סיפור חיי
כבר כתבתי כאן מספר פעמים אני יתחיל לשם שינוי מ.....הסוף
כיום אני סוג של אתאיסט,למדתי בישיבה שחורה מספר שנים הגעתי לישבה גדולה אבל תמיד היה לי בראש שאני כאן איפה שאני בגלל ההורים שלי
כדי שתבינו מה אני אומר אבא שלי אף פעם לא היה האדם הנחמד תמיד הייתה אלימות פיזית ומילולית בבית תמיד פחדתי ממנו
כל כולו היה כעס ומלחמה בשם האל,זה במישור הרוחני וגם במישור האישי הוא היה חתיכת חלאה אין לי רצון לפתוח כאן מה קרה בבית
עד גיל 18 וחצי בערך סבלתי את זה כי הבנתי שאין לי לאן ללכת ההייתי בחשאי יוצא עם בנות שותה מחלל שבת בחדר
מוצא"ש אחד הוא לקח אותי לשיחה והסביר לי שנמאס לו מההדרדרות שלי ומכאן והלאה עד גיל 20 אין מחשב ,פלאפון מוזיקה ,חברים, רק ישיבהאני כהרגלי שתקתי מתוך פחד......זה היה הלילה האחרון שלי בבית מאז עברו 4 חודשיים התגלגלתי ממקום למקום ישנתי באוהל בכנרת בחופיים אחרים הייתי תקופה אצל סבתא שלי וכל מיני דברים כאלו לפני חודש התגייסתי לקרבי
לא באתי לבכות על הכתף הוורטואלית שלכם כאן בפורום באתי להגיד לכם שכמה שקשה לשרוד ככה בלי שום משענת חוץ מהאומץ ,אני נהנה מכל רגע אני חופשי לדעותי,למעשים שלי מה שאני כ-ן בא להגידזה שכל מי שמפחד לעשות את הצעד....תעצום עניים ותעשה אותו זה קשה ,אבל שווה את זה לאלו מבנינו שלא יכולים כאלו שתקועים עמוק מכל בחינה שלי אני מבין אותכם תיהיו בקשר אם מישהו רוצה פרטים או משהו כזה בשמחה אני כאן תפנו אליי בפרטי או למייל [email protected]
המון המון בהצלחה ותיהיו חזקים (-:
כבר כתבתי כאן מספר פעמים אני יתחיל לשם שינוי מ.....הסוף
כיום אני סוג של אתאיסט,למדתי בישיבה שחורה מספר שנים הגעתי לישבה גדולה אבל תמיד היה לי בראש שאני כאן איפה שאני בגלל ההורים שלי
כדי שתבינו מה אני אומר אבא שלי אף פעם לא היה האדם הנחמד תמיד הייתה אלימות פיזית ומילולית בבית תמיד פחדתי ממנו
כל כולו היה כעס ומלחמה בשם האל,זה במישור הרוחני וגם במישור האישי הוא היה חתיכת חלאה אין לי רצון לפתוח כאן מה קרה בבית
עד גיל 18 וחצי בערך סבלתי את זה כי הבנתי שאין לי לאן ללכת ההייתי בחשאי יוצא עם בנות שותה מחלל שבת בחדר
מוצא"ש אחד הוא לקח אותי לשיחה והסביר לי שנמאס לו מההדרדרות שלי ומכאן והלאה עד גיל 20 אין מחשב ,פלאפון מוזיקה ,חברים, רק ישיבהאני כהרגלי שתקתי מתוך פחד......זה היה הלילה האחרון שלי בבית מאז עברו 4 חודשיים התגלגלתי ממקום למקום ישנתי באוהל בכנרת בחופיים אחרים הייתי תקופה אצל סבתא שלי וכל מיני דברים כאלו לפני חודש התגייסתי לקרבי
לא באתי לבכות על הכתף הוורטואלית שלכם כאן בפורום באתי להגיד לכם שכמה שקשה לשרוד ככה בלי שום משענת חוץ מהאומץ ,אני נהנה מכל רגע אני חופשי לדעותי,למעשים שלי מה שאני כ-ן בא להגידזה שכל מי שמפחד לעשות את הצעד....תעצום עניים ותעשה אותו זה קשה ,אבל שווה את זה לאלו מבנינו שלא יכולים כאלו שתקועים עמוק מכל בחינה שלי אני מבין אותכם תיהיו בקשר אם מישהו רוצה פרטים או משהו כזה בשמחה אני כאן תפנו אליי בפרטי או למייל [email protected]
המון המון בהצלחה ותיהיו חזקים (-:
ובהצלחה בצבא אחי, כמה למניאק...?