סיפור, ובקשה
שבת שלום, וערב טוב כדי לקצר בהודעה הארוכה בלאו הכי, אתחיל ישירות בסיפור סבתי אישה מבוגרת, אלמנה שבריאותה רופפה, ניצולת שואה (יש שיגידו שהשימוש בתואר זה נהיה דמגוגי וזול, אולם במקרה הספיציפי הזה ההשפעות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח ניכרות, ובעלות השפעה מכרעת על הסיפור). אמי היא בת זקוניה, ולה אח גדול, המבוגר ממנה ב11 שנה, והוא גיבורו הטראגי של הסיפור. את פרטיו המדוייקים של הסיפור כנראה לא נדע לעולם, גם עקב הצער הגדול והאופי המסוגר של הנוגעים בפרשה, וגם מפני שסבי, שכנראה היה הגורם המכריע באופן שבו התגלגלו העניינים נפטר לפני מספר שונים, אולם בסופו של עניין דודי התנתק, בתהליך שערך מספר שנים עד למצב של נתק מוחלט, ממשפחתי, מסרב לכל ניסיון לתקשר עימו, בורח ממדינה למדינה רק כדי להמנע מקשר עימנו, ונעלם לאחר כל ניסיון לאתרו. הנתק הוא מוחלט וטוטאלי, וכרגע אין מידע לגבי מקום הימצאו אף לאחר שבוצע תחקיר ע"י בלש פרטי את הסיבה המדוייקת לניתוק הטוטאלי, כפי שכבר נכתב, לא ניתן לאבחן בבירור, אולם מתחקיר שביצעתי בעצמי עולה כי הרקע לסכסוך הוא כספי, ונגע בעיקר לסבי, וסבתי טוענת משך שנים שאין לה מושג מדוע בחר דודי להעניש אותה, שמעולם לא היתה שום צד בשום עניין כספי או אחר, וליבי נוטה להאמין לה הסיבה שבחרתי לפנות לעזרה, היא מצבה הקשה של סבתי היא אישה מבוגרת וחולה, וסיפור זה גורם לה צער רב מאוד, במידה שרק מי שהתנסה בצער של איבוד בן יוכל לתאר קשה מאוד לתאר במילים את מצבה הנפשי, ולכן רק אתארו כקשה מאוד, אישה מבוגרת שבנה הבכור מתכחש לה מכל וכל, שמנסה למצוא בעצמה ובסביבה את האשמה למצב, חוששת חשש גדול לגורלו עקב ניתוקו המוחלט, ואקווה שלא אגזים שאומר שחייה נסובים סביב הטרגדיה הכה גדולה, בעינייה. זהו הסיפור בקליפת אגוז, כולי תקווה שהבעיה עברה במלוא חומרתה וכאבה וכעת לפנייתי אליכם מבחינתי, אבדה התקווה כל ניסיון לאתרו עלה בתוהו, ובשיחה שערכתי עימו לפני מספר שנים, כשעוד הצלחנו לאתרו, סירב לחשוף כל מידע בנוגע לפרשה והתנגד בתוקף לשתף פעולה... כל עצה, רעיון או פתרון יתקבל בברכה שלא יודעת גבולות, בתודה רבה מראש
שבת שלום, וערב טוב כדי לקצר בהודעה הארוכה בלאו הכי, אתחיל ישירות בסיפור סבתי אישה מבוגרת, אלמנה שבריאותה רופפה, ניצולת שואה (יש שיגידו שהשימוש בתואר זה נהיה דמגוגי וזול, אולם במקרה הספיציפי הזה ההשפעות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח ניכרות, ובעלות השפעה מכרעת על הסיפור). אמי היא בת זקוניה, ולה אח גדול, המבוגר ממנה ב11 שנה, והוא גיבורו הטראגי של הסיפור. את פרטיו המדוייקים של הסיפור כנראה לא נדע לעולם, גם עקב הצער הגדול והאופי המסוגר של הנוגעים בפרשה, וגם מפני שסבי, שכנראה היה הגורם המכריע באופן שבו התגלגלו העניינים נפטר לפני מספר שונים, אולם בסופו של עניין דודי התנתק, בתהליך שערך מספר שנים עד למצב של נתק מוחלט, ממשפחתי, מסרב לכל ניסיון לתקשר עימו, בורח ממדינה למדינה רק כדי להמנע מקשר עימנו, ונעלם לאחר כל ניסיון לאתרו. הנתק הוא מוחלט וטוטאלי, וכרגע אין מידע לגבי מקום הימצאו אף לאחר שבוצע תחקיר ע"י בלש פרטי את הסיבה המדוייקת לניתוק הטוטאלי, כפי שכבר נכתב, לא ניתן לאבחן בבירור, אולם מתחקיר שביצעתי בעצמי עולה כי הרקע לסכסוך הוא כספי, ונגע בעיקר לסבי, וסבתי טוענת משך שנים שאין לה מושג מדוע בחר דודי להעניש אותה, שמעולם לא היתה שום צד בשום עניין כספי או אחר, וליבי נוטה להאמין לה הסיבה שבחרתי לפנות לעזרה, היא מצבה הקשה של סבתי היא אישה מבוגרת וחולה, וסיפור זה גורם לה צער רב מאוד, במידה שרק מי שהתנסה בצער של איבוד בן יוכל לתאר קשה מאוד לתאר במילים את מצבה הנפשי, ולכן רק אתארו כקשה מאוד, אישה מבוגרת שבנה הבכור מתכחש לה מכל וכל, שמנסה למצוא בעצמה ובסביבה את האשמה למצב, חוששת חשש גדול לגורלו עקב ניתוקו המוחלט, ואקווה שלא אגזים שאומר שחייה נסובים סביב הטרגדיה הכה גדולה, בעינייה. זהו הסיפור בקליפת אגוז, כולי תקווה שהבעיה עברה במלוא חומרתה וכאבה וכעת לפנייתי אליכם מבחינתי, אבדה התקווה כל ניסיון לאתרו עלה בתוהו, ובשיחה שערכתי עימו לפני מספר שנים, כשעוד הצלחנו לאתרו, סירב לחשוף כל מידע בנוגע לפרשה והתנגד בתוקף לשתף פעולה... כל עצה, רעיון או פתרון יתקבל בברכה שלא יודעת גבולות, בתודה רבה מראש