סיפור התמודדות

מאיו

New member
סיפור התמודדות

בתקופה האחרונה הבן שלי מתלונן על ארוחות הערב. לא שמשהו השתנה, התפריט בד"כ קבוע ותמיד אני מכינה גם משהו שהוא אוהב, ובכל זאת הוא אומר: אני לא מוצא מה לאכול. אין לי מה לאכול. אני רוצה משהו אחר.... אני לא מוכנה לקום ולהכין משהו אחר מפני שאני לא רוצה שזה יהפוך להרגל. חמותי כן כזו וכל זמן הארוחה היא מתרוצצת ומכינה עוד ועוד משהו אם מישהו מבקש. אני לא מוכנה להיות כך. אתמול היה השיא מאחר ואני בתקופה רגישה. הוא התחיל שוב להתלונן ולבכות שאין לו מה לאכול. ואני.... התחלתי לבכות יחד איתו. נפגעתי בטון של פולניה: כל מה שאני יעשה לא יהיה לו טוב, מה אני יעשה??? אחרי דקה התעשתתי, ניגשתי להביא טישו לשנינו וניגבתי לו את הדמעות. הבאתי עיפרון ודף וערכנו רשימה של מאכלים שהוא 'מוכן' לאכול בארוחת הערב. אחרי כמה דקות נוצרה רשימה של שבעה פריטים. תליתי את הרשימה על המקרר ומשם אקח כל ערב רעיונות לארוחה. היתרון בשיטה שהוא בחר את האופציות כך שאני מקווה שלא יהיו יותר האשמות. תודה על ההאזנה מאי
 
../images/Emo39.gif../images/Emo41.gifתודה על השיתוף../images/Emo13.gif

מזמן רציתי להציע לפתוח שירשורים של רעיונות טובים שהוכיחו את עצמם במציאות.
 
למעלה