כמו שכבר נאמר ע"י
דוד וגם על ידי, שילוב של אמנויות יפניות עם יפניות זה דבר קל יחסית, אין סתירה מהותית בין ג'ודו לאייקידו או אפילו קראטה. ודבריך מכוונים לשם. אני גם לא רואה בעיה עקרונית לשלב טאי צ'י צ'ואן ובה-גווא, לדעתי אמנויות אלו שלובות זו בזו. אהיה קצת בוטה בדוגמא הבאה, למידה במקביל של אמנויות כמו טאי צ'י צ'ואן וקראטה שוטוקאן, הינה בחירה רעה מאוד לפחות מנקודת המבט הטאי-צ'יית. זה יכול להועיל לשוטוקאן אבל להזיק לטאי צ'י. אם אדם בןחר להתמחות בשוטוקאן, ולומד קצת טאי צ'י בכדי לעבוד פנימי יותר, "רך" יותר, זורם יותר - סבבה. אבל זה ממש לא נקרא לשלב שתי אמנויות, זה נקרא להעשיר את האמנות שלי. עדי
דוד וגם על ידי, שילוב של אמנויות יפניות עם יפניות זה דבר קל יחסית, אין סתירה מהותית בין ג'ודו לאייקידו או אפילו קראטה. ודבריך מכוונים לשם. אני גם לא רואה בעיה עקרונית לשלב טאי צ'י צ'ואן ובה-גווא, לדעתי אמנויות אלו שלובות זו בזו. אהיה קצת בוטה בדוגמא הבאה, למידה במקביל של אמנויות כמו טאי צ'י צ'ואן וקראטה שוטוקאן, הינה בחירה רעה מאוד לפחות מנקודת המבט הטאי-צ'יית. זה יכול להועיל לשוטוקאן אבל להזיק לטאי צ'י. אם אדם בןחר להתמחות בשוטוקאן, ולומד קצת טאי צ'י בכדי לעבוד פנימי יותר, "רך" יותר, זורם יותר - סבבה. אבל זה ממש לא נקרא לשלב שתי אמנויות, זה נקרא להעשיר את האמנות שלי. עדי