו לוטרינר שנתן לו טיפול. חזרו אתו הביתה והמשיכו לטפל בו ופתאום... מי נכנס הביתה? החתול הלבן שלהם! מסתבר שהחתול ליד חדר האוכל היה חתול זר זהה לחלוטין במראה ובהתנהגות לחתול שלהם! והחתול שלהם בריא ושלם! כולם צחקו ושמחו שהחתול שלהם בסדר ולחתול החדש נתנו שם קופיקאט (=העתק חתול). זה היה אמור להיות החתול השלישי בבית. (החתול השני הוא ששון = סאסי, חתול ממוצא פשוט, מאד יפה ושובב גדול) אלא שמצבו של קופיקאט המשיך להיות רע מאד. נסעו אתו שוב לוטרינר והפעם האבחנה היתה שיש לו איידס של חתולים! כן, יש דבר כזה, מבהיל אבל לא מדבק לבני-אדם. בקיצור, סוף הסיפור לא היה טוב: נאלצו לתת לו זריקה ולהמית אותו

.

 

[פסיפלורה רוקדת סמבה]

האמא של החתול דנן ../images/Emo54.gif../images/Emo108.gif

הזכרתי שהחתול הנוכחי הוא בנה של גורת חתולים שחתני קיבל ליום הולדתו. ובכן, לפני שהם עברו לקיבוץ, כשבתי ומשפחתה עוד גרו ברמת אביב, החתולה האם ובנה עשו דברים שנראו מדהימים ממש: למשל - הם ענו לטלפון והדליקו את הטלביזיה! נשמע כמשהו מופרך לחלוטין? ובכן, פשוט כשהטלפון צלצל הם ניגשו אליו ושיחקו עם השפופרת עד שהיא ירדה מהתושבת;

מהצד השני מי שמצלצל שומע שמישהו כאילו 'עונה' (יש גם רעשים) ושותק. היו כלפי בתי ובעלה די הרבה טענות שנשמעו להם מאד מוזרות עד שהחתולים נתפסו על חם. ומה עם הטלביזיה?

השלט היה מונח על השולחן ובזמנו כיבו את הטלביזיה בלחיצה על כפתור אחד. בני הבית כיבו את הטלביזיה ויצאו מהחדר והחתול או החתולה פשוט מתיישב/ת או לוחץ/ת על אותו כפתור ומדליק אותה בחזרה. מי יודע - אולי היו תוכניות שהיו חביבות עליהם במיוחד? אגב, החתולה היפהפיה נעלמה יום אחד ומכיוון שהיו תאילנדים בסביבה, התיאוריה היתה שהיא באמת סיימה את חייה כארוחה...

 

[yaely2]

גם אני נזכרתי במקרה שקרה לי.../images/Emo178.gif

שלום כולם בהמון אהבה

הייתי בת 16 בערך והשתייכתי למין קבוצה קטנה של ארבעה. שלושה נערים ואני. יחד טילנו, יחד הלכנו "לצוד ברובה אוויר" יחד לבריכה ועוד. באחד הימים נשלח אחד הנערים לקיבוץ ודווקא על אותו נער אני רוצה לספר. התחלנו להתכתב, הכתיבה שלו היתה לאקונית - קצרה וחותכת - ואני השלמתי עם זה, עדיף לאקוני מלא כלום, מה גם שההתכתבות הייתה המשך של ידידות. באחד הימים סיפר לי במכתב

על התגייסות כל המשק לקטיף, ואני השבתי לו בקנטרנות, שוודאי זה כיף להתחכך בבנות הקיבוץ. מאז, בכל מכתב

היה קטע בו קינטרתי אותו על הבנות שסביבו והוא ניסה להסביר שזה לא זה. באחד המכתבים, כנראה כדי שאפסיק עם הנושא, כתב: "תפסיקי, אני חושב רק עליך" (דריניש דאיר). המכתב

כולו היה ארוך נחמד ונהניתי מהסיפורים ומהתיאורים שבו. מה שהפריע לי היו הסוגריים שלא הבנתי מה זה. חזרתי, קראתי וחזרתי ולא הבנתי. החלטתי שזה לא ניתן לפיענוח והתעלמתי מיזה מה גם שזה לא הפריע להבנת המכתב כולו. היה לי מנהג לשתף את אימי בכל נושא, וכך באחת השבתות כשהיא נחה במיטה באתי עם המכתב לקרוא לה ולהנות יחד. לאט לאט הקראתי לה אותו, היו שם קטעים יפים ומחמיאים. התמונה ממש מול עיניי איך אמי בלבוש לבן נחה במיטה ואני קוראת, לאט... לאט ... בהטעמה. הגעתי לסוגריים, ובשטף אני קוראת גם את תוכנם. ואימי אומרת מה? מה? "מה הוא כתב? ראיתי את הצבע אוזל מפניה והגוף עבר לחצי שכיבה חצי ישיבה. ברגע זה התפענחו גם לי המילים: הרי זה ביידיש "אל תבלבלי לי את הב..

" ובין שניה עברתי מהשמחה של ההקראה, לאכזבה מן המכתב, כל כך כעסתי על הכותב

במכתבי הבא אליו כלל לא הזכרתי את המקרה.

 

[sitvaniyot]

אפרופו חתולים../images/Emo108.gif

לפני המון שנים כשהייתי צעירה ויפה, למדתי בניו יורק. אחי למד אז בבוסטון. נסעתי לבקרו, והתברר שפרט להיותו סטודנט הוא גם התברגן והפך לבעליו של חתול. אבל מה לעשות שהחתול הזה פיתח רגשי שנאה עזים אלי מרגע שכף רגלי דרכה בדירת הסטודנטים של האח. רציתי להתיישב על כסא, החתול הקדים אותי ותפס את המקום. עברתי לספה, ושוב קפץ והשתרע עליה לפני. והגדיל לעשות השונרא הזה כשרצינו לאכול ארוחת ערב.. הוא פשוט קפץ והתמקם על הצלחת שלי. להראותכם שתיאלנדים לא אוכלים חתולים. החתולים מתנדבים להאכל. צ'או.

 

[yaely2]

../images/Emo51.gifלפסיפלורה ../images/Emo51.gifלסתווניות

ממש יפים הסיפורים וכתובים בטוב טעם. כולם

 

[yaely2]

שבת שלום, מצטרפת בעוד סיפור

סיפור עם חומר למחשבה ואשמח אם תהיו מוכנים להגיב. בעיר -מדינה היה מלך טוב ונדיב. הנתינים ידעו להעריכו וברכו יום יום את האל על המלך המתחשב והנפלא. באותו מקום היו בארות מים מהם שתה העם. כל הבארות ניזונו מנחל אחד ורק בארות המלך וארמונו קיבלו את מימם ממקור אחר. יום אחד הזדהם נחל העם ונזדהמו כל בארות הממלכה בזיהום נוראי. מי ששתה מהמים שלהם השתגע, איבד כל קשר עם המציאות. בתחילה זה עורר צחוק. פלוני פשט בגדיו לאור היום, אלמוני עשה צרכיו לפני כולם, שלישי החל לצעוק שיסלקו את הבאר

אך לאט לאט וככל שרבו השותים גדלה הבעיה והתעצמה. לאחר יומיים שלושה הבין המלך מה קרה. יש לו עם משוגע. העם המטורף הזה התגודד סביב ארמונו וצעק "נערוף את ראש המלך המשוגע" ועוד מילים מקפיאות דם אדם. המלך לא ידע מה לעשות. נצור בארמונו, המזון הולך ואוזל פרט למים בבארות שלו אין כלום. ו... המלך פתח שער צדדי בחומת הארמון יצא דרכו, ניגש לבאר המזוהמת הקרובה ו.. שתה

 

[אנפה2]

שבת שלום ומבורך../images/Emo42.gif../images/Emo42.gif

לכל חברי הפורום. ולמספרי הספורים, כן ירבו. אני הולכת לספר עכשיו את חויותי מהטיול בברלין, כפי שהבטחתי. הטיול היה מוצלח ביותר, מכל הבחינות, המדריכה הייתה מצויינת, הקבוצה הייתה טובה ביותר, והמלון.... , מיקום נוחיות מזוג אויר, ארוחות היו מעל למצופה. הטיסה היתה טובה, וכשהגענו לברלין חיכה לנו אוטובוס תיירים , ממוזג. המדרכה אמרה שמיד נצא לראות את ברלין(הגענו ב-11 בבוקר). וכך האוטובוס לקח אותנו לטיול מקיף מסביב לברלין תוך כדי שהמדריכה מציינת את הנקודות החשובות בדרך, ומבטיחה שנבקר בהן. למחורת ביקרנו ברייכסטאג שזה בניין העיריה, שער ברנדנבורד, מעבר צ'ק פוינט צ'רלי(שזה היה המעבר מגרמניה המזרחית למערבית), במקום בו נערכו שריפת הספרים (ליל הבדולח), באנדרטת השואה החדשה (שלגבי יופיה הדעות חלוקות), במרתפי הגסטפו. אני רואה עכשיו שאני כותבת, ומשתפת אתכם בדברים קשים. כי באמת הטיול לברלין ליהודים שהם דור של ניצולי שואה הטיול קשה בחלקו מבחינה רגשית. אני יצאתי בוכה מהמוזאון היהודי ומהאולם בה נערכה ועידת "ונזה". היו לי קטעים מאוד קשים , גם לראות את האנדרטות של הצעירים שניסו להימלט מהצד המזרחי לצד המערבי, זה קשה , מה הם רצו בסך הכל קצת חופש, ואז הם נורו כמו כלבים. בקיצור בערב הלכנו למועדון לילה , והרמה לא היתה משהו. ומה שמדהים שאין להם מיזוג ,בכל החנויות וגם לא במועדון לילה, פשוט ישבנו בסאונה, אבל מחירים הם יודעים לקחת יופי. כל בקבוק מים קטן או קולה עולה שם 3.50 יורו. בימי ראשון הכל הכל סגור, חוץ מבתי קפה ומסעדות, יש להם שוק פשפשים מאוד נחמד, ושם הצלחתי לקנות אנפה ועגור וחסידה מזכוכית או מקריסטל,יש לי אוסף כזה בבית. היינו בדרזדן שזו גם עיר מאוד יפה, אבל היה שם כל כך חם , ונתנו לנו להסתובב שם 4 שעות. היו שם 36 מעלות ולחות כמו פה. אז חיפשנו קניון גדול שלמרבה הפלא היה ממוזג , והסתובבנו שם. הכל מאוד יקר ולא כל כך בהתאם לאופנה שלנו, כך שאני קניות לא עשיתי. היה מרגש לבקר באזור המגורים של אמא שלי בילדותה, המקום לא ניתן להכרה, גרים שם מלא תורכים וכולם הולכים עם סמרטוטים על הראש.מוסלמים דתיים). המדריכה אמרה שאנחנו קבוצה יוצאת דופן באיכות שלה ובהתנהגות שלה (התכוונה לטובה), ואז היא סיפרה שבאחד הטיולים היא אמרה ברמקול לאנשים,: "תקשיבו חברים" אמרה מה שאמרה, וכאשר ירדו מהאוטובוס ניגשה אליה מישהי מהקבוצה, ואמרה לה הכל טוב ויפה אבל אל תגידי לנו חברים כי אני לא חברה שלך, כמה מעליב ולא במקום להגיד דבר כזה. בערבים היינו הולכים עם חברים חדשים מהקבוצה לאכול ארוחת ערב במסעדות טובות, פעם סינית פעם איטלקי, ערב אחד הלכנו למרכז "סוני" שזה מקום מקסים וישבנו שם ושתינו בירה , קפה, ועוגות. בקיצור היה כייף גדול ולטיול מאורגן יש את האיכויות שלו, וכל אחד כטוב בעיניו יבחר. וזה סיפרתי בקיצור, על מנת לא להלאות אתכם.

 

[אנפה2]

מעלי רשמים מהטיול בברלין.

 

[erika6]

פסיפלורה בוקר טוב איזה יופי../images/Emo108.gif

כידוע לכולם שאני אוהבת בעלי חיים, תאמינו לי יש מה ללמוד מהם. למשל החתול שלי ,כשהוא מעורר בבוקר מה הוא עושה? הולך לאכול. הוא יודע שארוחת בוקר חשובה מאוד. ועוד כאלה התנהגויות. פסיפלורה כתבת נהדר ותמשיכי לכתוב לנו. אני יודעת שלכתוב מצריך זמן וגם מאמץ, אבל סה"כ לשתף את אחרים בספורי חיים ולא חשוב באיזה תחום.

 

[פסיפלורה רוקדת סמבה]

../images/Emo140.gif אריקה, את כזאת חמודה! תודה

על העידוד! כתבתי בכלל רק בגלל השיחה שהיתה לנו בדרך. למרבה הפלא אני גם נהנית מעצם הכתיבה. להתראות!

 

[erika6]

פסיפלורה את רואה זה באמת../images/Emo108.gif

כיף לכתוב ולשתף גם את האחרים בחוויות, לפעמים נעימות ולפעמים לא. כאן המקום לכתוב את הכל הטוב והרע כי בחיים האמיתיים לא הכל טוב.

 

[boaz31]

אנפה2 הייתי בגרמניה של 1980

לא זוכר אם ניתן היה לבקר בברלין ואכן לא בקרתי שם אני מבין שהיה לך מעניין וטעים ו...חם כנראה שהם עדיין לא קלטו שהעולם מתחמם ויש צורך במזגנים תודה על רשמייך

 

[אנפה2]

בועז, במלון שאני הייתי

היה מזוג אויר, פשוט לא הסכמתי להזמין מלון בלי מזגן, גם האוטובוס היה ממוזג, אבל החנויות בתי הקפה, מוזאונים לא ממוזגים, היינו במוזאון פרגמון, שיש שם אוצרות רבים שהועברו מתורכיה, מיון, הדברים שם מדהימים פסלים של נפטון ועוד בני אלפי שנים,כל כך מעניין אך בגלל החום , לא יכולתי להתעכב שם כמה שרציתי , וההפסד כולו שלי.

 

[erika6]

אנפה מסתבר שבכל הארצות../images/Emo108.gif

הקומונסטיות אותה הצרה לאט לאט יתקינו מזגנים העלות כנראה גבוהה והם לא יכולים לעשות זאת.

 

[הלינקה]

מסקנה... לברלין נוסעים בסתיו../images/Emo9.gif

 

[אנפה2]

לברלין נוסעים כשיש חופש../images/Emo6.gif../images/Emo3.gif

מהעבודה, וכאשר מתאפשר. שמעתי שבסתיו יורדים גשמים עזים וקר שם מאוד.