סיפור אישי

[יורםפ]

סיפור אישי

כבר בקורס טייס בטיסות הלילה בנגב ובערבה התנסיתי בתחושת טיסה בהטיה של עד 60 מעלות כשהמטוס טס ישר לגמרי. בהמשך בטיסות מעל הים או בלילה נתקלתי במקרים רבים בהם הייתי צריך להסתכל על המצפן (HSI) על מנת לפנות לכוון הנכון ובדרך הקצרה. עד לארוע זה שמעתי מאחרים על מצבי וורטיגו קשים, ועל טייסים שכנראה היו בוורטיגו בלילה וגם ביום ולא הצליחו לצאת מהמצב. (מעניין שאף אחד מהם לא החליט על נטישה) טיסות לילה בפריסה לשדה ליד אילת שנמצא היום ברשות המצרים . התרגיל מבלי לחשוף סודות הוא לחימה בקרב אויר לילי כנגד מספר יריבים בתאום עם בן זוג. המטוס F-15 חד מושבי. בטיסה מתרחשת בגובה שבין 6000´ ל-25,000 רגל, הלילה במערב סיני חשוך למדי, הטיסה היא טיסת מכשירים כמעט מלאה תוך הצצות לשמיים לחפש אורות של מבערים אחוריים (למי שרוצה/צריך להאיץ במהירות) ושימוש אינטנסיבי במכ"מ המטוס לחיפוש ונעילה על מטרות לצורך ירוט והפלה. בשלב מסוים אני מצליח לירט את אחד המטוסים המתמרן בערך בגובה 9000´ ב-4 G במעגל עם בן זוגי. בתמרון חריף אני נכנס אחריו לטווח 2 מייל בהפרש גובה של 4000 רגל מתחתיו. כאן אני מבחין שאני נחות המהירות ואני לא סוגר עליו, פתחתי מבער (זה רע כי רואים אותך) והתחלתי להאיץ מ-280 קשר (בערך 30 קשר לשניה) לאחר כמה שניות חשתי שמשהוא מוזר מתרחש. המטוס מרים את האף בחריפות לכוון האנך למעלה. החזרתי את המבט מהתצוגה העילית (שיש עליה סימני אופק ודי הרבה אינפורמציה אחרת) למכשירים (בול שמראה את המצב במרחב כולל כוון טיסה) וראיתי שהמטוס בנסיקה קלה בלבד, המהירות 480 קשר, סגרתי מבער, הוצאתי את הראש שוב החוצה לנסות ולראות בתצוגה העילית את "היריב" תוך הבנה שאני מרגיש שמצב הטיסה לא הגיוני ועוד שניה זה יסתדר............ שום דבר לא הסתדר. נעילת מכ"מ אבדה, תחושת ההתמצאות אמרה לי שעברתי את האנך ושאני טס הפוך , איבדתי את תחושת הכוון ואת איפה הלמעלה או למטה. המכשירים מראים (0.9 מאך) 500 קשר גובה 4000 רגל בצלילה של 30 מעלות (בערך 10-12 שניות הגעה לאדמה למי שיחשב) , די לחוץ מהנתונים האלה אני פועל בהחלטיות. בהתחשב שידעתי את כל מה שסיפרתי לכם קודם, עברתי למוד של טיסת מכשירים מלאה תוך הודעה לכולם שאני בוורטיגו. לא היתה בעיה מיוחדת לעצור את ההנמכה ולהתחיל טיפוס בטיסת מכשירים קפדנית, "הכחול למעלה והשחור למטה: על הבול מסדרים את התמונה, אך התחושה האמיתית וההפוכה שהלמעלה זה לרדת והצדדים הפוכים היא קיצונית וקשה למדי. השלב הבא הוא לתהות איך זה קרה ועוד יותר מזה מתי ואיך זה יעבור, כי ככה אני לא אצליח לנחות. התיצבתי בגובה 10000 רגל,בטיסה אופקית וישרה. הגוף והעינים שמציצות החוצה משדרים: אתה הפוך, הכוכבים מעליך הם למטה והשחור מתחתיך הוא הלמעלה. קשה לתאר לקורא את התחושות האלה שהכל הפוך.........! השלב הבא היה לפנות מזרחה לכוון אזור מפרץ סואץ על מנת להתקרב לאזור אילת ועקבה וגם לבסיס על מנת להתארגן לנחיתה. הזמן עצר מלכת, מאבק בהטסת המכשירים בפניה לעבר כוון 090 , חשש להוריד את העינים מהבול, אצבעות יש יד שמאל מגששות למפסקי הצמדת שמירת גובה בטייס האוטומטי. שמירת גובה פועלת, אני מציץ "למעלה" ורואה את אורות אילת רחוק עדיין , ונרגע קצת. עד עכשיו עברה פחות מדקה מרגע האיבוד התמצאות! עכשו אני כבר סקרן לראות איך מצב מוזר כזה יכול להסתדר כשברור לי אני רואה ומרגיש את מצב הטיסה בשונה לחלוטין מהמציאות של המטוס והפיסיקה. לאחר כ-2 דקות טיסה "הפוכה" לכוון האורות בטווח יחסית קרוב של כ-10 מיל קרה "הנס" . ממש מול עיני הסתובבה התמונה החיצונית ואילת חזרה למקום – למטה. נגמר הסיפור, אם זה לא היה קורה לי הייתי מתקשה מאמין שזה אפשרי, התופעה נראית לא מציאותית ולא טבעית. נחיתה כבר היתה רגילה. מאז בטיסות לילה טסתי עדין ומבוקר יותר...........מבחינת גם לי זה יכול לקרות!

 

[omni]

גם סיפור אישי

באחת מטיסות המילואים שלי שובצתי כטייס משנה לקברניט צעיר בטיסת (שיבוץ כזה היה מקובל למרות היותי מדריך). ביצעתי את כל תפקידי טייס המשנה לפי הנחיות הקברניט (שהיה בגיל של בני השני), ויצאנו לטיסה. תפקידנו היה פשוט ביותר לטוס לשלוחת הר קרן, לקחת משם אלוף ולחזור לתל אביב, וכל זה בלילה לא מאוחר. המראנו וטסנו ללא כל בעיות, כשאני שם לב כי הקברניט "מחזיק" את המסוק באופן קבוע בהטיה קטנה ימינה, ומדי פעם כשמתפתחת סטיה מהמסלול הוא מתקן, וחוזר חלילה. הע(א)רתי את תשומת ליבו לענין אך הוא (קברניט בחיל האוויר!) ענה לי כי הוא מודע לזה וזה לא מפריע לו, אני (ידוע כנודניק מספורי הקודמים) מתעקש איתו כי במזג אוויר אחר זו עלולה כן להיות בעיה. הוא בשלו, אני בשלי, והמשכנו דרומה, טסנו בגובה 1000 רגל מעפ"ש ועברנו את באר שבע. מיד לאחר מכן ראיתי את האורות של משאבי שדה והכל נראה בסדר. כעבור מספר דקות, הבחנתי שאורות משאבי שדה נעלמו, כלומר יש ענן לפנינו, שבסיסו נמוך מאיתנו ואנחנו בעוד רגע נכנס לתוכו. (הקברניט לא הבחין בזה), כעבור כחצי דקה מצאנו את עצמנו -לפתע- בתוך ענן כאשר האור הסובב מלמעלה ומלמטה משתקפים על העננים יוצרים אווירת דיסקוטק. (הם מסתובבים בכיוונים מנוגדים). תוך שניה או שתים מודיע לי הקברניט " אני בוורטיגו אתה לוקח", השבתי לו איסטנקטיבית "אני התעלפתי מרוב פחד אתה ממשיך להטיס"..... נהיה שקט בתא והמסוק מתחיל/ממשיך לפנות ימינה מהנתיב (זוכרים את ההתחלה?..) קברניטי הגיבור התעשת והודיע לי "אז מה עושים?" אמרתי לו, דבר ראשון תיצב את המטוס בנתונים שהיתה לאחרונה (התחלנו להנמיך שלא באשמתו, וכמעת יצאנו מהענן למטה) קברניטי התעשת וטיפס בחזרה (למרכז הענן) ואמר (בהפתעה)"אבל אנחנו טסים בכיוון 240 והינו צריכים 170.???" לא ירדתי עליו אלא רק עודדתי אותו לחזור לכיוון המקורי, ואז הוא אומר לי "אבל אסור לטוס בתוך הענו", אמרתי לו "אתה צודק אז למה אתה טס בתוך הענן?" מיד הציע הקברניט שנפנה 180 לאחור על מנת לצאת מהענן. כמובן שהסכמתי איתו (למרות שאני היתי מנמיך 200 רגל ויוצא מהענן למטה, וגם זה היה עדיין 800 רגל מעל השטח), ואז באה השאלה לאיזה כיוון צריך לפנות בכדי שזה יהיה 180 מעלות מהכיוון שבו הינו, הזכרתי להקברניט שאני התעלפתי וגם אני לא יודע חשבון, בטח לא בתוך ענן. לאחר עוד רגע דומיה הצעתי לו להתחיל לפנות ימינה או שמאלה עד שהוא יראה את המספר 170 שעל המצפן מגיע למטה וזה יהיה 180 מעלות מהכיוון שבו אנו טסים, וכך הוא יוכל לצאת מהענן בלי לחשב חישובים. לאחר מאמץ רב פנינו לאחור ויצאנו מהענן, והקברניט נשם לרווחה,בהמשך נחתנו בחצרים בכדי לנשום לרווחה..

 

[יואב הלל]

אפלבום ויורם,

יופי של סיפורים הלקוחים מטיסות שרובנו לא חווים.

 

[ראובן ניסן]

יורם ואיציק תודה - סיפורים משובחים

 

[גידי פרידמן]

שפתיים ימתקו - סיפור מצויין

 

[Ben Samuel בני]

תודה ליורם ובקשה מחברי הפורום

" יורם שלום, תודה רבה על המאמר המחכים, והסיפור האישי (הכניס אותי ממש ל- Cockpit). אגב, מה הפיתרון לורטיגו חזק, במטוס ללא טייס אוטומטי (אני מתכוון למצב בו העיניים מרצדות) ? ושוב תודה, תרומתך רבה וחשובה לפורום. בברכת טיסות ונחיתות בטוחות, - בני " את המסר למעלה שלחתי ליורם באופן אישי, אך רציתי לשתף את חברי בפורום בדבר, מכיוון שלדעתי יש צורך לעודד חברים בקהילה לכתוב ולשתף אותנו מניסיונם, הידע שצברו ושאלות שהם מעלים. הפורום שלנו מעולה ואני באופן אישי למדתי המון מההודעות שפורסמו בו. יש כאן אנשים עם נסיון רב בטיסה על גווניה, אחרים שופעים ידע בנושאים טכניים. באשר לסיפורים והחוויות, אין דבר בפורום יותר מהנה לקריאה מהם. בקשה/משאלה קטנה : כשאני קורא את ההודעות, אני יוצא מתוך הנחה שהכותב מנסה לתרום באופן חיובי לפורום. גם אם התוכן מכיל דעה/ידע/כתיב שגוי, זה המקום להגיב בהודעת תיקון. בקשתי, נסו להגיב בנועם. זה מקטין את אפקט ה-"אנטי" של בין השיח לבדוק אם באמת טעה וקבלו אפשרות שגם אתם יכולים לטעות. אני שמח שיש לנו את הפורום הזה (אני מבקר בו עשרות פעמים ביום). בברכה לפורום נעים לקריאה, --בני (בטוח שיש כאן שגיאות כתיב, לפחות ניסיתי לסנן אותן)

 

[Ben Samuel בני]

מערכת תפוז לא תקינה

בפעם הראשונה ששלחתי את ההודעה המערכת לא הגיבה. לאחר מכן בעמוד הראשי התקבלה רק כותרת הדף וזה המשיך למצב שהדף הראשי לא עלה כלל. הודעה זו הופיעה רק לאחר ששלחתי את ההודעה השניה (לאחר יותר משעה) כשהשרת חזר לתפקד. אתכם הסליחה, -- בני

 

[Ben Samuel בני]

תודה ליורם ובקשה מחברי הפורום

" יורם שלום, תודה רבה על המאמר המחכים, והסיפור האישי (הכניס אותי ממש ל- Cockpit). אגב, מה הפיתרון לורטיגו חזק, במטוס ללא טייס אוטומטי (אני מתכוון למצב בו העיניים מרצדות) ? ושוב תודה, תרומתך רבה וחשובה לפורום. בברכת טיסות ונחיתות בטוחות, - בני " את המסר למעלה שלחתי ליורם באופן אישי, אך רציתי לשתף את חברי בפורום בדבר, מכיוון שלדעתי יש צורך לעודד חברים בקהילה לכתוב ולשתף אותנו מניסיונם, הידע שצברו ושאלות שהם מעלים. הפורום שלנו מעולה. באופן אישי למדתי המון מההודעות שפורסמו בו. יש כאן אנשים עם נסיון רב בטיסה על גווניה, אחרים שופעים ידע בנושאים טכניים. באשר לסיפורים והחוויות, אין בפורום דבר יותר מהנה לקריאה מהם. בקשה/משאלה קטנה : כקורא אני יוצא מתוך הנחה, שכותב הודעה מנסה לתרום באופן חיובי לפורום. גם אם התוכן מכיל דעה/ידע/כתיב שגוי, זה המקום להגיב בהודעת תיקון. נסו להגיב בנועם. זה מקטין את אפקט ה-"אנטי" של בין השיח לבדוק אם באמת טעה וקבלו אפשרות שגם אתם יכולים לטעות. אני שמח שיש לנו את הפורום הזה (ומבקר בו רבות ביום). בברכה לפורום נעים לקריאה, --בני (בטוח שיש כאן שגיאות כתיב, לפחות ניסיתי לסנן אותן)

 

[Ori Cohen]

omni אתה לא יודע כמה הרגעת אותי.

אני רוצה להיות טייס בח"א וחששותי העיקריים הם הגיבוש הקשה ולימודי המתימטיקה/פיסיקה מסובכים. עכשיו, לפי הסיפור שלך אני מבין שלא צריך להיות גאון גדול המתימטיקה... אני צודק? דרך אגב, מישהו מכיר את יוסי שניט? הוא טייס מסוק הקוברה אבל הוא כבר לא בקבע.

 

[אריאל אריאלי]

אתה יכול לספר כי

באותו רגע שהגעת למסקנה כי אתה בוורטיגו - באותו רגע ממש ניצלת! לא יודע מה קורה בחיל האויר בענין הוורטיגו, אך ממאמרים שקראתי עולה כי הבעיה האמיתית בורטיגו היא לא עצם אבדן ההתמצאות, אלא אי הידיעה שנמצאים במצב של חוסר התמצאות. כלומר, אתה זיהית מצב מוזר בדקת את עצמך, ולמרות שלא האמנת ו"תחושות הגוף שלך" לא היו כמו שהמכשירים מורים - אז הגעת למסקנה כי אתה נמצא בוורטיגו. ההחלטה להאמין למכשירים ולהטיס על-פיהם יכולה היתה להעשות רק אם אתה מודע לעובדה שאתה נמצא בוורטיגו! ואני חושב כי כולנו צריכים להיות ערים לאפשרות שזה יכול לקרות לכל אחד. וזאת אחת הסיבות שאני סבור כי כל טייס צריך להיות מסוגל להטיס "מכשירים" גם אם לא בהכרח להיות בעל הגדר מכשירים. אריאל אריאלי

 

[omni]

לאריאל

מה שכתבת נכון מאד במחקרים ונכון חלקי מאד במציאות. על מחקרים אני לא רוצה לדבר כי אני לא מבין בהם, אבל במטוס שטס טיסת ראיה בלילה ונכנס ---פתאום--- לענן יש אלמנת גדול מאד של הפתעה ופחד. פחד גורם לכל התפקודים "לקפוא" וזה החלק המסוכן כי כעבור רגע הטייס מזהה שהוא בוורטיגו והפחד שלו מתגבר והתפקוד שלו יורד (ראה את המקרה שאני סיפרתי עליו). לכן הפעולה המידית שיש לבצע זה להתקשר לבקר ולהודיע לו על מצבך, מטלה זו לא דורשת הרבה פעילות מכנית ולכן (במידה והיא מופנמת) ניתנת לביצוע גם בחרדה גדולה, כמו כן אדם שנימצא במצב כזה באופן טבעי זועק לעזרה ורק צריך לזעוק לעזרה בתדר הנכון!!! (להתפלל לאלוהים ישירות במקרה זה לא יעזור כי אלוהים מטפל במקרים האלו בעזרת נציגו והוא הבקר!). הבקר תמיד יגיב בשלוה וישאל אותך לגובה, מהירות וכיוון, שאלות אלו נועדו א) להרגיע את הטייס ולמקד את תשומת ליבו למצבו האמיתי, ב) לתת לבקר אימות שהבליף שהוא חושב שזה מטוס המצוקה זה אכן הוא. מכן הדרך להשתלטות על המצב כבר קצרה ובטוחה במידה רבה. צריך לזכור כן שכניסה לוורטיגו איננה בושה אלא תופעה פיזיולוגית ידועה ומוכרת וקורת לכל אחד, ואין מה לחשוש לפנות לבקר, בשביל זה הוא שם וגם קיבל הדרכה מסודרת כיצד לסייע לטייס במצב זה.

 

[ניצן אלישיב]

הערה ושאלה

אני קורא בענין רב את מאמריכם בענין הורטיגו. אני מזהה אצלכם שני סוגים שונים של תגובה- אצל יורם זה מטוס קרב בעל מהירויות ועומסים גבוהים, אצל איציק זה מסוק - מהירות נמוכה,יותר זמן תגובה. למיטב ידיעתי -ואנא תקנו אותי- מסוק לא יכול להגיע למצב שאתה טס הפוך?? מה שמתאר יורם -עוד 10 שניות להתרסקות..- לא מאפשר זמן להתקשר לבקר ולחכות לעזרתו -אלא מחייב פעולה מהירה של הטייס. במטוסים שרלבנטיים לגבי פורום זה - איזה מצב יותר דומה- מטוס הקרב או המסוק? כמדומני- המסוק. האם יתכן ב- 172 שתגיע לידי טיסה הפוכה? כלומר - האם אתם ממליצים לנו במקרה כזה ליצור קשר עם הבקרה - או קודם לנסות להחלץ מהמצב המוזר? להערכתי -אם אתה מזהה שאתה במצב מוזר- זאת אומרת- המוח שלך הבחין שהגוף לא בסדר... - האם לא רצוי קודם "לתקן" את המצב?

 

[omni]

לדעתי, דבר ראשון תקרא לבקר!!

צסנה יכול להגיע למצב הפוך אך לא זו הבעיה, חמור יותר זה הורדת אף לא רצונית והגדלת מהירות כלפי הקרקע. ניתן לזהות את זה על ידי סקירת המכשירים ולעצור את ההנמכה לפני שזה מתפתח יותר מדי ולכן פניה מידית לבקר שמחזיר לך את התיפקוד זה חשוב מאד.

 

[מארק וולפרט]

ניצן.

התרסקות הססנה בחוף תל ברוך לא נבעה מטיסה הפוכה אלא, הטייס שפנה מערבה בלילה חשוך (בהמראה משדה דוב) טס בהטייה קלה (כפי שאפלבאום סיפר) הטייה זו גרמה להתפתחות של צלילה ספירלית כלפי הים. טייס בורטיגו לא מבחין בהטייה קלה כשהנוף בחלון הוא רק חושך והגוף משדר טיסה ישרה ואופקית. לכן במיוחד בשדה דוב כשפונים מערבה (צולבת) חשוב לבקר בתדירות גבוהה את הבול ואת מד שיעור הנסיקה ע"מ לוודא טיסה מאוזנת ומד שיעור נסיקה בעלייה!

 

[אריאל אריאלי]

מחקרים ונסיון מעשי..

כפי שציינתי בתגובתי ליורם, אני ביססתי את ההסבר על מחקרים. אך גם אני חוויתי משהו הקשור בוורטיגו (אולי בהזדמנות אספר) ובאותו רגע לא חשבתי לדבר עם בקר (ייתכן מפני שבחיל האויר הטייסים יותר "מבוקרים" מאשר בטיסה אזרחית) ומה שענין אותי זה לצאת מזה... בכל אופן, תהיה הטכניקה אשר תהיה, מה שחשוב זה, קודם כל, להגיד לעצמך כי אתה נמצא במצב של וורטיגו! ואם אני יכול לדבר על זה, סימן שיצאתי... אריאל

 

[דורון שפירא]

שאלות על ורטיגו

האם ורטיגו יכול לקרות רק בלילה/כניסה לענן או שיש גם ורטיגו של מ"א בהיר? אם אני זוכר נכון את הכתבות שפורסמו על הלביא ז"ל (או שהוא קם לתחיה בסין) היה שם כפתור PANIC בתא שנועד להעביר את המטוס לישרה ואופקית למקרה שהטייס מאבד התמצאות. האם ההתקן הזה קיים בעוד מטוסים? ולמה שלא יהיה בכל מטוס עם טייס אוטומטי?

 

[yronk]

ורטיגו לאור יום...

בעת כניסה ל"מרק" סמיך בטיסה בססנה 172 מלרנקה לחיפה (מטאורולוגיה לרנקה הודיעה על cavok) נמשך כמעט לכל אורך הטיסה כשמדי פעם יש איזשהוא אופק בד"כ לא מהירות עולה, סל"ד עולה ותוך הכנסת ראש לתא (מה זה הרעש הזה?...) הבחנתי שהמטוס בצלילה ספירלית לכיוון המים לאחר הפעם השניה, הודעתי לפיקוח ת"א על ורטיגו בקשתי בקרה צמודה והנה, אני כאן

 

[omni]

כניסה לוורטיגו ביום

בהחלט קיימת אלא שהיא בדרך כלל לא פתאומית אלא תהליך שניתן (למי שער להתפתחויות מזג האוויר) לחזות מראש. בלילה כשטסים טיסת ראיה חלקית (דבר שהוא מסוכן בפני עצמו אבל כולם מסתכלים החוצה כשרק ניתן) ונכנסים פתאום לענן שלא רואים בלילה זה הרבה יותר חד והבעיה היא ההתארגנות ושמירת המטוס במצב רגיל עד שמתארגנים. גם ממכתבך מתברר שהקריאה לבקר החזירה אותך אלינו.

 

[כחול עיניים]

עוד סיפור קטן

מיודענו טייס ה F15 המהולל (הוא באמת כזה) מהסיפור על הכנף, עשה קרב אויר בים. במהלך הקרב הוא דווח לפתע על בעית הגוי במטוס ואובדן שליטה מסויים. תוך כדי דווח שהמטוס צולל לים ושהוא הולך לנטוש, יצא "לפתע" המטוס מהמצב וחזר לטיסה נשלטת. בדיעבד זוהה המצב ככניסה לורטיגו של הטייס, ועזיבת ההגאים על מנת למשוך בידית ההפלטה "שחררה" את המטוס למצב של טיסה נשלטת . סיפור נוסף ארע לטייס כפיר שהרגיש שהוא טס הפוך במשך זמן רב, ורק כאשר עזב ידיים על מנת לנטוש...המטוס חזר לטיסה נשלטת והטייס נחת בשלום.....

 

[יעל רוזן]

אחלה סיפור - אני נהניתי ../images/Emo39.gif

יש לך בן שהוא טייס מסחרי ??