ראשית ../images/Emo51.gif ובנסיון להשיב
על חלק מן השאלות. ראשית הסתכנתי בעיבוד של הסיפור, שכן לא רציתי לחשוף את המקור מן הסרט. אנסה להבהיר כמה נקודות, גם ביחס לשאלות הגבירה וכן לשאלת שחרזדה: 1. מוטיב השקט מבוסס בכך, שאין לו כל חלופה ואכן ההזדמנות היחידה בה הנערה פוצה את פיה הוא, כאשר היא לוחשת את דבר הנבואה. בשאר הזמן היא מדברת בפניה, עיניה וגופה, שהוא הופך מכנוע למרדני ככל שהיא מתבגרת. לא כ"כ רציתי ממש להכנס לפרטים, כי באגדות בד"כ לא נכנסים לפרטים מסוג זה. אכן המוסיקה משמשת לתקשורת בינה לבין פטרונה. בסרט, הצעיר מביא לה מעין חלופה מודרנית למוסיקה המסורתית, אבל לא היה ברור לי אם זה ממש מהותי, יתכן שכן. 2. בחיי היומיום הנערה אינה עושה דבר אמיתי. היא אפילו אינה דואגת למלאכות הבית, אלא רק מתבטלת כילדה, שהוא מספק את כל צרכיה. 3. לנערה מיומנות רבה בשימוש בחץ וקשת, שהיא עושה בה את השימוש רק לצרכי הגנתה. ברור כי הוא לימד אותה- גם אם זה מרומז. 4. צדקת לגבי הדמות שעל המטרה, שהיא אכן יותר אל או חצי אל מאשר ההגדרה שנתתי. 5.בסוף הסיפור החץ אכן ננעץ בקרקעית הסירה בין רגליה, אך היא אינה נפגעת ממנו פיזית, אלא ברור כי יש כאן חדירה סימבולית לעיני הצעיר. אין ספק כי יש כאן חריגה מן הדפוס הארכיטיפי של האגדה, אך יתכן כי בהקשר המזרחי- החץ, שנעלם בשמים הופך לאמצעי אלוהי ע"י אקט הויתור הנכון של הצייד הזקן וההפריה נעשית ע"י הכח האלוהי, שהחץ קיבל בתמורה. בסרט היא לוקחת את הצעיר בזרועותיה ומקבלת אותו בכך כמחליף. 6.כליון הבית המשותף שלהם מראה בעיני על ההטמרה, שעבר הקשר ועל ניתוקו בעולם הקונקרטי.
