סיפור: "גולם של פרפר"

סיפור: "גולם של פרפר"

גולם של פרפר הסיפור "גולם של פרפר", שמחברו אינו ידוע, ומה אנו למדים ממנו: איש אחד מצא גולם של פרפר. יום אחד הוא ראה שנבקע פתח קטן, והפרפר נאבק להעביר בכוח את גופו דרך החור הקטן הזה. האיש עקב אחר התבקעות הגולם וחשב שלא מושגת יותר התקדמות. נראה לאיש שהפרפר עשה ככל יכולתו ואינו יכול להתקדם עוד. האיש החליט לעזור לפרפר להבקיע. הוא נטל סכין וחתך חלק שארית מהגולם. הפרפר יצא בקלות, אך עם גוף נפוח וכנפיים קטנות ומצומקות. האיש המשיך לצפות בפרפר וציפה שבכל רגע הכנפיים יתארכו, יתרחבו, ויוכלו לתמוך בגוף שיאבד תפיחותו בבוא העת. אף אחד מהדברים האלה לא קרה! בעצם, הפרפר המשיך כל חייו לנוע באיטיות עם גוף נפוח וכנפיים מצומקות. הפרפר לא יכול לעוף לעולם. האיש, בידידותיות שלו, ובחפזונו, לא הבין, שהגולם המגביל, והמאמץ הנדרש מהפרפר להבקיע דרך הפתח הצר, הם דרכו של האל לאלץ יציאת נוזל מגופו של הפרפר לתוך כנפיו, כך שיהיה מוכן לעוף כאשר ישיג את החופש ביציאה מתוך הגולם. מוסר ההשכל של הסיפור: לעתים מאבקים הם הדבר שאנו צריכים בחיינו. אם אלוהים היה מאפשר לנו חיים קלים ללא מכשולים, היינו הופכים נכים. לא היינו מחושלים וחזקים כפי שאנו היום. לא יכולנו לעוף ולהגשים חלומותינו. אז שיהיה לכם יום טוב.... ותאבקו מעט להגשמת חלומותיכם. בקשתי כוח... ואלוהים נתן לי קשיים שאתחזק. בקשתי חוכמה... ואלוהים נתן לי בעיות לפתור. בקשתי שגשוג... ואלוהים נתן לי מוח וכוח לעבוד. בקשתי אומץ... ואלוהים נתן לי מכשולים להתגבר עליהם. בקשתי אהבה... ואלוהים נתן לי אנשים בצרות שאעזור להם. בקשתי טובות... ואלוהים נתן לי הזדמנויות. לא קבלתי דבר שרציתי. אך קבלתי כל מה שאני צריך. חייה ללא פחד, התעמת עם כל המכשולים ותראה שאתה יכול להתגבר עליהם. יש לי את הסיפור במצגת שלא עולה בפורום. למי שמעונין יכול להעביר לו באימייל.
 
השאלה הנצחית היא מה את למדה

מהסיפור: גולם של פרפר? השאלה הנצחית: TO BE OR NOT TO BE ?
 
הסיפור לימד אותי...

שלכל דבר בטבע יש סיבה, ואסור לנו להתערב, אם לא נתבקשנו מפורשות.
 
הסיפור הזכיר לי איזה משפט שהיה

בספר "תעתועים", משהו בסגנון של: אין בעיה שאין בתוכה גם מתנה. אהבתי את הסיפור והמסר, ונהנתי לקרוא
 
פיטרינית תודה לך ../images/Emo140.gif

על שהזכרת לי משהו, שהוא מאוד משמעותי בשבילי...
 
קודם כל אני בן

יש מצבים בחיים שאנחנו צריכים לעבור דברים קשים כדי שנוכל להתחזק ולגדול מהם , ורק בעזרתם אנחנו בסופו של דבר לומדים לעוף... אם הכל היה קל לא היינו צריכים להתאמץ , ואם כל הזמן מישהו אחר היה פותח לי את הדלת אז הייתי תלוי בו , ולא מסוגל לעשות את זה בעצמי. יש שני דרכים לעזור אתה יכול לפתור את הבעיה בשביל מישהו אחר , אבל אז זה כמו הגולם או שאתה יכול לעזור לו לפתור את הבעיה בעצמו - ללמד אותו איך פותרים את הבעיה. לדוגמא - אבא שלי לומד להשתמש במחשב , ובכל בעיה קטנה קורא לי שאבוא לסדר. אז החלטתי להתחיל להראות לו איך פותרים את הבעיה ולתת לו לעשות את זה לבד. כך הוא למד להכיר איך לפתור דברים ולהתמודד איתם לבד , ולי יש יותר שקט..
אגב - השאלה הניצחית היא "למה?"
 
כנראה אתה כה יפה שחשבתי

שפיטרינית זו בת. מזכיר לי בדיחה: אשה אחת רצה אחרי אוטובוס שיוצא מהתחנה בצעקות: אוטובוס עיצרי, אוטובוס עיצרי... אומרים לה: גברת , אוטובוס זה זכר ולכן אומרים: אוטובוס עצור . האשה משיבה: אני מיהרתי ולא הספקתי להסתכל בין הגלגלים. לענינינו : יפה הסברת. ו"למה"- שאלה מאוד חשובה שמביעה סקרנות של ילד שהיא היסוד של החדשנות והיצירה.
 
למעלה