סיפור אישי
היי בנות אני ותיקה כאן בפורום ורציתי לשתף אותכם בסיפור אישי.
לפני שלוש שנים אימי חלתה בסרטן ונפטרה, שנה לפניה אבי נפטר ז"ל, הם היו הורים מקסימים ויקרים!!!
ועד עצם היום הזה קשה לי לעכל בכלל שהם נפטרו, והם מאוד חסרים לי.
בחודש 7/2013 לפני שלושה חודשים, בעלי הרגיש כאבים מתחת לצלעות בצד ימין, והרופא אמר לו שזה שום דבר,
והתעקשנו ובעלי הלך ביוזמתו להתאשפז בבית חולים בכדי שיעשה בדיקת סיטי במהרה, בזימון תורים נתנו לנו תור מאוד ארוך לסיטי.
ובבדיקת סיטי נתגלה שיש לבעלי גוש סרטני והוא רק בן 40!!! ואנחנו זוג מאוד קשורים אחד לשני, כמו נשמות תאומות.
כל כך קשה לי עם כל המצב, אבל מנסה לתפקד כרגיל, לנקות, לכבס, לבשל, ולהתחיל להיות פעילה כאן בפורום.
פתחתי הודעה זו אומנם זה פורום בישול, במידה וחס וחלילה מישהי או מישהו מרגיש כאבים והרופא שולח אותו הביתה, אל תותרו.
אצל בעלי המצב גרוע ביותר, עשו לו בדיקת פד סיטי שזה צילום שרואים את כל הגוף מבפנים, ויש כבר המון גרורות בכל הבטן, ועצוב מכל שאי אפשר לנתח או להוציא את הסרטן הכל מפושט. כיום מקבל טיפולים כימותרפיים שעצרו את המחלה...ומקווה שזה ככה ימשיך,...עצוב לי, שהוא מרזה וזה משגע אותי לראות את כתפיו רזות...אבל בכל כוחו הוא מנסה לאכול כמה שיכול..והולך לעבודה...
מקווה שיאריך ימים, סליחה שהעמסתי בקריאה אבל הרגשתי צורך לשתף.
בישולים נעימיםֿ, ולכולנו רק בריאות.
יום נעים.
היי בנות אני ותיקה כאן בפורום ורציתי לשתף אותכם בסיפור אישי.
לפני שלוש שנים אימי חלתה בסרטן ונפטרה, שנה לפניה אבי נפטר ז"ל, הם היו הורים מקסימים ויקרים!!!
ועד עצם היום הזה קשה לי לעכל בכלל שהם נפטרו, והם מאוד חסרים לי.
בחודש 7/2013 לפני שלושה חודשים, בעלי הרגיש כאבים מתחת לצלעות בצד ימין, והרופא אמר לו שזה שום דבר,
והתעקשנו ובעלי הלך ביוזמתו להתאשפז בבית חולים בכדי שיעשה בדיקת סיטי במהרה, בזימון תורים נתנו לנו תור מאוד ארוך לסיטי.
ובבדיקת סיטי נתגלה שיש לבעלי גוש סרטני והוא רק בן 40!!! ואנחנו זוג מאוד קשורים אחד לשני, כמו נשמות תאומות.
כל כך קשה לי עם כל המצב, אבל מנסה לתפקד כרגיל, לנקות, לכבס, לבשל, ולהתחיל להיות פעילה כאן בפורום.
פתחתי הודעה זו אומנם זה פורום בישול, במידה וחס וחלילה מישהי או מישהו מרגיש כאבים והרופא שולח אותו הביתה, אל תותרו.
אצל בעלי המצב גרוע ביותר, עשו לו בדיקת פד סיטי שזה צילום שרואים את כל הגוף מבפנים, ויש כבר המון גרורות בכל הבטן, ועצוב מכל שאי אפשר לנתח או להוציא את הסרטן הכל מפושט. כיום מקבל טיפולים כימותרפיים שעצרו את המחלה...ומקווה שזה ככה ימשיך,...עצוב לי, שהוא מרזה וזה משגע אותי לראות את כתפיו רזות...אבל בכל כוחו הוא מנסה לאכול כמה שיכול..והולך לעבודה...
מקווה שיאריך ימים, סליחה שהעמסתי בקריאה אבל הרגשתי צורך לשתף.
בישולים נעימיםֿ, ולכולנו רק בריאות.
יום נעים.
