סיפור דמיוני - מידי...

ריקי זו אני

Well-known member
כאשר מדברים על מחלוקות, ובעיקר אחרי שסבא 'דחף' אותי להיזכר בימים עברו, אני נזכרת באותו לילה שחיי התהפכו, קברו תחתם את שהיה לטובת משהו חדש, באותם ימים לא ידוע.
נערה בתחילת שנות העשרים המוקדמות לחייה, תמימה כמו שגר טלה, בעיקר לא יודעת.
מבלוק ברכבת שנבנה בחופזה בשנות ה-50 לטובת מפוני המעברות..., או נכון יותר להגדיר אותם כאחרונים ממפוני המעברות, ממש סלאח שבאתי של אפרים קישון האגדי..., עבור חסרי כל, בלוקים ורכבות שבאותם הימים השפה המדוברת בין הזקנים לצעירים, בין ההורים לילדיהם התנהלה במרוקאית, או נכון יותר מגרבית...
מנטליות כמו השפה המדוברת... כמו המעברה. שדה הגידול שלי. בית הספר היסודי בשכונה, בית הספר העל יסודי בשכונה..., מערכת חינוך של מפוני המעברות, או מערכת חינוך ב'...
ממלחמה על שאריות אורז, מלחמה על כל פרוסת לחם יבש... כשאמא החדירה בנו הבנות שמה שלא שלנו... לא שלנו, לא יכולה הייתי לגנוב מהחנות מכולת של העירקי... בקצה השכונה..., כמו כולן.
ובערב אחד...
כמו מסע בזמן..., בום בום טראח...
שעתיים נסיעה, שעתיים של הבטחות שהנה אני בטוחה... שאוכל ללדת את מה שיולד לנו כמלכה...
ואני? פתי... תמימה - מאמינה.
הרי הבחור הזה יכול היה להשליך אותי לגורלי... , להמשיך בחייו הטובים..., איש לא חייב אותו לקחת אחריות..., הכל בא ממנו, אז שיבטיח כלאחר יד?
באותו הלילה, אחרי שיצאתי מהאמבטיה, מים חמים כמה שאני רוצה, שמפו מריח לשיער, סבון מלטף לגוף... קרם גוף וקרם לפנים. וחלוק לבין מיוחד עבורי ו... נעלי בית נעימים לכפות הרגליים, אל החדר שלי, מיטה שלי... שטחון לרגליים שלי... ואני חחושבת עד בטוחה שאני בחלוםםם מתוק... מתוק.
ואז ישיבת חירום במטבח... שם כבר למדתי מילים עבריות חדשות... לגמרי...
שם למדתי שאני... שאני 'שוורצה'
למדתי שאני 'פקטה' (כהה בהונגרית)
למדתי שאני 'פקטה בונדי')... ולמדתי גם 'היא לא משלנו'...
אם היה לי את האומץ - הייתי בורחת. לא היה לאן...
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
כאשר מדברים על מחלוקות, ובעיקר אחרי שסבא 'דחף' אותי להיזכר בימים עברו, אני נזכרת באותו לילה שחיי התהפכו, קברו תחתם את שהיה לטובת משהו חדש, באותם ימים לא ידוע.
נערה בתחילת שנות העשרים המוקדמות לחייה, תמימה כמו שגר טלה, בעיקר לא יודעת.
מבלוק ברכבת שנבנה בחופזה בשנות ה-50 לטובת מפוני המעברות..., או נכון יותר להגדיר אותם כאחרונים ממפוני המעברות, ממש סלאח שבאתי של אפרים קישון האגדי..., עבור חסרי כל, בלוקים ורכבות שבאותם הימים השפה המדוברת בין הזקנים לצעירים, בין ההורים לילדיהם התנהלה במרוקאית, או נכון יותר מגרבית...
מנטליות כמו השפה המדוברת... כמו המעברה. שדה הגידול שלי. בית הספר היסודי בשכונה, בית הספר העל יסודי בשכונה..., מערכת חינוך של מפוני המעברות, או מערכת חינוך ב'...
ממלחמה על שאריות אורז, מלחמה על כל פרוסת לחם יבש... כשאמא החדירה בנו הבנות שמה שלא שלנו... לא שלנו, לא יכולה הייתי לגנוב מהחנות מכולת של העירקי... בקצה השכונה..., כמו כולן.
ובערב אחד...
כמו מסע בזמן..., בום בום טראח...
שעתיים נסיעה, שעתיים של הבטחות שהנה אני בטוחה... שאוכל ללדת את מה שיולד לנו כמלכה...
ואני? פתי... תמימה - מאמינה.
הרי הבחור הזה יכול היה להשליך אותי לגורלי... , להמשיך בחייו הטובים..., איש לא חייב אותו לקחת אחריות..., הכל בא ממנו, אז שיבטיח כלאחר יד?
באותו הלילה, אחרי שיצאתי מהאמבטיה, מים חמים כמה שאני רוצה, שמפו מריח לשיער, סבון מלטף לגוף... קרם גוף וקרם לפנים. וחלוק לבין מיוחד עבורי ו... נעלי בית נעימים לכפות הרגליים, אל החדר שלי, מיטה שלי... שטחון לרגליים שלי... ואני חחושבת עד בטוחה שאני בחלוםםם מתוק... מתוק.
ואז ישיבת חירום במטבח... שם כבר למדתי מילים עבריות חדשות... לגמרי...
שם למדתי שאני... שאני 'שוורצה'
למדתי שאני 'פקטה' (כהה בהונגרית)
למדתי שאני 'פקטה בונדי')... ולמדתי גם 'היא לא משלנו'...
אם היה לי את האומץ - הייתי בורחת. לא היה לאן...
מדהים הסאגה הזאת שהייתה לך..
למרות הקשיים הבלתי נתפסים ובכל זאת היגעת עד הלום.
את בלבוסטית בנפשך..
ההורים האשכנזים מורישים לילדים שלהם רכוש רב.
ההורים שלנו הורישו לנו כינים.
אבל אף פעם לא התלוננו, או כעסנו, ככה זה היה אצלנו.
והנה תראי אותך בלי עין הרע..
לא ירושה ולא בטיח, בנית את הכל רק עם זוג ידיים.
הצלחת בענק..
את מלכה. |כתר|
 

ריקי זו אני

Well-known member
מדהים הסאגה הזאת שהייתה לך..
למרות הקשיים הבלתי נתפסים ובכל זאת היגעת עד הלום.
את בלבוסטית בנפשך..
ההורים האשכנזים מורישים לילדים שלהם רכוש רב.
ההורים שלנו הורישו לנו כינים.
אבל אף פעם לא התלוננו, או כעסנו, ככה זה היה אצלנו.
והנה תראי אותך בלי עין הרע..
לא ירושה ולא בטיח, בנית את הכל רק עם זוג ידיים.
הצלחת בענק..
את מלכה. |כתר|
סבא הגזמת...
ככל שחלפו הימים, אני בחושים של נמר בכלוב, למדתי מי לי ומי צר לי..., אבל ובעיקר קרה משהו טבעי אבל גדול... חחחח
הפלה ירדה מהפרק, מבחינת הסביבה שלו שהיו באטרף של מציאת כלה ' משלנו'... של 'יאללה הפלה'... אנחנו צחקנו, הם לא!
בכל אופן בין הפלה ללידה, ההורים שלו מבינים שה"שוורצה' הזו שחדרה לחייהם נושאת בתוכה נכד/ה שלהם.
ככה באוטומט הכל התהפך... כשקרובת משפחה דברה על ה'פקטה בונדי' אמא שלו היתה באטרף... של צעקות 'היא הכלה שלי...'
מכל אלה ועוד למדתי שבני הדור ההוא, אימו של אישי ניצולת שואה ואביו בן העליה החמישית... פשוט לא הכרו... וניזונו משמעות וחצאי שמועות...
וכך יצא שחזרנו לחיות במרכז הארץ ומיד הריון שני וכו. הם רכשו לנו דירה ברמת גן... שלושה חודשים.
בהסכם הפרידה שלנו... הוסכם שהדירה עוברת להיות רשומה על שמי...עם כוכבית שאחרי היא תעבור לילדים שלנו... וכשהכסף התחיל לזרום... היה לי ביד נכס לא ממושכן ואני ניצלתי את המצב עד הקצה... ב"ה.
את דירת הורי רכשתי במחיר מלא, שם מתגורר אחי עד היום עם רעייתו הרוסיה...
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
סבא הגזמת...
ככל שחלפו הימים, אני בחושים של נמר בכלוב, למדתי מי לי ומי צר לי..., אבל ובעיקר קרה משהו טבעי אבל גדול... חחחח
הפלה ירדה מהפרק, מבחינת הסביבה שלו שהיו באטרף של מציאת כלה ' משלנו'... של 'יאללה הפלה'... אנחנו צחקנו, הם לא!
בכל אופן בין הפלה ללידה, ההורים שלו מבינים שה"שוורצה' הזו שחדרה לחייהם נושאת בתוכה נכד/ה שלהם.
ככה באוטומט הכל התהפך... כשקרובת משפחה דברה על ה'פקטה בונדי' אמא שלו היתה באטרף... של צעקות 'היא הכלה שלי...'
מכל אלה ועוד למדתי שבני הדור ההוא, אימו של אישי ניצולת שואה ואביו בן העליה החמישית... פשוט לא הכרו... וניזונו משמעות וחצאי שמועות...
וכך יצא שחזרנו לחיות במרכז הארץ ומיד הריון שני וכו. הם רכשו לנו דירה ברמת גן... שלושה חודשים.
בהסכם הפרידה שלנו... הוסכם שהדירה עוברת להיות רשומה על שמי...עם כוכבית שאחרי היא תעבור לילדים שלנו... וכשהכסף התחיל לזרום... היה לי ביד נכס לא ממושכן ואני ניצלתי את המצב עד הקצה... ב"ה.
את דירת הורי רכשתי במחיר מלא, שם מתגורר אחי עד היום עם רעייתו הרוסיה...
אם הייתי קוונטין טרנטינו...
הייתי עושה טרילוגיה של סרטים רק עליך.
זה בקלות יכול להיות 'שובר קופות'
ואני לא אומר את זה בצחוק, אני לגמרי רציני.
לפחות תנסי להעלות את קורות חייך על הכתב.
כדאי לפנות למוציא לאור.
 
למעלה